שאלה : מתפתח עובש בתקרה של הסלון

[דיברגנט חדש]

ממש לא מדוייק ,
חברת הביטוח אשר בה מבוטח השכן חייבת לבצע אצלו את הבדיקה והתיקון של הצינור שדולף בדירתו.
אין שום קשר לחברת הביטוח -של הדירה שלכם.
(רק אצל מי שיש בעייה בצנרת ,חברת הביטח תגיע אליו לתקן אצלו את התקלה.)

במידה והוא מסרב לתת לכם את מספר הפוליסה של חברת הביטוח דירה שלו,
תוכלו להסתייע ב-"אגודה לתרבות- הדיור שבמקום מגוריכם".
בהצלחה.

מי שאין לו משכנתא לא חייב בביטוח דירה, לכן אם בעל הדירה שמעליו התנער ממנו, סביר להניח שאין לו ביטוח, כי אחרת מה היה אכפת לו לפנות אליהם?

 

[מ ש ה 53]

ממש לא מדוייק ,
חברת הביטוח אשר בה מבוטח השכן חייבת לבצע אצלו את הבדיקה והתיקון של הצינור שדולף בדירתו.
אין שום קשר לחברת הביטוח -של הדירה שלכם.
(רק אצל מי שיש בעייה בצנרת ,חברת הביטח תגיע אליו לתקן אצלו את התקלה.)

במידה והוא מסרב לתת לכם את מספר הפוליסה של חברת הביטוח דירה שלו,
תוכלו להסתייע ב-"אגודה לתרבות- הדיור שבמקום מגוריכם".
בהצלחה.

ניסיתי לפנות לאגודה לתרבות הדיור באירוע מסוים. אם וועד הבית לא פנה אליהם, לא נרשם אצלם ולא משלם את האגרה הדרושה, הם לא ישתפו שום פעולה. נקודה.

 

[ויוי 25]

עליה לפנות לביטוח של בעל הדירה הגר מעליהם,
והביטוח שלו ישלח אינסלטור ושמאי ,והם יגיעו לבדיקה ואיתור מקור הדליפה .

 

[ב ר ז י ל י]

עליה לפנות לביטוח של בעל הדירה הגר מעליהם,
והביטוח שלו ישלח אינסלטור ושמאי ,והם יגיעו לבדיקה ואיתור מקור הדליפה .

הביטוח של השכן מעל לא ידבר איתה, אין לה שום חוזה איתו - הוא ידבר רק עם המבוטח ולא נראה לי שהשתתפות עצמית שלו פחות מ 600 ש"ח (ואולי יותר)

 

[דיברגנט חדש]

הביטוח של השכן מעל לא ידבר איתה, אין לה שום חוזה איתו - הוא ידבר רק עם המבוטח ולא נראה לי שהשתתפות עצמית שלו פחות מ 600 ש"ח (ואולי יותר)

השתתפות עצמית היא 750 ש"ח, אך לא עבור בדיקה, אלא רק עבור עשייה ועם יש זוויות, אז לוקחים על כל זווית עוד 750 ש"ח.

 

[trilliane]

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד.

hebrew-academy.org.il

 

[ויוי 25]

אם זה המצב, אז כדאי לך להצטרף לאגודת תרבות הדיור,(אנחנו בבניין מנויים כבר מעל 20 שנה .)
המחיר בהחלט סביר (-.30 ש"ח בלבד ),תרשמי עכשיו ותקבלי סיוע משפטי בכל עת .
זה חשוב שלדיירים יש תמיד למי לפנות לסיוע בעת הצורך.

אגב,
בדירות הישנות בהם התגוררו כול השנים אבותינו וסבינו, משנות 60 והלאה,לא מוכרת התופעה של צנרת
מתפוצצת ,בתקופה ההיא אף פעם לא היה פיצוץ בצנרת של הדירות ,ולמה ?
כי אז דאגו בעת הבנייה לצנרת איכותית שתחזיק לאורך זמן.
לעומת זאת,ב- 2 העשורים האחרונים, הצנרת עשוייה מחומרים פשוטים ולא מחזיקה מעמד לאורך שנים.

לכן חברות -הביטוח שמודעות לכך ,מציעות דמי -ביטוח לצנרת ומרוויחים במשך עשור עד 2 עשורים במקרה הטוב,עד שמגיע הפיצוץ באים ומתקנים .
כך הם מרוויחים הכנסה יפה לאורך שנים רבות,והכול כתוצאה ממחדלי הצנרת בישראל .

 

[מ ש ה 53]

אם זה המצב, אז כדאי לך להצטרף לאגודת תרבות הדיור,(אנחנו בבניין מנויים כבר מעל 20 שנה .)
המחיר בהחלט סביר (-.30 ש"ח בלבד ),תרשמי עכשיו ותקבלי סיוע משפטי בכל עת .
זה חשוב שלדיירים יש תמיד למי לפנות לסיוע בעת הצורך.

אגב,
בדירות הישנות בהם התגוררו כול השנים אבותינו וסבינו, משנות 60 והלאה,לא מוכרת התופעה של צנרת
מתפוצצת ,בתקופה ההיא אף פעם לא היה פיצוץ בצנרת של הדירות ,ולמה ?
כי אז דאגו בעת הבנייה לצנרת איכותית שתחזיק לאורך זמן.
לעומת זאת,ב- 2 העשורים האחרונים, הצנרת עשוייה מחומרים פשוטים ולא מחזיקה מעמד לאורך שנים.

לכן חברות -הביטוח שמודעות לכך ,מציעות דמי -ביטוח לצנרת ומרוויחים במשך עשור עד 2 עשורים במקרה הטוב,עד שמגיע הפיצוץ באים ומתקנים .
כך הם מרוויחים הכנסה יפה לאורך שנים רבות,והכול כתוצאה ממחדלי הצנרת בישראל .

אני חושש לנפץ לך "קצת" את המיתוס...
עד תחילת שנות ה-70, צנרת המים בוצעה בצינורות ברזל.
היו אז 2 סוגי צנרת ברזל: צינור עם "תפר", כלומר, גלגלו פח לצורת צינור ויצרו ריתוך לאורכו וצינור "משוך" שהגיע כגליל שלם ללא תפר.
המשוך נחשב לאיכותי יותר ויקר יותר.
כמובן שהצינור עבר גם תהליך גילוון ועל כן נקרא צינור מגולוון "עם או ללא תפר".
לצנרת הברזל היו 2 אויבים קשים: מגע חיצוני עם סיד הרג אותו מבחוץ פנימה, ולכן ההנחיות היו אך ורק לבטן את הצנרת עם בטון ללא סיד. הקפדנים אף ציפו את הצינור בזפת נוזלי, אבל זה היה נדיר וכמעט ולא ניתן היה להיתקל בעבודות שכאלה.
האויב השני: הכלור והאבנית שבמים, שהצטברו בתוככי הצינור ואט אט אטמו אותו והתערבבו עם חלודה שעוד יותר הצרה את מעברי המים בצינורות.
אז עד שנות ה-60, כמות הכלור שהוספה למים הייתה נמוכה, והיה די מקובל למצוא צינורות "תקינים" בקירות למשך קרוב ל-40 שנים. נכון שאם נטלת לידך קטע צינור שפורק, יכולת לגלות, שרוב רובו של החלל הפנימי שלו היה מלא בג'יפה נוראית, שכמעט וסתמה את מעבר המים, אבל כעובדה, הצנרת חייתה ותפקדה שנים ארוכות.
אלא שמאז שנות ה-60, העלו את כמות הכלור שהוספה למים, ועל כן, נמצא כי חיי צנרת הברזל התקצרה לכ-20 שנות חיים "גג".

בתחילת שנות ה-70, הופיעו 2 סוגי צנרת חדשים: צנרת מפלסטיק. לצנרת הפלסטיק היה יתרון גדול, שכן פלסטיק אינו נפגע מכלור ופלסטיק אינו צובר אבנית. WIN WIN. אמה מה? 2 סוגי הפלסטיק היו רעים. סוג אחד, הגיע ב"מוטות" נוקשים באורך של 3 מ', וכל החיבורים, הזוויות והפיצולים נעשו בעזרת מחברי פלסטיק שהודבקו לקצות הצינורות בעזרת דבק שגם מדביק וגם ממיס את הפלסטיק, כך שהוא הפך את הצינור ואת המחבר למקשה אחת. אליה וקוץ בה: אם לא טרחת וניקית היטב את קצה הצינור ואת חלל המחבר בעזרת חומר ניקוי ייעודי, ההדבקות היו נכשלות מדי פעם ואז החלו נזילות. מעבר לכך, רעידות אדמה קלות או תזוזות של המבנה, גרמו לעתים לשבירה או סדיקה של הצנרת במהלך השנים, ואז, בום טראחף נוצר צורך לשבור קיר או לחצוב ברצפה כדי לתקן את השבר.
סוג הצינור השני נקרא "פקסגול", ומדובר בצינור גמיש, שאותו ניתן להשחיל בתוך צינור עבה יותר. קרתה תקלה? ניתן לשלוף את הגמיש מתוך ה"מתעל" (כך נקרא העבה), ולהחליף את קטע הצינור שנדפק. אז מה הרע בשיטה הזו? 3 רעות היו בה: 1. אם מבצע העבודה לא ביצע את העבודה כראוי, הוא יצר נקודות "סיבוב" עם זוויות שלא ניתן להשחיל בהן בשנית. כלומר: במקרה של תקלה, נוצר צורך לחצוב בקיר בנקודת הסיבוב שבין הרצפה לקיר... סיפור מהתנ"ך. 2. כמות הצנרת הוכפלה והושלשה. ולמה? כי לא ניתן היה ליצור צינור ולהמשיך ממנו תוך כדי התפצלות. לכל נקודה השחילו צינור משלה, שהגיע למרכזיה של מים קרים או למרכזיה של מים חמים. אז גם הרבה צנרת, גם הרבה השחלות וגם מרכזיות "מכוערות", שאותן הסתירו בד"כ בתוך ארון המקלחת או המטבח או בפינה כלשהי על הקיר החיצוני. 3. צנרת הפקסגול הראשונית הייתה מחומר חצי שקוף לבנבן. חומר זה, נהרס עם השנים ככל שנחשף לקרינה האולטרא סגולה של השמש. הנזק התגלה בעיקר באזור המרכזיות, ככל שהיה חשוף לאור יום. כלומר, במהלך השנים, נוצר צורך להחליף או לתקן את קטעי הצנרת שנפגעה מקרינת השמש. לעתים היה הדבר כרוך בעמל רב (ראה סעיף 1)...
ומה היום? היום ה"מדע" התקדם. צנרת הפקסגול היא שחורה והיא עמידה לקרינת שמש. לכן, כאשר עבודה בפקס' נעשית כראוי, היא יכולה להחזיק מעמד 50 שנים ויותר בקלות, כל עוד לא שברת קיר או שלא קדחת בטעות בצינור.
ועוד סוג "חדש" של צינורות הגיע תחת השם SP או מולטיגול. זהו צינור שמורכב מ-3 שכבות. פלסטיק, אלומיניום ושוב פלסטיק. האלומיניום שבמרכז הצינור "שומר" על עיצוב הצינור ככל שאת "מכופפת" אותו ביד. אז גם אם החציבה עקומה וגם אם יש סיבובים, ניתן "לפסל" את הצינורות הללו ועל כן הם נקראים "צנרת פלסטיק עם משמעת ברזל". בצנרת ה-SP משתמשים במחברים ייעודיים, ואופן ההתקנה הוא כמו בברזל: אפשר לסעף צינורות צדדיים מקו ראשי: חיסכון בחומר. הצנרת כשלעצמה עמידה, ואם קדחת בטעות בצינור, יש מחברי תיקון. חכמי הארץ החליטו לייצר צינורות SP בצבעים שונים: אדום (או כתום) למים חמים. כחול למים קרים. צהוב לגז ולבן לאוויר. אלא שכל הצבעים הללו לא עומדים טוב בקרינת שמש ישירה, ולכן לא מומלץ להשתמש בצינורות הצבעוניים בחוץ (חיבורים לדוד שמש וכאלה). ולכן, הם טובים רק לעבודה בתוך הקירות בבית. בא לך להתחבר לדוד? קני צינור SP שחור (ברור שיש בשחור) ותתחברי. במקרה הזה הכל יהיה טוב.
והנה סוכם פרק חפירות על צנרות למיניהן... לסקרנים בלבד.

 

[SicTransit]

והנה סוכם פרק חפירות על צנרות למיניהן... לסקרנים בלבד.

אצלי המים מגיעים דרך wifi.