תוהה ביני לבין עצמי...
עד כמה להעסיק שחקן בעל מגבלה כלשהי נובעת מניסיון לשוויוניות בין אנשים "נורמטיביים" (המרכאות במכוון) לאנשים עם מגבלה, או שמא מדובר באטרקציה מעניינת בתוכנית.
אני אישית מאד מתחברת לאנשים שיש להם ייחוד של מגבלה גופנית, נפשית או קוגניטיבית ולכן, בין היתר צופה בסדרות כמו המפץ הגדול, הופרדו בלידתן וכו'. אלו הם האנשים שבאמת מושכים את תשומת ליבי ועושים את התוכנית לשונה, לרוב במובן החיובי.
עד כאן ההקדמה, כי להערכתי, זו מעין "עסקת חבילה" - קידום אותן אוכלוסיות וייחוד התכנית המוצדת.
באשר לישראל, המצב שונה מכמה סיבות - ראשית, אין לנו יותר מידי סדרות מקוריות. אנחנו לא ארה"ב ולרוב אנו משדרים תוכניות מחו"ל, יוצרים גרסה ישראלית לסדרות מצליחות במיוחד (לרוב לא בהצלחה מרובה..) או יוצרים לעיתים רחוקות תוכניות מקוריות שנוגעות לסוגיות שמעניינות את הקהל בישראל - סדרות שעוסקות בדת, בבטחון וצבא, במערכות יחסים וכו'.
אני כמובן בעד להכניס גם אנשים חירשים לתוכניות, לתת יותר ביטוי בטלויזיה ולא רק כמתרגמים בבועה קטנה בצד החדשות, אבל מבינה שלצורך כך צריכים ליצור סדרה ישראלית מקורית ושבראשה יהיה במאי שחושב קצת מחוץ לקופסא..
אישית? "הופרדו בלידתן" גרמה לי לסקרנות אדירה באשר לשפת הסימנים. שפה מיוחדת שנראית לי כמו ריקוד באמצעות הידיים והפנים. הלוואי והיתה לי קליטה טובה לשפות...