שאלה למאמינים בקיום נשמה

[uuuaaa]

תשובה

הנשמה היא אלוקית, ובעלת אפשרויות אדירות, אך כשהיא מוכנסת לגוף - הוא מגביל אותה.

 

[G o v er n o r]

"הנשמה היא אלוקית, ובעלת אפשרויות

אדירות, אך כשהיא מוכנסת לגוף - הוא מגביל אותה" הנחת דעתנו באשר ליכלתך לצרף חלקי דיבר ליחידה סינטקטית תקינה לכאורה, אולם, מה אמרת? טרם הצגת ראיה לקיום נשמה. טרם הצגת ראיה לקיום "הוא". אלה אינן יותר מאשר השערות ספקולטיביות... - - - - וכי מה בקשתי ס"ה? אני מבקש הוכחה לכך שהיינו במצרים, שיצאנו משם, שקבלנו תורה, שנדדנו במדבר, שנכנסנו לארץ מול יריחו. לרוע המזל, אין ארכאולוג המכיר הוכחה כזו. לחלופין, בקשתי הוכחה שאלהים קיים גם מחוץ לתחום המעורפל והספוגי שבין שתי אזני מאמיניו. המינימום שאנו מצפים מאדם שהחליט להסכים לאורח חיים כה תובעני, ללא תמורה מוחשית בעין, רק מכיוון שישות מסוימת דורשת זאת כביכול, הוא - שיהיה מסוגל להראות לנו שישות זו אכן קיימת, גם אם אינה מעניקה תמורה מוחשית. אולם, אין המאמינים יכולים לעשות זאת, וזה, לדעתי, מציג אותם באור מטופש ביותר. האין זאת?

 

[uuuaaa]

ובכן

השואל לא ביקש ראיות. הוא רק התעניין באמונתנו.

 

[G o v er n o r]

תודה, נחה דעתי.

- - - - וכי מה בקשתי ס"ה? אני מבקש הוכחה לכך שהיינו במצרים, שיצאנו משם, שקבלנו תורה, שנדדנו במדבר, שנכנסנו לארץ מול יריחו. לרוע המזל, אין ארכאולוג המכיר הוכחה כזו. לחלופין, בקשתי הוכחה שאלהים קיים גם מחוץ לתחום המעורפל והספוגי שבין שתי אזני מאמיניו. המינימום שאנו מצפים מאדם שהחליט להסכים לאורח חיים כה תובעני, ללא תמורה מוחשית בעין, רק מכיוון שישות מסוימת דורשת זאת כביכול, הוא - שיהיה מסוגל להראות לנו שישות זו אכן קיימת, גם אם אינה מעניקה תמורה מוחשית. אולם, אין המאמינים יכולים לעשות זאת, וזה, לדעתי, מציג אותם באור מטופש ביותר. האין זאת?

 

[סייברדין בנטעים]

מה זאת אומרת "מוכנסת לגוף"?

האם הנשמה תופסת מקום במרחב? (למי שחושד: אין לי שום מטרה נסתרת בשאלות האלה, אני רק רוצה לשמוע)

 

[uuuaaa]

ובכן

לא. הנשמה היא רוחנית. דרך אגב, רוב הנשמה כלל לא נמצאת בגוף. הביטוי "נשמה" מציין בד"כ במובן הכללי את כל החלקים הרוחניים שבאדם הכוללים: נפש, רוח, נשמה, חיה יחידה. לגבי הנפש, הרי כתוב הדם הוא הנפש. ואם אני זוכר נכון, הנפש שוכנת בכבד, הרוח - בלב, והנשמה במוח. משה רבנו היה היחיד שזכה לקבל את כל הנשמה. שאר בני האדם צריכים לעמול קשה ורק אז זוכים לקבל את הרוח, וצריך לעמול עוד כדי לזכות לקבל את הנשמה.

 

[סייברדין בנטעים]

אם כך,

מה זאת אומרת שהאדם צריך לעמול כדי לקבל את הנשמה? היא מרחפת לה "מחוץ" לגוף, ואם הוא עובד קשה היא "מתחברת" אליו? כי אז משמעות הדבר שרוב הנשמה הוא מעין "בונוס", ומי שעושה את העבודה האמיתית הוא דווקא החלק ה"נחות" יותר.

 

[uuuaaa]

ובכן

כן, בערך כמו שכתבת. אבל זה לא שכל החלקים נפרדים אחד מהשני. הם כולם מהווים חלק ממשהו גדול. זה לא שייך להגיד שחלק מסויים עושה עבודה אמיתית וחלק אחר לא. כל אחד אחראי על דברים מסויימים. כמו שאתה לא אומר שזה לא הוגן שהפה, שכל הזמן מדבר שטויות זוכה לקבל אוכל, והרגליים למשל, שעובדות קשה - לא מקבלות כלום.

 

[uuuaaa]

משהו קשור

שאולי קצת יעניין אותך: (מתוך העלון השבועי "שיחת השבוע" של חב"ד, גליון 819) : חמש תפילות יום-הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות. ביום חול מתפללים שלוש תפילות. בשבתות, בראשי-חודשים ובמועדים מוסיפים תפילת 'מוסף'. ואולם ביום-הכיפורים מתפללים תפילה אחת - 'נעילה'. תורת החסידות מסבירה, שחמש תפילות אלה הן כנגד חמש הדרגות שבנשמה - 'נפש', 'רוח', 'נשמה', 'חיה', 'יחידה'. את חמשת השמות הללו אנו פוגשים לראשונה במדרש-רבה (יד,יא): "חמישה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה יחידה חיה" (בחסידות הסדר הוא "חיה יחידה"). אין אלה שמות בלבד, אלא חמישה רבדים שקיימים בנשמה; חמש דרגות, זו למעלה מזו. דרגות בנפש הדרגה התחתונה ביותר היא 'נפש'. זהו החלק שבנשמה שמתלבש להחיות את הגוף. היא מפעילה את הגוף ואיבריו ואת כוחות העשייה. בעבודת-ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את התורה והמצוות. למעלה ממנה ניצבת הדרגה שנקראת 'רוח'. היא קשורה לעולם הרגשות. אהבה, יראה, רחמים - אלה רגשות שנובעים מדרגת ה'רוח' שבנשמה. ובעבודת-ה' - 'רוח' זו אהבת ה' ויראתו. אדם שחש בגלוי רגשות של אהבה לקב"ה ויראה מפניו, הוא אדם שבחינת ה'רוח' מאירה בו. למעלה יותר נמצאת ה'נשמה'. היא מתלבשת בכוחות השכל של האדם: חכמה, בינה, דעת. ובעבודת-ה' - ההבנה וההשגה בגדולת ה' קשורה בדרגת ה'נשמה'. זו הכרה שכלית עמוקה בגדולת ה', עם שאיפה עזה לדבוק בו. שלוש הדרגות הללו - 'נפש', 'רוח', 'נשמה' - הן הרבדים הגלויים והנתפסים של הנשמה. הן באות לידי ביטוי בצורות מוגדרות, וממילא מוגבלות. אפשר לחוש אותן ולהבינן, כיוון שיש להן לבוש מוגדר ומוגבל. למעלה מזה עומדות הדרגות 'חיה' ו'יחידה', שאין להן לבוש מוגדר. הן הרבדים העל-שכליים, הבלתי-מוגבלים והאין-סופיים של נשמת היהודי. התגלות ה'יחידה' יש בנפש כוחות העומדים מעל לשכל ומעל להיגיון. התודעה שלנו אינה מסוגלת לקלוט אותם, אלא בדרך כללית ובלתי-מוגדרת. זאת, משום שהשכל והרגש קטנים ודלים מכדי לתפוס כוחות אלה. הם באים לידי ביטוי בעוצמה רבה, אך מבלי שהתודעה תוכל לקלטם בבהירות ולתרגמם למושגים של שכל ורגש. כוחות אלה נובעים מ'חיה' ומ'יחידה'. ההבדל בין 'חיה' ל'יחידה' הוא, כמובן, דק ומופשט. אפשר רק לומר, שהרצון הנובע מ'חיה' - אף שאין מבינים ואין מרגישים אותו, בכל-זאת הוא בא לידי ביטוי בצורה של רצון, במשיכה פנימית. עצם העובדה שהאדם חש משהו, מעידה שזה לא בדיוק הוא-עצמו; שיש כאן משהו נוסף. לעומת זאת, הדרגה שנקראת 'יחידה' - היא עצם הנשמה. היא אינה יכולה להתגלות בצורה של תחושה, כי היא-היא האדם עצמו. ה'יחידה' נקראת כך משום שהיא קשורה ומאוחדת בתכלית ב'יחיד' - בקב"ה. כשם שהקב"ה אינו נתפס ואינו ניתן להרגשה בצורה כלשהי, כך גם עצם הנשמה. ה'יחידה' גם אינה משתנה ואינה מושפעת משום דבר חיצוני. היא עומדת מעל כל אפשרות שחטא ועוון יפגעו בה. הקשר שלה עם הקב"ה נשאר במלוא תוקפו, יקרה מה שיקרה. דרגה זו אינה באה לידי ביטוי בדרך-כלל. היא מתפרצת רק כשהאדם ניצב מול דבר שמאיים על עצם הקשר שלו עם הקב"ה, כמו התכחשות ליהדותו, למשל. או-אז היא פורצת החוצה ומעניקה ליהודי את התוקף למסור את נפשו על קידוש-השם. ויש עוד הזדמנות שה'יחידה' מתגלה - ביום-הכיפורים, ובמיוחד בתפילת 'נעילה', התפילה החמישית. כאשר יהודי מכריז בסוף התפילה: "שמע ישראל", "ה' הוא האלוקים" - ברגע זה מאירה בו ה'יחידה' שבנפשו.

 

[amirjak]

שאלה מעניית ועמוקה

אני אקח עלי את התפקיד לתת לה תשובה רק תן לי שבוע בבקשה..

 

[סייברדין בנטעים]

אין בעיה, אמתין

 

[שומע אותכם]

שאלות ותשובות בנושא גלגולי נשמות

אפשר לעיין כאן