שאלה על בתי ספר - זקוקה לפרספקטיבה

[מריונטי]

שאלה על בתי ספר - זקוקה לפרספקטיבה

היי, עוד מוקדם - הגדול בן ארבע וחצי , אבל אנחנו כנראה נאלצים לעבור דירה. והתחלתי להכניס לשיקולי המיקום את בתי הספר שנחשבים לטובים. וראו זה פלא - כמעט כולם נמצאים בסמיכות לשכונות הכי יקרות בעיר . ואז עלתה ההתלבטות - האם טוב לעבור בסמיכות לשכונות של העשירים, ולעמת את ילדי עם פערים כלכליים על בסיס יומיומי, או שעדיף בית ספר שרוב האוכלוסיה בו דומה ביכולותיה הכלכליות לאלו שלנו?
אנחנו לא עניים. אבל כבר עכשיו, התברר לי שהבן שלי ראה כמה חצאי שקלים אצל חברה שלי ששמרה עליו, וביקש לקחת אותם "כדי שנהיה עשירים". וזה לא סוג השיח שרווח אצלינו בבית בכלל. אבל כנראה שהמודעות לכך שאין לנו יכולת לקנות הכל - חילחלה אליו.
הייתי שמחה לשמוע מנסיונכן - האם חשוב בעיניכן ללכת לבתי הספר שקיבלו ציוני מיצב גבוהים, או שאין לזה קשר אמיתי לחווייה של הילד בבית הספר? האם פערים כלכליים יכולים באמת להעציב ילדים ולגרום לקנאה, או שזה תלוי בעיקר במה שהמשפחה משדרת? אני אשמח לשמוע את חוויותיכן, מאוד זקוקה לפרספקטיבה. תודה!

 

[אמבי]

אני עסוקה באותה שאלה בדיוק.גם אני כילדה חוויתי פערים כלכליים

זה פה ושם הפריע לי (נגיד כשרציתי אטארי

), אבל לא מאוד, וענייני היוקרה לא היו מאוד בולטים כמו היום, למרות שהיו. לצד זאת תמיד השקיעו בי בחינוך והיום אני מאוד מעריכה את זה ומרגישה שאלה בדיוק המקומות בהם חשוב לי להשקיע, ובגדול לחנך לגישה לא חומרנית, ומאידך לא סגפנית, ועם הנאה גם מדברים חומריים.

 

[אמבי]

הילד בגדול לא נראה לי עצוב בשל כך. מדי פעם הוא מראה לי בית

שהיה רוצה לגור בו... וגם אני רואה בתים כאלה. אבל בית זו בכלל פנטזיה די שכיחה של הרבה אנשים.
אגב, יש לילד חבר עם בית ענק באזור מאוד יוקרתי. כשבאתי לשם לראשונה חוויתי בגדול את הפער, וחששתי שגם הילד.
בהמשך האם ביקשה ממני עזרה להשיג פרוייקטים וסיפרה לי שכנראה הילד לא ימשיך בשנה הבאה בגן, בשל מחירו הגבוה.
אז לטובת מי הפערים? עבורי התשובה ברורה.

 

[Koru]

סדרי עדיפויות...

 

[אמאאדמה1]

שאלת מליון הדולר-תרתי משמע.

לגבי בתי הספר- אנחנו גרים בישוב קהילתי ויש פה בי"ס אחד שכולם הולכים אליו.
ויש פערים כלכליים והם מאוד מוחשיים- סמרטפונים חדשים כל שנה, מותגים של בגדים (למרות התלבושת האחידה), חדרי בנות מפונפנים , נסיעות לחו"ל ועוד המון...

אני חושבת שתמיד ניתקל בזה ולא משנה לאיזה ב"ס הבן שלך ילך.
כאן כבר נכנסים הערכים- הבת שלי מאוד חומרנית (מממ... לא, אני לא יכולה הפעם להאשים את התורם...) וכל דבר שיש לחברות שלה היא רוצה גם. זה מעין דרך ללא סוף וכן, היא מודעת מצד אחד למצב הכלכלי אבל מהצד השני יש לנו כל הזמן שיחות שצריך להעריך את מה שיש ואי אפשר וגם לא נכון לקנות הכל בכסף. צריך להסתכל על מה שיש ולא על מה שאין.
להגיד שזה עוזר תמיד, לא אבל אני כן רואה איך לאט לאט הדברים מחלחלים,איך יש ניצוצות של הבנה.
יש מבחינתי עמידה גם על עקרונות חינוכיים- כשהיא מביעה את קנאתה בחברה שיש לה בחדר גם מחשב, גם אייפוד גם טלווזיה וכמובן סמרטפון, היא מקבלת תשובה ברורה שאצלינו יש מחשב אחד והוא תמיד יהיה בסלון מתוך בחירה עקרונית שלי ולא משיקולי תקציב.

אני מניחה שתמיד יהיה מתח בין מה שיש לאחרים ובין מה שיש לנו אבל בעיני וזה נכון לי כהורה זו עוד הזדמנות ללמידה משמעותית בחיים. גם לעצמי.

 

[אמאנחל]

לדעתי צריך לבחור ללכת לבית הספר הכי טוב שיש, בסביבה הכי טובה

בית ספר טוב הוא מקפצה הלאה. להתחכך בילדים שיש להם ושרואים את השפע כמובן מאליו - זה פתח טוב לחיים. אפשר כבר ליצור קשרים. לחיות בסביבה שבה ברור לכל ילד שיהיה לו מקצוע מקצועי ומכניס בעתיד, שבו ברור לך שבעתיד תוכל להיות רופא או מהנדס או במאי, הכל פתוח בפניך והבחירה בידיך. ולא בסביבה שבה הילדים מצפים מעצמם להיות אינסטלטורים לכל היותר. סליחה שאני מציגה את זה בצורה מוקצנת. הסדרה של אמנון לוי על השד העדתי לימדה אותי שכדאי שהילדים ילמדו בסביבה שמעצימה אותם, ושבה הציפיות שלהם מעצמם הן גבוהות.
&nbsp
עם ההשוואות לחברים הם כבר יתמודדו.

 

[אמבי]

 

[זואי74]

בדיוק מה שרציתי לכתוב

מחקרים הראו שסביבה כזו בילדות היא המנבא החשוב ביותר להצלחה . בגלל כל מה שאמאנחל כתבה. קשרים, מוטיבציה, מודלים להצלחה מסביב.
גם אני הייתי בוחרת בבית הספר הטוב ובסביבה הטובה בלי שום היסוס, בשביל העתיד של הילד, גם אם זה היה תובע ממני מאמץ וקורבנות כלכליים בתחומים אחרים.

 

[אד י]

העיקר הוא החינוך

בוחרים לפי בית הספר ועם השאר מתמודדים.
יש בתי ספר שבהם ההתמודדות מורכבת יותר, אם הילדים מתמקדים בסטטוס הכלכלי (מותגים וכו') כציין חברתי, אז את בבעיה יותר גדולה. מאשר בבית ספר שלא מתייחסים לזה כמהותי מבחינה חברתית, והילד "רק" חווה קנאה.
&nbsp
כשגרנו בדירה ישנה וקטנטונת לילדונת היה קשה להתמודד עם הפער בין הדירה שלנו לדירות (שלא לאמר בתים) של החברות שלה.
היום אנחנו גרות בדירה סטנדרטית בבניין חדש, אז למרות שיש לרוב החברות דירות גדולות יותר (שלא לאמר בתים), הפער פחות בולט ולא מטריד אותה.
&nbsp

 

[lily g]

גדלתי כילדה במשפחה עניה יחסית, בשכונה מבוססת... לא היה כיף

כל ספטמבר לשמוע על הרפתקאות חוץ לארץ של כל חברותי, כשאצלנו לא היה על מה לדבר בכלל.
אני זוכרת שכילדה לא הבנתי למה ההורים שלי בחרו בשכונה לא מתאימה, שרק גורמת לנו תיסכולים.
גם אחי חוה זאת, כשרצה מחשב אישי שהיה לכולם, ולא התאפשר..

הדילמה קיימת גם אצלי, למרות שהילדה רק בת שנה

אני כבר תוהה לאן נפנה בעוד שנה-שנתיים.
לדעתי מותגים ישלטו בכל מקום, אבל בשכונות יותר עשירות, בטח ינקרו עינים פי כמה...
כרגע אנחנו גרות במזרח תל-אביב, לא שכונת פאר ולא שכונה של עוני, כמאמר השיר. אולי הכי טוב להשאר פה?

 

[אמבי]

ואיך את רואה את עצמך היום? מרוצה מהתוצאה?

כמובן רק אם מתאים לך לשתף, אבל במובנים שדיברנו עליהם - של השפעת מקום מבוסס עם השקעה בחינוך על ההמשך (אם מנטרלים את נושא היחידנות, שסביר שמשפיע).

 

[lily g]

מרוצה מהתוצאה?

אני בסדר, שמחה שגדלתי איפה שגדלתי, עם החברים שגדלתי איתם. למרות הקנאה שהיתה, והפערים הכלכליים.
לרוע המזל להורים שלי הישגיות היתה חשובה יותר מכל דבר אחר, ככה שבתיכון דחפו אותי לעבור לתיכון אחר משאר אותם חברים מבוססים, תיכון על-אזורי ויוקרתי בפני עצמו, רחוק מאותם חברים.
המעבר הזה לא הוכיח את עצמו, לא מקצועית ולא חברתית.
את זה לא אעשה לבתי לעולם

 

[אמבי]

תודה על השיתוף ו

 

[אד י]

ועוד משהו לגבי המיצ"ב

אני לא בהכרח הייתי בוחרת לפי זה בית ספר.
אלא אם כן תוצאות מבחנים זה מה שהכי חשוב לך בבית ספר יסודי.
ואם מההיכרות שלך עם בנך לא יהיה לו קושי לעמוד בסטנדרטיים גבוהים של הצלחה בלימודים.
&nbsp
בית ספר ששם דגש על למידה יכול להיות מעולה לילדים שלמידה קלה להם, הם תמיד יהיו בקבוצה החזקה ויקבלו המון חיזוקים חיוביים, אבל ילדים שלמידה לא באה להם בקלות יהיו בסכנה לרכישת דימוי עצמי נמוך ...
&nbsp
אני ראיתי את זה מתרחש לנגד עיניי עם הבת שלי עוד בטרום חובה, אפרופו "הסללה", היא כבר אז "הוסללה" להיות הילדה הלא חכמה שלא עושה כלום ורק מפריעה.
&nbsp
היום היא בבית ספר שלא שם קצוץ על השגים בלימודים (והמיצב שלהם בהתאם), ואחרי שלוש שנים של עבודה על הדימוי העצמי, היא מחשיבה את עצמה אחת הילדות החכמות בכיתה (וזה נכון מאוד, היא בטוח יותר חכמה ממה שאני הייתי בגילה).
לדעתי, מי שחושב שהוא חכם ומסוגל ללמוד, יצליח להגיע לכל מה שיירצה בבגרותו.
היא לא תלך למסלול מחוננים או למסלול מופ"ת, אני לא יודעת אם היא תסיים בגרות בתיכון. זו לא המטרה ולא התקווה שלי בשבילה. אני מקווה עבורה שהיא לעולם לא תרגיש שיש מקצוע שהוא מעבר ליכולות שלה. ושברגע שתרצה היא תלמד ותשלים כל מה שצריך ותגיע ליעד שהציבה לעצמה.
&nbsp
&nbsp

 

[אמבי]

אני הסתכלתי בזמנו, בבחירת איזור מגורים, על מדד מדל"ן שמכניס

הצלחה בלימודים כפרמטר נבדק, לצד מידת האלימות בביה"ס, עד כמה הילד חווה שטוב לו בביה"ס, מידת השחיקה של המורה...

 

[פלכור]

זה עוד מוקדם מדי

לדעת אם יהיה לו קושי או לא. רמת הריכוז שלהם בגיל 4-5 לא תמיד הכי גבוהה. שנה שעברה הגננת שלנו טענה שלבני יש בעיית קשב (ואין לו!). הוא עבר שינוי גדול מאוד משנה שעברה להשנה ובמהלך השנה הנוכחית (בן 6 כעת). לכן קשה לדעת כרגע אם הלמידה קלה להם או לא.

 

[אד י]

לי היה ברור בגיל 4.5

אני בכלל לא מתייחסת לקשב.
אלא ללמידה המצופה מילדים בגילאי בית ספר.
&nbsp
בכיתה א' אמורים ללמוד לקרוא ולכתוב.
&nbsp
אם בגיל 4.5 הילדה עוד לא מסוגלת לכתוב את השם שלה או לצייר ציור שיש בו פרטים כל שהם.
זו אינדיקציה דיי טובה לכך שבגיל 6 יהיה לה קשה ללמוד לכתוב.
&nbsp
אם בגיל 4.5 הילדה לא מצליחה לספור עד 15 בלי שגיאות, זו נראית לי אינדיקציה דיי טובה שיהיה לה קושי בגיל 6 בחשבון.
&nbsp
אם בגיל 4.5 האסטרטגיה של הילדה להתמודדות עם משימות שקשות לה, היא להתנתק, לא להקשיב, לא להגיב ולא לעשות כלום, זו נראית לי אינדיקציה דיי טובה שיהיה לה קושי בלמידה בגיל 6.
&nbsp
&nbsp
אני מסתכלת עליה היום, כל כך חכמה ובטוחה בכך, קוראת ברמה גבוהה, עושה חשבון ברמה של גילה בלי בעיה, כותבת סיפורים (במחשב, כי בכתב יד מאוד קשה), ואני ממש שמחה שהצלחתי להתגבר על המיצב הגרוע של בית הספר שלה ולהכניס אותה אליו בכל זאת. בשבילה הוא בית ספר מושלם.
&nbsp

 

[מ ור]

אד י תודה על מה שכתבת, מאיר דברים

 

[גינס וטריקו]

גם חושבת על כך

אני מתגוררת בשכונה שנחשבת חלשה, קניתי פה בזמנו והיום עם עליית המחירים לא ריאלי לעבור למקום אחר. למרות שרואה בשכונה את המקומות החיוביים ויש כאלו אני כמעט בוודאות יודעת שבני לא ילמד בביה"ס המשוייך לשכונה. גם בני בן 4.5 וכמו אמאנחל אני רואה עצמי אחראית למצוא לבני חינוך מקדם, מעצים, בסביבה נעימה ולא בבי"ס חלש שיש סכנה שיחמם שם כיסא ותו לא...
אימי עשתה זאת איתי ועם אחי (שנינו למדנו מחוץ לבית) ובוודאות החינוך המעולה שקיבלנו עזר לנו להגיע להיכן שהגענו.
לגבי הפערים בין הילד הפרטי לשאר הילדים, כמו בכל דבר בעיני, להורה יש עבודה לעשות את הגישור והתיווך וזה כנראה לא יהיה קל...
בהצלחה!!

 

[ג ם משתתפת]

הייתי הולכת על גבוה

אבל לא בהכרח על הכי גבוה.
יכול להיות שבשכונות מאוד עשירות יהיו גם קשיים, וזה לא בהכרח החינוך הטוב ביותר.
אבל שכונה "רגילה" מבוססת, עם מיצ"ב גבוה, נראית לי נכונה. כדאי לשבת בגינה ולהתרשם מהאימהות.
לי חשוב שרבים מההורים בכיתות משכילים ואינטליגנטיים, שואפים למעלה, אבל גם חולקים אתי סולם ערכים דומה.
נראה לי שהקשיים הגדולים יצוצו בהמשך, בחטיבה הצעירה ביסודי המותגים עוד לא שולטים, ומי שנוסע לחו"ל עוד לא משוויץ בזה מדיי.
בגיל ההתבגרות זה עשוי להיות משמעותי יותר - אבל עדיין שווה. לא הייתי מתפשרת על חינוך.