זנב המטוס בהמראה.
למטוסי תובלה, קיימת מגבלת המראה לגבי הרמת האף - ROTATION - שהיא ידועה מראש, וכתובה כמגבלה בספר המטוס, בפרק המיגבלות שעל הטייס לדעת בעל פה. (פשוט אין זמן להסתכל בספר בזמן אמיתי בהמראה). תחום השפעת הגה הגובה על ההמראה, בהחלט מאפשר לזנב המטוס ל"התנשק" עם המסלול באם המגבלה עוברת על המותר. למשל - B727, המיגבלה היא של 10.5 מעלות עף למעלה. כך שבהמראה רגילה, הרמת האף היא לא יותר מ 9.5 מעלות, וזה משאיר מרווח של כ 35 ס"מ ל"נשיקה". מבחינה מעשית, מטוס כבד, איננו ממריא בצורה חדה, אלא פשוט "מתנשא" לתוך האויר. באם כל הנתונים ששוקללו להמראה נכונים, כגון משקל, גובה הצפיפות (פונקציה של גובה השדה ומידות החום בשדה), הטייס, בהגיע המטוס למהירות Vr, שהיא מהירות ה ROTATION, מתחיל להרים את אף המטוס ע"י משיכת ההגעים, בצורה שתגרום לאף להתרומם בקצב של 3 מעלות בשנייה. כך שלוקח כ 3 שניות לאף להגיע ל 9 מעלות בערך. בזמן זה, 3 שניות, המטוס עדיין מאיץ, כך שבהגיע האף לכ 9 עד 9.5 מעלות מעל לאופק, השיג המטוס את מהירות ההמראה הבטוחה, נקראת V2 , והמטוס מעביר את משקלו מכן הנסע לכנפיים. הכל בצורה מאוד אלגנטית. והיה, כי הטייס "עצבני".....מקומו בבית עם תרופות. אבל אם הצליח לרמות את כולם ואת עצמו, והוא טס, והיה כי עבר את מגבלת זוית האף בהמראה, כל מטוס והגנתו הוא בפני OVER ROTATION. ה 727 למשל, הוא בעל מגלש החלקה בתחתית המטוס, מתחת למנוע האמצעי. מגלש זה נמצע בחוץ, להגנת הזנב והמנוע האמצעי, כל זמן שכן הנסע בחוץ. לאחר ההמראה, עם קיפול הגלגלים, לחץ הדראולי מרים גם את המגלש. במטוסים אחרים, קיים מגלש קבוע המחובר לתחתית הגוף. אחד התפקידים של הטייס המבצע את הבדיקות החיצוניות, נקרא WALK AROUND, הוא לבדוק אם הצבע בתחתית המגלש מראה סימנים של מגע עם מסלול. והיה כי אכן כן, בדיקת המטוס ע"י מכונאי היא חובה. במקרי חרום, למשל - גזירת רוח בהמראה, או רכב לא מורשה על המסלול, על הטייס לבצע פעולת התחמקות, ESCAPE, על מנת להרים את המטוס לאויר ב"כוח". אז, כמקרה חרום שהכל מותר, יעבור הטייס על המגבלה, יתנשק הזנב עם המסלול, אבל יתרומם לאויר. כמובן שההיגיון והנוהל הוא לחזור לנחיתה, למען יבדק המטוס ע"י המוסמכים לכך. אני מעדיף נשיקת אמת מנשיקת "זנב במסלול". מייק..