שאלה לעוסי"ם

[SuperGirl 25]

אבל בחו"ל הם בסדר גמור, לא?

אז יש יוצאים מהכלל ואני שמחה על כך.

 

[ג שם]

ציטוט

מפסיקת ביהמ"ש, כדי שלא אחשד בהמצאת דברים: הרי תאור ביהמ"ש על הסתרת חומר מביהמ"ש ע"י היועץ המשפטי- ההדגשות במקור(ולכל דואגי החסיון, פסק הדין הותר לפרסום והשמטתי ממנו את פרטי המקום ור"ת השמות): "..לאחר ששמעתי טענות ב"כ הצדדים הוריתי כי כל החומר המתייחס למשיבים ולקטינים המצוי בתיק לשכת הרווחה ב-- יועמד לעיון ולצילום ב"כ המשיבים. דא עקא, למרות ההחלטה המפורשת הוברר לביהמ"ש כי ב"כ המבקש עשה דין לעצמו. הוא הגיש העתק תיק הרווחה תוך שהועלמו ממנו פרוטוקולים של שני דיונים שנערכו בענין הקטינים: אחד מיום -- והאחר מיום --. עצם קיומם של אלו התגלה לבית המשפט משזומנה להעיד גב-- מנהלת האגף לשרותים חברתיים ב---, ואולם גם אז לא אמר נואש וטען נמרצות נגד הגשתם." גם דברים כאלה קיימים, ואולי כדאי לתת עליהם את הדעת לפני שאנו ניצבים כחומה בצורה להגנת "המערכת". ומותר לי לתהות למה היועהמ"ש עדיין בתפקידו.

 

[עוסג]

מוזר מאוד.

לא ברור לי מהקטע שהבאת מה היה בחומר שהושמט, מה היתה חשיבותו ומדוע בחרו להשמיט אותו. בכל זאת, זה נראה לא טוב...

 

[SuperGirl 25]

אוי ואבוי

אם נחשוב שכל העו"סים שבעולם הם טלית שכולה תכלת וצדיקים גמורים. ג שם, את מעליבה אותי ואת הפורום... הרי ברור שגם דברים כאלה קורים! את לא מלמדת אותנו משהו חדש. ההגנה הבצורה והחזית האיתנה היא מבחינתי משהו טבעי (וכמעט בלתי נשלט

)כאשר אינני יודעת את כל הפרטים (ואפילו לא מקצתם).

 

[swguy]

זה בעייתי...

הפורום הוא פתוח עקרונית אבל הסגנון של "באתי לספר לכם כמה אתם פויה כולכם" קצת לא הולם כלפי מי ששומעים דברים דומים כל היום... לא מגיע לנו קצת מנוחה מההצדקה כלפי אחרים, ההסברים הסבלניים והניסיון להבין? אני בטוח שכל אחד פה ידע להתמודד נכון עם לקוח שיבוא מולו מלא טענות וכעס. קצת קשה להגיב נכון על מישהי שמספרת סיפור חלקי, שהפרטים בו לא מובנים במלואם ולא ברור מה התגלגלות העלילה"... הפניה הראשונית היתה משהו בסגנון אתם כולכם חארות כי ככה אני מרגישה... מישהי באה לפורום של עו"סים וישר תוקפת הבכללות ורצה לפרוט לנו על המצפון - הייתי מצפה ממנהל הפורום לבקש ממנה לעדן את התבטאויותיה וקודם כל לספר את המקרה בבירור... ב מ ק ו ם לנהל מאבק מי י ו ת ר רגיש ופוליטיקלי קורקט - אחד על גב השני - צריך לומר רגע רגע, לא תמיד ה"נראטיב" של הפונה "קדוש" וא נ ח נ ו אשמים שחור משחור עד אשר נוכי חפותנו. פק"ס הן נשים שעושות מלאכה קשה ומורכבת מכל עבודה אחרת בע"ס שפגשתי, הכל תחת עומס תיקים עצום, שכר גרוע, היעדר משאבים וכו' - קצת סולידריות תוך מקצועית לא תזיק. כמי שעבר הכשרה בתחום הילד בסיכון הרגשתי שהמגמות בארץ בנושא זה נכונות ורגישות מאוד להורים ולשמשפחה. אולי שולי בכלל מדברת על מקרה שהיה לפני עשר שנים? אני סבור שלפני הדיון בנושא חובת שולי להסביר עצמה קצת טוב יותר ובוודאי שלא לשמוט את הלגיטימיות של כל המקצוע בארץ על סמך מקרה אחד

 

[sholy1]

בארה"ב

קיים השירות להגנת הילד DCF שהוא המקבילה לפק"ס לסידרי דין וחוק נוער. אני עובדת איתם על בסיס יום יומי כאשר הראתי להם תרגומים נוטריונים של תסקירים ישראלים ושל פסיקות בימה"ש למשפחה התגובה היתה "אתם חיים בימי הבניים" מבחינת ההתיחסות לילד ולמשפחה ובמיוחד לילד ולאשה נפגעי אלימות במשפחה!! לענין תגובתה של בת עמק מיצגת את הפטרנליזם וההתנשאות האופיינים כ"כ לפק"ס לסידרי הדין בארץ. אין שום ניסיון לקרא מה קרה, ולהבין כי התמונה אינה מורכבת מגוונים של שחור ולבן בלבד אלה מהרבה גווני בניים בדרגות שונות של אפור.... הנקודה המהותית ביותר הינה פסיקת כב' השופטת סיוון בבית הדין למשפחה ברמת גן בתיק שהותר לפרסום (מי שרוצה את מספרו שיפנה אלי במסר)פקידי הסעד חרגו מתפקידם בקובעם כי ינתנו לאב ביקורים ללא פיקוח!! התעלמותם מדו"ח מכון שלם על כל המשתמע מכך מסכן את הקטינים וקביעתם כי קיים ניכור הורי (אבחנה שנויה במחלוקת בכל מקרה) חסרת בסיס לאור האיבחון המקיף של התעללות מתמשכת. כל כן אני שוללת את סמכויות פק"ס בתיק

 

[sholy1]

המשך..

זה וממליצה לתובעת לפנות בדחיפות לוועדת האתיקה של העו"ס. דבר זה נעשה למותר לציין כי ועדת האתיקה מורחת את דיוניה מזה שנתיים כדי לחפות על אותן עו"ס חוטאות...שאלות לגב יו"ר ועדת האתיקה שלכם......

 

[ג שם]

פעם,

עבדתי עם אישה שהיה חשד די סביר שהיכתה את בנה, ודי קשה. עם הבת היא היתה בסדר. לא רצינו לפנות לפק"ס, אלא לתת לתהליך הטיפולי איזשהו סיכוי, שהוא יוכל לחיות עם האמא, גם בגלל שהיתה התנגדות שלו ושלה להוצאה מהבית, גם מפני שלא היו עדויות ברורות לאלימות, כל מיני סיבות. העניין הוא שהיא לא יכלה להעלות את נושא המכות בשיחות בינינו מפחד שמא אפעיל את חובת הדווח. שבועות הקשר בינינו היה תקוע על :"ונניח שהייתי אומרת לך שאתמול איבדתי שליטה בבית, מה היית עושה אז?" גם לזה שאנחנו הולכים עם "הצל" של פק"ס וחובת הדיווח יש מחיר. לפעמים המחיר הוא העדר יכולת שלהם להעזר בנו.

 

[עוסג]

עבודה עם פקידי סעד

ג שם, הניסיון שלי עם פקידי הסעד שונה (לא שאין לי ביקורת - אבל על מי אין?) פקידי הסעד שאני מכירה, עושים קודם כל מאמץ להרגיע ולחבר את הילד להוריו. אני מוצאת שהיכולת של פקיד סעד לשלב סמכות בעבודה הטיפולית היא כלי מצויין לעבודה. אני מבינה שבמערכת היחסים שתארת (בין האם לילד) קיימת בעייה של גבולות וכך את הופכת שותפה לעניין ומחזקת את העדר הגבולות (וכך נוצרת מעין סחטנות רגשית כלפיך - או אולי בחינה תמידית של הגבולות שלך )במקום להציב מודל לדבר אחר. במקרים כאלה, אני מעדיפה להתייעץ, קודם בעילום שם, עם פקידת הסעד ומבקשת את שיתוף הפעולה שלה. במקביל אני מנסה לגייס את ההורה לעניין - אני מסבירה שהחוק מחייב דיווח ומדגישה שהמטרה, בסופו של דבר, היא להציב גבולות ולסייע למשפחה לתפקד באופן תקין. בדרך כלל (והניסיון שלי הוא לא רב) זה עובד - ויש לקחת בחשבון שאם ההורה רוצה, באמת, לקדם את הטיפול, ואם יש לו אמון בך - הוא יילך איתך.

 

[sholy1]

פק"ס עירערו

על פסיקת השופטת למחוזי בשם"טובת הילדים" ונדחו ע"י כב' השופטת שטופמן שקבעה גם היא שתפקוד פק"ס שערורייתי....

 

[עוסג]

ציניות

איקס מיקס, אתה עובד סוציאלי? עוסק בתחום?

 

[ixmix]

ואפילו "נחשב".

בהנחה שמי שקיבל שלושה פרסים נחשבים על עבודה מקצועית ותרומה לקהילה זה "נחשב". (פרס ע"ש אירית פורטוגז לעשיה חברתית התנדבותית, פרס ע"ש לכמן דייויס מבי"ס לעו"ס בירושלים עבור הצטיינות בעבודה בשטח, פרס ראש העיר עבור עשיה מקצועית). הציניות? - כששואלים אותי "למה פקידי הסעד מרושעים" אני יכול להיעצב, לכעוס או לצחוק. אני בוחר לצחוק.

 

[דובת הקוטב]

לשולי וכולם,

ההודעה שכתבת לא פותחת בכלל מקום לאיזשהו דיון. אימרות כמו "איך אתם חיים עם מצפונכם" ו"למה פקידי סעד הם מרושעים" הן נורא לא בוגרות, הן מכלילות, ומוציאות כל חשק לענות לך בכלל. מעבר להכללות הגסות האלה, אני לא חושבת שזה המקום להתחיל לדון מה קרה או לא קרה במקרה של משפחתך, כי לא רק שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים, זה גם לא כל כך ענייננו. בלי קשר אם פרטי המשפט חסויים או לא. בנוגע ל-DCF : אני לא מכירה איך הם פועלים. מהיכרות עם אנשים שחיים בארה"ב, אני יודעת שיש הרבה ביקורת גם על ה-DCF, וזה לא רק שושנים ורודות כמו שאת מנסה לתאר. את רואה את העולם בשחור ולבן, טוב ורע. פקידי סעד = רע, DCF = טוב. אבל אם ה-DCF עושה לך טוב, וזה מה שנוח לך, תמשיכי לגור בארה"ב, ותעזבי אותנו בשקט. אם יש לך משהו יותר מועיל להגיד, איזשהו דיון יותר פורה לפתוח איתנו או לשאול שאלה בצורה קצת יותר בוגרת - את יותר ממוזמנת. אבל מה ניסית להשיג כשכתבת את ההודעה הזאת? כשאני קראתי את ההודעה שלך יצא לי כל החשק לענות. אחרי שראיתי את השירשור שהתפתח, הרגשתי צורך לכתוב מה הרגשתי וחשבתי כשקראתי את ההודעה שלך.

 

[אבי חברוני]

מה ששולי ניסתה להשיג

הוא לזרות מררה באנשים שכאן, בהתבטאויות אלימות, בעוקצנות, הכפשה, ועוד ועוד. אין לה רצון באמת להבין או להקשיב, בודאי שלא היתה לה כוונה לדו שיח. בלשון החבר'ה "הקוסמיים" היא יוצרת כאן אנרגיה שלילית. טעיתי כשחשבתי שזה דומה למקרה של החסויה, וטעיתי כשהתייחסתי לשרשור הזה כאל דו שיח מקצועי. היא פשוט מכניסה רוע לכאן, והוא יוצא בברור. אין כאן כל דבר טיפולי או מקצועי. השרשור הזה עושה רע לפורום. אני מקווה שהוא יעצר כאן, אחרת אמחק את כולו.

 

[sholy1]

אבי חברוני

יש לי ביקורת חריפה ביותר על המקצוע שלכם לצערי התנסתי גם אישית וגם מקצועית בצד הגרוע ביותר שלכם... ואם תרצה אפרט יותר. כיום אני עובדת בארה"ב מאוד צמוד עם הDCF בשירות שנקרא CHILD NURSING ADVOCACY המשותף לאחיות וע"וסים. נכון שגם כאן לא כולם טלית שכולה תכלת אבל הגישה הבסיסית שונה מאוד ואינה כ"כ כוחנית ושיפוטית כמו בארץ. אישית אני חושבת שלאשה וילדים שנפגעו מאלימות במשפחה אין היום מענה טיפולי הולם בישראל ואשמח לפרט לך מדוע בשרשור נפרד....במקום להיות כ"כ שיפוטי ויודע כל נסה לשמוע ביקורת ואולי לפתוח את ליבך לאפשרות שניתן גם אחרת ולא בדרכים סמכותיות וכוחניות....

 

[ג שם]

שולי,

אוקיי, אז כולם נתקעים בהכללות שיש בדבריך ומגיבים להם. אז בואי ננסה לעבור שלב הלאה (את לא תגידי "כולכם כאלה" "בצד הגרוע ביותר שלכם"* ),וזה יקל על עמיתי להתייחס לתוכן הדברים שאת אומרת. אני אשמח ללמוד. מה קורה בארגון שלכם כשמזהים אמא וילד במצוקה? מה ההליך? מה קורה אם מגיעה אם נפגעת אלימות? באיזה שלב נכנס "החוק" אצליכם ומהי הפרוצדורה? האם ההליך השיפוטי שונה באופן מהותי? ספרי לנו ספרי, ונחכים. (*ואני לא אגיד שכל אחיות טיפת חלב הן מפלצות, למרות שכמה מחברותי הטובות, שהן פקידות סעד, טוענות שכך הוא.

)