ומכאן ברור...+ראיה לביקורת המקרא.
שהם ראו את התגשמות המקרה המדובר, כגון שאני רואה את אותם בדים של הסוחר, שאני רואה את אותו מעמד שדיברו עליו בשלושת ימי ההכנה למעמד. ראיה לדבר:תלמוד בבלי,מסכת "בבא בתרא",פרק ג´,דף ל"ב עמוד א´. "במאי עסקינן? (במה עוסקת הסוגיא?)-כגון דמחזיקין ליה באבוה דהאי דכהן הוא ונפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא". (לא אכנס כרגע לסוגיא הסבוכה הזו=אבל היא מדברת על הפרמטרים של כהונה ומה פוסל כהונה,שאם הוא בן גרושה או בן חלוצה הוא פסול לכהונה לאחת הדיעות) ורש"י מפרש כך:"ונפק עליה קלא" (שיצא עליה קול)-"קול בעלמא ולא עדות, כלומר "שמועה בעיר" ולאו דווקא מעדות כגון מתן עדות בבית המשפט. ומכאן ברור עניין "רואים את הקולות". (רואים כביטוי מושאל להתגשמות השמועה) ועוד ראיה לביקורת המקרא-שעניין זה וצורת הביטוי הזו שייכת בהחלט לתקופת חז"ל...והמבין יבין.
