נוער,נוער,האם אתם יודעים הסטוריה../images/Emo35.gif
אני רואה באשכול הזה שחלק יודעים. חלק לבטח לא. הנה מידע מתוך ספרו של יהודה לפידות, יוצא האצ"ל, ועורך האתר הרשמי שלהם (כותב ביושר). NightElf, את שמיר (לא מוזכר כאן שהוא גם רצח את ברנדוט האזרח החף מפשע שהציל יהודים בשואה) העלינו לראשות הממשלה. מנין לנו הזכות להטיף לפלסטינים , אם איננו מתנערים משמיר ומרוצחים מטעמנו ? (יש כאן גם תאור של רוצחים מהפו"מ ה"שמאלני") http://www.daat.ac.il/daat/history/lapidot/tohen-2.htm ב4- ביולי 1938 פתח האצ"ל במתקפה רבת עצמה במקומות שונים בארץ. בערים המעורבות (ירושלים, חיפה ויפו) הוחרדו השכונות הערביות מרעם יריות והתפוצצויות והערבים תושבי הספר הוכו בתדהמה. בעיר העתיקה בירושלים, ברחוב דוד, הוטלה פצצה פרימיטיבית ובשוק הערבי של חיפה התפוצצו כדי חלב ממולכדים; עשרות ערבים נהרגו ונפצעו. ההתקפות התפשטו גם לאזורים כפריים ומוקשים הונחו בדרכים ובשבילים שהובילו אל הכפרים הערביים. ב15- ביולי שוב התפוצץ מוקש בעיר העתיקה בירושלים, וב27- בחודש הופעל מוקש חשמלי בשוק הערבי בחיפה. לפי ההודעה הרשמית של הממשלה נהרגו 35 ערבים ו70- נפצעו. --------- בחיפה ב 25 במאי ירדו ארבעה לוחמי האצ"ל במכונית גנובה לעיר התחתית וירו על קהל ערבי שיצא מבית-הקולנוע. 3 ערבים נהרגו ו5- נפצעו. ב20- ביוני שוב פקדו לוחמי האצ"ל את שוק הירקות בחיפה, שהועבר לרחבה גדולה בחלק הערבי של העיר. הפעם עמדו בכניסה וביציאה מן השוק שוטר בריטי, שוטר ערבי ושוטרת ערבייה, שחיפשו בכליו של כל ערבי שנכנס לשוק. על אף השמירה החזקה, הצליח אחד הלוחמים להחדיר אל תוך השוק פח מלפפונים כבושים ממולכד, שהיה מחובר למנגנון השהייה. לאחר עזבו את המקום התפוצץ המוקש, ועל-פי ההודעה הרשמית של הממשלה נהרגו 18 ערבים ו24- נפצעו. אותו יום פוצצה יחידה אחרת של האצ"ל שני תאי טלפון ציבוריים ברחוב הרצל, בהדר הכרמל,ובערב פוצץ גם צומת הטלפונים הראשי בעיר. ההתנכלות לערבים בחיפה הלכה וגברה וחייהם היו לבלתי נשוא. ב26- ביוני הוטלה על קבוצת ערבים פצצה בסמטה מול בנק אנגלו-פלשתינה (היום בל"ל). באותו יום נהרג ביריות ערבי ברחוב ג'ורג'יאנו ופצצה הושלכה לאחד הבתים בואדי סאליב. כעבור 3 ימים התפוצצו 2 מוקשים אוטומטיים מתחת לרכבת הנוסעת מחיפה לעכו. הפסים נהרסו והקטר, יחד עם שלושה קרונות התהפכו. בעקבות רצח נהג הרכבת היהודי, מרדכי שכטמן, הוחלט לבצע פעולת עונשין בכפר בלד א-שייך. אנשי הפו"ם, שעליהם הוטל לבצע את פעולת העונשין, ערכו סיורי יום ולילה כדי לקבוע את פרטי התכנית, ובליל ה13- ביוני 1939 יצאה חוליה לכפר, חטפה 5 תושבים מאחד הבתים, הוליכום אל מחוץ לכפר והוציאום להורג ביריות. אנשי החוליה היו לבושים כערבים, כדי שלא ידעו שהמבצעים הם יהודים. לוביה, כפר ערבי בגליל, היה המטרה הבאה של הפו"ם. ליד הכפר, בדרך טבריה-נצרת, ירו ערבים על מכונית שעברה במקום. מן היריות נפצע פצעי מוות הנוטר בנימין קירשון מאפיקים. ב20- ביוני יצאה חוליה של הפו"ם מסג'רה ללוביה, וכאשר הגיעו אנשי היחידה לכפר, בחרו בבית מואר וירו לתוכו אש מתת-מקלע ומאקדחים. מן היריות נהרגו שני גברים ואישה אחת ונפצעו שני ילדים וגבר אחד/ דב גולדמן, חבר פעיל בפו"ם, כתב סקירה מקיפה על פעילותו. בין השאר תיאר פעולת תגמול נגד ערבים בכפר חיטין, שהשתלבה במסגרת "פלוגות הלילה" של וינגייט, בעקבות רצח יהודים בטבריה: "עם זריחת השמש עקפנו את הכפר, התפזרנו בין הבתים והתחלנו במלאכה... תפסתי כ20- ערבים-גיבורים, הכנסתי אותם לבית, סגרתי אותם ופוצצתי אותם ברימונים..." מעניין לציין כי תגובת הערבים לפעולות האצ"ל בחיפה היתה - הבלגה, ובעיתון הארץ מיום ה 25 ביוני 1939 אנו מוצאים את הידיעה הבאה: "ביום ו' ביקרו אצל המפקד הצבאי בחיפה כמה נכבדים ערבים שהוזמנו על-ידו. הוא הודה להם על השקט שהוכיחו העדות הערביות בימים הפרועים של השבוע שעבר". ------ ז'בוטינסקי: המסכימים אנו, כי אחרי "הספר הלבן" לא צריך להיות שקט בארץ? האם אנחנו מבינים, שעלינו לעשות גם את אשר עשו האנגלים בסוף מלחמת-העולם הראשונה בקרלסרוה, כאשר, בתשובה למעשי הגרמנים, פגעו בתושבים שלווים? ------ ב20- ביוני 1939 יזם זיאמה אהרונוביץ (זלמן ארן) מפגש של פעילים מרכזיים ממפא"י עם זלמן ארן יצא נגד ההבלגה והצדיק את פעולות התגובה נגד הערבים. להלן רישומי בן-גוריון. היומן של בן-גוריון על המפגש: זיאמה טוען שהמבוכה ביישוב - אנו אשמים בה... הוא סבור כי כל שימוש בכוח נגד אנגלים, פירושה התחלת הקץ. אולם הוא אינו שלם עם ההתנגדות [מצד מפא"י] לטרור נגד הערבים [שהופעל על-ידי האצ"ל]. טרור כזה יכריח את הערבים ואת האנגלים לבטל את הספר הלבן... 9 ---------------------- קולות נגד ההבלגה יצאו גם מפי מנהיגים נוספים של מפלגת הפועלים. ב' רפטור, ממנהיגי ההסתדרות ופעיל בהגנה, הכריז ב28- במאי בישיבת מרכז מפא"י: "נימוקים פוליטיים שוב אינם. אם כן דרושה תגובה". ומאיר יערי העיר בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות מן ה29- ביוני: "אני מתקשה להבחין בין לוביה ובלאד א-שייח' לבין ביר-עדס".
