שאלה למנהלת הפורום,ולשאר החברים!

שאלה למנהלת הפורום,ולשאר החברים!

אני לא שואל למה אני כותב כאן,כי עצם זה שאני כותב כאן,היא עובדה טובה, ומאד חיובית מבחינתי! אני נהנה מכל רגע כאן,לבינתיים. הרבה פעמים אני שומע משני גורמים עיקביים ומאד מרכזיים בפורום,דירסט, ואביבה,שאין צורך לשאול שאלות על מנת להבין דברים. זה קרה כאן לא רק כאשר אני שאלתי,אלא גם כששאלו אחרים,לא הרבה,אבל זה קרה,עם עוד כמה....
ואלה השאלות שלי
1. נראה לכם הגיוני שניתן לנהל דיון בלי לשאול שאלות ? 2.האם לשאול שאלה,זהו לא חלק בלתי נפרד מדיון על נושא מסויים ? לפי הדוגמה שמישהי נתנה כאן,עם הפרופסור ועם הזן,אז לא צריכים לשאול שאלות,ואולי לא צריכים שום פורום בתפוז.....בואו נסגור עיניים,ונלך ונלך לישון......
תודה,ויום נעים.
 

Deerest

New member
עלית עלינו, עוזי.

אנחנו בכלל אותו אדם עם שני כינויים. איזו העצמה? אה? תודה. (על משקל חוזה). לא, סתם בצחוק. אבל הרעיון נלקח ממה שאתה כתבת. עכשיו ברצינות, עוזי. לגבי: "...,שאין צורך לשאול שאלות על מנת להבין דברים..." אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לכתוב? אתה רוצה כעונש לחזור לקרוא את כל השרשורים מהתחלה? 20 פעם? אתה רצה 30 שרשורה קוראת עוד? מזכיר לי את הבדיחה עם הילד ששואל את אבא שלו (אני אקצר) שאלות ואביו משיב לו בקביעות "לא יודע, בני". לבן נמאס ושואל את אביו "אבא לא אכפת לך שאני שואל כל כך הרבה?" עונה לו האבא: "לא בני, אם לא תשאל, איך תדע".
 
ועוד דבר DEEREST !

ככה אתה מחנך את ילדיך ? על כל שאלה ,אתה עונה לא יודע ? או שזהו סתם משל.... בסך הכל טענתי,שדיון לא יכול להתקיים בלי שאלות,בשביל מה אתה מסתבך ? אל תדאג לאביבה ! היא מסתדרת טוב בלי סנגוריה,ענה בשמך ! גם אתה שאלת "עוזי,מדוע אני שואל" ? ובגלל שאני תמיד עניתי לך-יש לי הזכות לשאול את מה ששאלתי בהודעה הראשית ולך יש הזכות לא להגיב,כמו שנוהגת מנהלת הפורום-זה בסדר ולגיטימי. לא לגיטימי,לקלל,להעליב,לנבל את הפה,לרצוח,לגנוב,וכו.....
 

Deerest

New member
בוא נתמקד.

אחלק את הכתוב שלך לשניים. אחד - הבסיס. שניים - הטענה. והשניים קשורים. לא? נתחיל מהשני דווקא - השאלות. קטע לגיטימי לחלוטין. כל מה ששאלת לגבי השאלות וכו'. אני בא בגישת "עורך דין" ואני מסתכל על הקטע הראשון - הבסיס לטענה. ושם אני חושב שאין בסיס. לזה התייחסתי. מה שאתה כותב שנכתב, ושעליו אתה מבסס את ההמשך, מעולם לא נכתב ומעולם לא התכוונו לכך. (חבל שאין לנו מצלמה, אני מאד נהנה ממה שקורה כאן, לא צוחק, נהנה). לגבי הילדים שלי, אתמול שאלתי את הקטן שלי (ההוא בן ה 8): איזה טיפות שמת? לאף? לעיניים? ללחיים?" מה הוא עונה לי? "אם אני שוכב, איזה טיפות אתה חושב ששמתי?. עשיתי את זה מהר. שלא ירגיש כאב.
 
DEEREST,הבסיס לטיעון שלי מתבסס

על עובדות
על דברים שקרו כאן.... מה זאת אומרת "אין בסיס לטיעון" ?.... למה אין בסיס ?... אתה יודע הרי שלא פעם כששאלתי,נעניתי בשאלה "עוזי,למה חשוב לך לדעת"? ולמה אתה נותן דוגמא לא מייצגת ? עם הבן הקטן ? אתה הרי מנסה לענות לו ברוב המיקרים,אני סבור....
 

Deerest

New member
הצגה

זה מה שהשתמשת כבסיס: הרבה פעמים אני שומע משני גורמים עיקביים ומאד מרכזיים בפורום,דירסט, ואביבה,שאין צורך לשאול שאלות על מנת להבין דברים. (ההדגשות הן שלי). וזה לא נכון. מה שנכון שבאמת נענית בשאלה על שאלה. זה המחדד. העצמה אישית, לא הדדית. זה בא ממך ולא ממישהו אחר. ותראה מאיזה גיל הבן שלי מתחיל לחדד.
 
DEEREST,שאלה קטנה !

אתה באמת סבור שאני הייתי זקוק לדוגמאות האלה ע'מ להבין אותך ? ואתה עדיין לא ברור..... גם אני בחיים עונה בשאלה,ע'מ לחדד,ולהסביר,והרבה פעמים בעבר ע'מ לרמוס ! ( פעם השתמשתי בטכניקה הזו ע'מ לרמוס....ממש מזמן,והייתי "מקצין ע'מ שנבין".....ואז הפיות היו נסגרים סביבי ולא היו יותר שאלות ) הייתי בזה,ואני עדיין בסרט הזה,של שאלה על שאלה.... לא ל"תשובות כאלה"התכוונתי ! התכוונתי לכך שהתשובות שקיבלתי היו:"למה חשוב לך לדעת" ? עכשיו אתה מבין דירסט ? לא נראה לך מוזר שבאמצע דיון,שבו נשאלות שאלות,וניתנות תשובות... שפתאום הוא "נתקע" ואתה מקבל תשובה כזו ? ולראיה,הבן שלך לא שאל אותך "למה אתה שואל" ? להשתמע.
 

Deerest

New member
הרחבה

תשובות לפעמים הם גם שאלות. וזה בא מתוך: לא כל מענה נותן לך את התשובה (הנכונה)
 

Deerest

New member
שוב בשאלה

מתוך כל מה שאני קורא/כותב עלתה במוחי שאלה מעניינת: בידי מי האחריות להבנה, בידי המדבר/שואל או בידי השומע/משיב? (הסבר נמק והבא דוגמאות) אתה בטח יכול לנחש כבר מה דעתי.
 
ודבר 2,דירסט !

בתאריך 20,01,04 בשעה 15,49 ,בשרשור הזה,שאלתי אותך שאלה. מסיבותיך הלגיטימיות,בחרת שלא לענות עליה. האם לא היתה לך תשובה לשאלה ששאלתי אותך ? שהרי יש הבדל בין אם היה הילד שואל,"מה אתה לא רואה שאני על המיטה" ?.. לבין: "אבא,למה אתה שואל" ? ענה לעצמך,ותרוויח פעמיים: פעם בשבילך ופעם בשבילי להשתמע.
 

Deerest

New member
זהו שאין הבדל.

תקרא רגע: "אבא, למה אתה שואל? מה? אתה לא רואה שאני על המיטה?" שתי השאלות לא שונות, הן משלימות. בקשר לתגובות שלי. לא תמיד יש לי מה לומר, לפעמים זה עובד אצלי ברקע ואני יכול להגיב לאחר מספר ימים. גם בעבודה שלי אני לא מגיב מיד לכל בעיה/שאלה/קריאה (חוץ מ s.o.s כמובן) ברוב המקרים זה נפתר לבד. כאן בפורום זה די דומה - יתכן שתמצא את תשובתך בתגובה של מישהו אחר, יתכן שלאחר שאקרא עוד תגובות אעלה על התגובה ה"נכונה", יתכן שתגיב ב: "בסדר, הבנתי".
 
"באשר יגורתי בא לי"

הסיכוי שזה יקרה עם סגנון תגובה כזה עם הילד,סביר,לא הרבה,אך סביר.... לגבי השאלה ששאלתי,הדוגמא שנתת לצערי,ולהבנתי,לא רלוונטית. והרי מה המקור לשאלת השאלה: יש דיון בפורום צד א' שואל ! צד ב' עונה ! צד א' שואל ! צד ב' עונה! עד ש : צד א' שואל ! וצד ב' שואל: "למה אתה שואל" ? וזה מאד לא נתפס כדבר הוגן,גם אם לצד ב' לא היתה תשובה.... ובמקרה שלנו צד ב',החליט שהוא כועס,ואני בכלל לא התכוונתי להכעיס. ומה איתך דירסט ! כמה קשה לך לאמר למישהו " אתה צודק " יש "צדק" בעולם ?
 
אולי...

רק שדיונים עם "צודק"... אינם דיונים של העצמה. בדיוק ההיפך. "צודק" זה מקום שיפוטי, צר, קר, ומשתק. אם זה מה שאתה רוצה, להיות צודק אז... בעיני אתה צודק מראש בהכל ותמיד... רק מה? זה בכלל לא העניין כאן... הדיון שאתה לכאורה קורה לו דיון, הוא חסר כל כבוד לאנושיות ולאדם, אינו מאפשר שום התפתחות חשיבתית, או רגשית... אני מודה לך על הדאגה לדיונים בפורום, אם יתנהלו או לא. אני מנהלת הפורום וכרגע אני לא מחפשת שום עזרה. תודה. גם אם אני ממש ממש לא צודקת בכלום, עדיין זה מה שאני רוצה ולא לך להגיד לי אם כן/לא/איך/מתי כמה/ולמה עלי לעשות. "לא מתכוונן/ת" אינו חשוב, ואינו רלוונטי.לאף אחד/ת. בסופו של דבר התוצאה היא שמדברת, שאיתה מסתכלים על מה שקורה. לפני שאתה אומר לי מה לא נכון/צודק/בסדר/הגיוני/ ועוד כל מיני דברים שאני אומרת אני רק מזכירה לך... שלא ביקשתי לדעת מה דעתך. אני בוחרת את האנשים שאיתם נעים לי לדבר, או לשמוע את דעותיהם, ואתה לא ביניהם. נתתי לך המון קרדיט ואתה מפרש אותו כ"צודק"... אז ממש לא! לדעתי אתה טועה המון...אבל לא אני אתקן אותך. זה בסדר גמור מבחינתי. המקום שעשיתי לך, לא בא משום אחר אלא הרבה סבלנות, רגישות ורצון לאפשר להיות. אתה מפרש את זה לגמרי לא כמו שזה. אתה מבקש/שואל את דעתי כל הזמן, ולא מכבד אותה. ולעומת זאת, נותן לי את דעתך שלא ביקשתי. "מתנות" שאני לא רוצה/אוהבת, אני לא מקבלת, במיוחד עם הן לא ניתנות ממקום של כבוד. איך צורך להסביר לי כמה שאני טועה, אם אני כועסת או לא, לדעתך,צודקת או לא, וכן הלאה. אני בכלל לא הדיון כאן. אני לא הנושא. אתה רשאי לחשוב כל מה שתרצה עלי ועל כל נושא ואתה גם צודק! בכלל, מה אתה רוצה ממני? עזוב את ההתעסקות בי, מחשבותי, דיעותי, דרכי, או כל דבר אחר. דבוק בעמדותיך ועשה כל מה שאתה רוצה...אני לא כאן כדי להגיד לך מה טוב או לא. אני לא מתפקדת כאימא, לא מחנכת, מלמדת את מה שכבר ידוע ומוכר. אם כבר אז להיפך... ועוד משהו, בלי פרחים, זרים,כוכבים, ירח והצהרות אהבה מפוצצות. אין צורך מבחינתי. אתה רוצה להמשיך אתה יכול, בבקשה. לי זה לא עושה כלום.זה חסר טעם, ולא לעניין. לסיום, אין לי אחריות על מה שאתה מבין/חושב/ או לא. אם תרצה תבין, אם לא...זה לא אומר שום דבר לגבי...
 
למעלה