אקמולית-את טועה ומטעה-נכון שבימים אלה יש לחץ לפנות אנשים
לטובת קוררונה אבל בהחלט אחרי ניתוח מפרק ירך האופציה של
שיקום בית הוא גרוע מאד, במיוחד אם האדם מבוגר ומבולבל למרות
שקוגניטייבת תמיד טוב להחזיר הביתה.
בבית חולים שיקומי יש facilities מיוחדים לשיקום מה שאין בבית, 24 שעות השגחה
רפואית וטיפול.
ןאכן יש צורך במיוחד בימים אלה ללחוץ לשלוח את החולה לבי"ח שיקומי ולא
לבית. פיסיוטרפ]יסטים לא ששים לבוא הביתה בדרך כלל, לא כל שכן בימי קורונה.
אמי היתה מאושפזת ברעות בגיל 98 ועוד אחרי זה היתה זקוקה לטיפול סיזיו בבית.
האיש הנחמד בא מספר קטן של פעמים לזמן קצר ועשה אתה קצת תרגול ואחרי
מספר קטן של פעמים החליט שזה המקסימום שהיא יכולה להתקדם (גם קופ"ח מעוניינת להקטין את מספר הביקורים).
מי שבסופו של דבר לימדה אותה לרדת במדרגות היתה העובדת הזרה שבסבלנות קץ עזרה לה כל יום והרבה תושיה (על סמך מה שלמדה בבי"ח שיקומי) ובכך
איפשרה לאמא שלנו לצאת החוצה עוד שנתיים עד שהדמנציה הכריעה את האפשרות של הליכה.
אז שוב-ניתן ללחוץ על בית החולים, חובה לבדוק עם בתי החולים לשיקום אם יש מקום ויקבלו אותה. בפעם הראשונה שרצו לשלוח את אמא למקום כמו "בית בלב"
התברר שלו היינו מוציאים אותה, כבר בשער בית בלב היו שולחים אותה הביתה כלא מתאימה, אבל אם יצאת מבי"ח אין אפשרות לחזור.
שתפו את רופא המשפחה, עובדת הסוציאלית של קופ"ח, של ביה"ח, בדקו אתם אישית בבתי חולים לשיקום, גם אם זה לא כל כך קרוב אליכם.
העקשנות בדרך כלל משתלמת בעיקר אם זה נעשה בהחלטיות ובנועם!!!!
החלמה מהירה ורפואה שלמה וחג שמח