רק לשם החידוד
שני באסים , ברמה העקרונית, או שני צלילים שדומים בצורתם הסינוסדיאלית (כל גלי הקול,אפילו המורכבים שבהם ניתנים להרכבה ע"י כמה גלי סינוס פשוטים), בהנחה שהם מכוונים לאותו מפתח והם אכן יושבים על אותו תדר, כאשר מנוגנים בו-זמנית, אכן יכפילו את האמפליטודה שלהם (peak amplitude), גל הקול ישאר דומה אך מוכפל. אוזן האדם לא יכולה להבחין בשינויים מזעריים כגון: 2hz . אתה לא תבחין בהבדל בנגינת שני באסיסטים בו זמנית, בהנחה שהם מתוזמנים כשעון שוויצרי ומכוונים בשלמות, האפקט שיווצר,בהנחה שתבחין בהפרשי הצלילים בינייהם הוא אפקט delay משמע , אתה תקבל את אותו צליל באיחור- מה, וגם פה נוצרת בעייה פיסיקאלית של הפרשי הגעת צלילים נמוכים בין אוזן אחת לשניה- אך זה לא קשור לכאן כרגע. מבחינה מקצועית שני גלי קול בעלי אותה צורה ואמפליטודה אשר אחד מהם בדיליי נקראים "out of phase" with respect to each other וכאשר הם מסונכרנים הם נקראים,כמובן" in phase אם תיזכר בשעורי הטריגונומטריה שלך מימי התיכון (אוי לא!!) אז תקבל את המשוואה המתמטית הבאה: ((y = sin x ) + (y = sin x) = y = 2 sin x) מדובר בסינוסים שכן בדומה למעגל, מחזור( period) אחד של גל קול שווה ל 360 מעלות., מבחינת תשומת הלב של האוזן האנושית לצלילים נמוכים , אתה צודק למחצה. בני האדם לא שמים לב יותר למידלים (אגב, גם כאן זה נחלק mid-high ,mid-low וכו..) הסיבה שכך מצטייר הדבר היא שגלי קול נמוכים לא נושאים איתם מיידע לגבי מקור הצליל בניגוד לצלילים גבוהים ומידלים. מכאן שאין זה משנה היכן תציב את הסאב שלך במערכת, למשל. אורך הגל של תדרים גבוהים הוא קצר יותר מאשר תדרים נמוכים, בד"כ יותר קצר מהמרחק בין שתי אוזניו של אדם ומכאן שצליל מעל 1000 hz לא יכול להגיע אל שתי האוזניים בו-זמנית ובאותה עוצמה (אלו הפרשים מזעריים אומנם אך לשם חישובים פיזיקאליים מעבדתיים של יוצרי רמקולים למיניהם, הם חשובים) ולכן אוזן אחת מספקת מידע במישור המאוזן והשנייה במישור המאונך. ועד כאן פיסיקה להיום. גם אני כמוך, לרגע לא טענתי שהבאס הוא נחות או לא חשוב , נהפוך-הוא ,ע"פי דעתי הוא כלי שלא מוצה עדיין כלל-וכלל ויש לעבוד על פיתוחו רבות (לא מבחינה טכנית)
שני באסים , ברמה העקרונית, או שני צלילים שדומים בצורתם הסינוסדיאלית (כל גלי הקול,אפילו המורכבים שבהם ניתנים להרכבה ע"י כמה גלי סינוס פשוטים), בהנחה שהם מכוונים לאותו מפתח והם אכן יושבים על אותו תדר, כאשר מנוגנים בו-זמנית, אכן יכפילו את האמפליטודה שלהם (peak amplitude), גל הקול ישאר דומה אך מוכפל. אוזן האדם לא יכולה להבחין בשינויים מזעריים כגון: 2hz . אתה לא תבחין בהבדל בנגינת שני באסיסטים בו זמנית, בהנחה שהם מתוזמנים כשעון שוויצרי ומכוונים בשלמות, האפקט שיווצר,בהנחה שתבחין בהפרשי הצלילים בינייהם הוא אפקט delay משמע , אתה תקבל את אותו צליל באיחור- מה, וגם פה נוצרת בעייה פיסיקאלית של הפרשי הגעת צלילים נמוכים בין אוזן אחת לשניה- אך זה לא קשור לכאן כרגע. מבחינה מקצועית שני גלי קול בעלי אותה צורה ואמפליטודה אשר אחד מהם בדיליי נקראים "out of phase" with respect to each other וכאשר הם מסונכרנים הם נקראים,כמובן" in phase אם תיזכר בשעורי הטריגונומטריה שלך מימי התיכון (אוי לא!!) אז תקבל את המשוואה המתמטית הבאה: ((y = sin x ) + (y = sin x) = y = 2 sin x) מדובר בסינוסים שכן בדומה למעגל, מחזור( period) אחד של גל קול שווה ל 360 מעלות., מבחינת תשומת הלב של האוזן האנושית לצלילים נמוכים , אתה צודק למחצה. בני האדם לא שמים לב יותר למידלים (אגב, גם כאן זה נחלק mid-high ,mid-low וכו..) הסיבה שכך מצטייר הדבר היא שגלי קול נמוכים לא נושאים איתם מיידע לגבי מקור הצליל בניגוד לצלילים גבוהים ומידלים. מכאן שאין זה משנה היכן תציב את הסאב שלך במערכת, למשל. אורך הגל של תדרים גבוהים הוא קצר יותר מאשר תדרים נמוכים, בד"כ יותר קצר מהמרחק בין שתי אוזניו של אדם ומכאן שצליל מעל 1000 hz לא יכול להגיע אל שתי האוזניים בו-זמנית ובאותה עוצמה (אלו הפרשים מזעריים אומנם אך לשם חישובים פיזיקאליים מעבדתיים של יוצרי רמקולים למיניהם, הם חשובים) ולכן אוזן אחת מספקת מידע במישור המאוזן והשנייה במישור המאונך. ועד כאן פיסיקה להיום. גם אני כמוך, לרגע לא טענתי שהבאס הוא נחות או לא חשוב , נהפוך-הוא ,ע"פי דעתי הוא כלי שלא מוצה עדיין כלל-וכלל ויש לעבוד על פיתוחו רבות (לא מבחינה טכנית)