שאלה - למה לא המתינו למאיו, האם זה

האמת היא שכאשר לאנס נפל בשנה

שעברה לא האמנתי שאולריך ומאיו יאטו את הקצב ויחכו לו. הייתי בטוח שהם ינצלו את ההזדמנות וינסו לפתוח פער, אבל במקום זאת הם גילו רוח ספורטיבית וחיכו לבוס. אבל בכל מקרה, עם הטירוף וכוח הרצון שהיו ללאנס באותו היום, אני כמעט משוכנע שגם עם הדבוקה המובילה הייתה בורחת לו כשהוא נפל, הוא היה מצליח להדביק אותם בסופו של דבר ולנצח את הקטע.
 

DubiStein

New member
הכל נכון

אבל ראה את מקרה ארמסטרונג שנה שעברה בהרים הוא נפל כזכור משרוך של שקית של אחד האוהדים שלחץ על הברקסים שלו, קם על הרגליים המשיך לרכב ומי האט את הקצב? המילטון דאג להוריד את הקצב לאולריך ולשאר הרוכבים ב-Breakaway Group תשובתך?
 
הנפילה של ארמסטרונג בלוז ארדידן

תשובתי היא ש-"ההצגה" שהמילטון עשה לאחר הנפילה של לאנס, לא הייתה זו שהורידה את הקצב של הפלוטון. היה די ברור שהמילטון מסמן לכולם להוריד את הקצב מסיבות של רייטינג ואהדת הקהל, ולא בגלל שהוא רוכב נחמד במיוחד ומתחשב. בפלוטון באירופה לא קיים דבר כזה "לחכות" למישהו שנפל, אלא אם כן הוא מהקבוצה שלך. בעולם הרכיבה המקצועני משחקים על רייטינג, על חשיפה של ספונסרים ועל אהדת הקהל ולכן זה נראה טוב ש-"מחכים" ללובש החולצה הצהובה. בת'כלס אף אחד מהרוכבים בדבוקה לא יחכה לרוכב אחר בגלל שהוא חבר שלו. רן
 
להזכירך

האמילטון היה בן קבוצה של ארמסטרונג, אז יכול להיות שכן נשארה בניהם יחסי ידידות
 

DubiStein

New member
נכון

אבל לא היה אף חבר של מאיו בחלק הראשון של הפלוטון אחרי ה-פאבה?
 
קשרי ידידות בפלוטון

תראה, אין שום קשר בין ידידות וכבוד אחד כלפי השני ובין הרצון לנצח. אני מסכים איתך שהמילטון וארמסטרונג (וגם הראס) מכבדים מאוד אחד את השני ואפילו חברים טובים. אבל המילטון לא עבר ל-CSC (ולפונאק) בגלל רגשות הידידות שהוא רוחש ללאנס. הוא עבר קבוצה בגלל ש- הוא (!!) רוצה לנצח בטור דה פראנס בעצמו. ברגע שארמסטרונג נפל, התפשט חיוך גדול להרבה רוכבים בפלוטון. המילטון לא חיכה ללאנס בגלל שהוא כל כך אוהב אותו. הוא חיכה לו כי זה נראה טוב בטלוויזיה וכי זה טוב לביקורות. כמה מחברי הטובים ביותר הם המתחרים הכי חזקים שלי בפלוטון. במידה ואחד מהם יפול אני לא אחכה לו, ואותו דבר גם ההפך (כבר יצא לי לבחון את העניין בשטח..). אנחנו מתחרים אחד בשני, זה כל הסיפור. רן רן
 

spuf

New member
הכל מחושב

לדעתי : א. ארמסטרונג היה מנצח באותו היום בכל מקרה, גם אם לא היו מחכים לו. ב. המילטון לא היה מנצח באותו היום בכל מקרה. ג. אולריך עשה חישוב פשוט שאומר : - אם הוא לא יחכה וינצח, אז לעולם ידברו על כך שהוא ניצח רק בזכות הנפילה של לאנס. - אם הוא לא יחכה ולא ינצח, אכל אותה מכל הכיוונים. - אם הוא יחכה ולאנס ינצח, הסימפטיה תלך אליו ולאנס יהיה תחת אש. - אם יחכה וינצח, זכה בכל הקופה. הוא עשה 1 + 1 והחליט להאיט.
 
אולריך וארמסטרונג זה סיפור אחר

בלי להכיר אותם אישית אני כמעט בטוח שאם אחד מהם יפול, לא משנה מתי, השני יחכה לו. כך היה גם בעליה המדוברת, וכך גם לדעתי היה קורה אם לאנס היה נופל אחרי בלוקי, בדיוק כמו שלאנס חיכה לאולריך שזה לא הצליח לקחת פניה בירידה והתגלגל לתוך התעלה. ארמסטרונג היה יכול לנצח בקלות, אבל הוא חיכה לו.
 
לא צריך להספיד את מאיו כל כך מהר

אמנם, נראה כי על החולצה הצהובה הוא יכול לחלום עד לפרישה של לאנס, אבל כיום הוא במרחק של 4.5 דקות בלבד מאולריך והמילטון. סביר להניח שנראה את החברה בכתום שולטים בפירינאים כאשר מאות אלפי באסקים מטורפים יטריפו אותם לכל אורך הדרך. השאלה היא איך אולריך יהיה השנה בהרים. אם הוא יפגין את היכולת משנה שעברה, יהיה קשה למאיו וזובלדיה להדביק את הפער עליו, אבל אם הוא יקרטע בהרים כמו לפני שלוש שנים, הפער הזה בהחלט ניתן להדבקה. ואסור לשכוח את ה-TT באלפ דואז שבו, אם מאיו וזובלדיה יבואו בטירוף, הם יכולים להוריד גם 2 דקות מול אולריך. גורל החולצה הצהובה יוכרע כבר בפירינאים, אבל בקשר לשאר שני העומדים על הפודיום, נצטרך לחכות ל-TT באלפ דואז, שרק מהמחשבה עליו אפשר כבר להזיל ריר
 
למעלה