התשובה היא - ודאי שכן
אני מבטיח לך שאם השיקולים היו "מניעים פרטיים" היו הסרבנים מוצאים דרכים יותר טובות להתחמק מאשר לדאוג ששמותיהם יתנוסס בראש חוצות כ"סרבנים". ודאי שחשבתי על ההשלכות, על הנזקים, על ההשפעה. במכלול השיקולים התוצאה מבחינתי היא שחובה לסרב. אני לא רואה זאת כעניין פרטי אישי אלא כעניין כללי דמוקרטי - החובה לסרב היא חובה מוטלת על כל אחד ואחד ולא זכות יתר שאני דורש לעצמי. ואגב - כפי שכבר ציינתי בעבר - בכל תולדות האנושות קשה מאוד למצוא ולו מקרה אחד שבו סרבנות גרמה לאסון, לעומת זאת היו הרבה הרבה מאוד מקרים בהם ציתנות ושיתוף פעולה גרמו או איפשרו אסונות ועוולות בקנה מידה אדיר. כך שלתאר נבואות אימה על התוצאות של הסרבנות זה אולי נשמע מאיים - אבל די חסר ביסוס (אגב, גם בהיסטוריה הקצרה שלנו - סרבני שמאל כתנועה קיימים כבר יותר מ20 שנה - ולמרבה ההפתעה עדין לא גרמו להתמוטטותה של מדינת ישראל).
אני מבטיח לך שאם השיקולים היו "מניעים פרטיים" היו הסרבנים מוצאים דרכים יותר טובות להתחמק מאשר לדאוג ששמותיהם יתנוסס בראש חוצות כ"סרבנים". ודאי שחשבתי על ההשלכות, על הנזקים, על ההשפעה. במכלול השיקולים התוצאה מבחינתי היא שחובה לסרב. אני לא רואה זאת כעניין פרטי אישי אלא כעניין כללי דמוקרטי - החובה לסרב היא חובה מוטלת על כל אחד ואחד ולא זכות יתר שאני דורש לעצמי. ואגב - כפי שכבר ציינתי בעבר - בכל תולדות האנושות קשה מאוד למצוא ולו מקרה אחד שבו סרבנות גרמה לאסון, לעומת זאת היו הרבה הרבה מאוד מקרים בהם ציתנות ושיתוף פעולה גרמו או איפשרו אסונות ועוולות בקנה מידה אדיר. כך שלתאר נבואות אימה על התוצאות של הסרבנות זה אולי נשמע מאיים - אבל די חסר ביסוס (אגב, גם בהיסטוריה הקצרה שלנו - סרבני שמאל כתנועה קיימים כבר יותר מ20 שנה - ולמרבה ההפתעה עדין לא גרמו להתמוטטותה של מדינת ישראל).