שאלה משמות פרשת יתרו:

adsn33

New member
שאלה משמות פרשת יתרו:

מה משמעות הפסוק: "וכל העם רואים את הקולות"? תודה מראש.
 

גל נעים

New member
שתי פרשנויות לדבר:

האחת-פרשנות אורתודוכסית שאומרת שאפילו שפחה חרופה על המיים ראתה מה שלא ראה הנביא יחזקאל בן בוזי (והוא "ראה" "מעשה מרכבה"), כלומר הם ראו את המציאות של הצלילים שהיו באויר כמשהו פיסי. (לפי תורת הקבלה נפתחו שבעת הרקיעים בשעת מעמד הר סיני) השנייה-פרשנות מפוכחת שמסבירה היטב את המושג בצורה לא מופשטת. בתלמוד ישנם כללים. אחד הכללים לבאר לנו מה ההבדל בין אובייקט "פומבי" לבין אובייקט "שאינו פומבי" הינו כלל ה-קול. כלומר-שאני רוצה לומר על סוחר שנודע בעיר במרכולתו אני אומר כך: "יצא על סוחר פלוני קול בעיר שהוא מוכר בדים יקרים", כלומר-עניין של ידיעה ציבורית. לענייננו-העם התכונן למעמד הר סיני 3 ימים מראש, "ויהי קול עובר במחנה"-כלומר השמועה עברה מפה לאוזן בצורה כזו ש-" יצא קול" שעומד להיות מעמד הר סיני. ואין צורך לפרשנות אבסטרקטית שתלושה מן המציאות.
 

גל נעים

New member
ומכאן ברור...+ראיה לביקורת המקרא.

שהם ראו את התגשמות המקרה המדובר, כגון שאני רואה את אותם בדים של הסוחר, שאני רואה את אותו מעמד שדיברו עליו בשלושת ימי ההכנה למעמד. ראיה לדבר:תלמוד בבלי,מסכת "בבא בתרא",פרק ג´,דף ל"ב עמוד א´. "במאי עסקינן? (במה עוסקת הסוגיא?)-כגון דמחזיקין ליה באבוה דהאי דכהן הוא ונפק עליה קלא דבן גרושה ובן חלוצה הוא". (לא אכנס כרגע לסוגיא הסבוכה הזו=אבל היא מדברת על הפרמטרים של כהונה ומה פוסל כהונה,שאם הוא בן גרושה או בן חלוצה הוא פסול לכהונה לאחת הדיעות) ורש"י מפרש כך:"ונפק עליה קלא" (שיצא עליה קול)-"קול בעלמא ולא עדות, כלומר "שמועה בעיר" ולאו דווקא מעדות כגון מתן עדות בבית המשפט. ומכאן ברור עניין "רואים את הקולות". (רואים כביטוי מושאל להתגשמות השמועה) ועוד ראיה לביקורת המקרא-שעניין זה וצורת הביטוי הזו שייכת בהחלט לתקופת חז"ל...והמבין יבין.
 
שוטה שכמוך

אין שום מבקר המשייך לשונות משנתיים לתורה,מקסימום לקהלת. בכלל פירושך מאולץ ועלוב בנוסח השומרוני באמת "שומעים"
 
למעלה