שאלה על חברות

[אדר שלי]

החברה הכי טובה שלי../images/Emo141.gif

היא אחותי התאומה, שעשתה כמובן מעל ומעבר לכל מה שציפיתי ועושה עד היום. חברות טובות אחרות באו, התעניינו והביאו מתנות מקסימות. בנקיונות ובישולים לא ביקשתי וגם לא קיבלתי עזרה.

 

[ו שתי]

כן

החברה הכי טובה שלי הביאה אוכל- גם לבה"ח וגם הביתה, ושמרה על אלה כמה פעמים כדי שאשן במשך היום. חברה אחרת שהיא קייטררית הביאה אוכל מוכן שהספיק לכמה שבועות, עוד כמה חברות הפתיעו והביאו צ'ופרים שווים. החברה שהכי הפתיעה אותי, זו חברה של חברה שבדיוק סיימה קורס יועצות הנקה, ובאה במשך כמה ימים רצופים לכמה שעות בכל פעם, עזרה לי להניק, הרגיעה ושיעשעה אותי. היום אנחנו ממש חברות. ובשיטת "תעביר את זה הלאה" כשהחברות שלי ילדו עשיתי למענן אותם הדברים.

 

[nubi]

החברה הטובה שלי

ברחה עם הלידה. היא עדיין חושבת שאני בהריון כנראה, כי למרות שהיה לי תאריך לזירוז-לא השמיעה קול. כל השאר-רווקות הוללות...

 

[rona25]

אין לי חברות כאלו ../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif

באסה מצד שני יש לי חברים שחולים על תומר ולא רק שלא התרחקו בעיקבות לידתו (לרוב חברינו אין ילדים) אלא פשוט מתעניינים ומתים עליו, משחקים איתו וקונים מתנות ולא מאלו שמעקמים פרצוף שמביאים את הילד אליהם או שמדברים עליו אז זה גם משהו

 

[rona25]

אגב אימי ואחותי מילאו את הפונקציה

של לבשל ולנקות (ולעזור בהנקה) לאחר הלידה אז אפשר לומר שכן התברכתי

 

[משוש30]

כן הרבה!!! איזה כיף זה! על היום

הראשון הגיעו נחילי חברות נפלאות על טפן ישר לקחו את העניינים בידים, הכינו אוכל, עזרו לי בהנקה, באמבטיה הראשונה ובהחלפות

מתה על החברות הנפלאות שלי

 

[אמאאור]

גם וגם...

החברה הכי טובה שלי, חברת ילדות כזו, עסוקה עם תינוקת לא קלה, לצערי אנחנו כמעט ולא מצליחות להיפגש (מזל שלפעמים מגיעות לדבר בטלפון). יש חברה שממש "גיליתי" עם הלידה - באה כבר כמה פעמים, עזרה, תמכה וכו', יש חברות שנותנות תמיכה טלפונית, ויש חברות שהתאכזבתי מהן מאוד. לנקות - אף אחת לא הציעה

 

[אמא של עופרי]

../images/Emo45.gif יש והרבה אבל...

יש לי המון חברות שמבחינתי הם חברות ממש טובות, ואני מתכוונת כאלה שאני מדברת איתם בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות. בראש ובראשונה יש שתי חברות שאיתי מהקיבוץ מגיל 0, הם מכירות אותי מכל הצדדים ולפי הה"הלו" הם כבר יודעות מהלהגיד ואיך אני מרגישה. יש את אחותי שהיא חברה מאוד מאוד טובה שלי. יש חברה מהטיול הגדול - שהיא גם ממש טובה שלי ויש מהשנים של הרווקות בארץ - 3 בנות שאנחנו חברות אמוד טובות ויש את החברות האמהות, שאותם הכרתי אחרי שעופרי נולד, שאיתם יש לי המון נושאי שיחה שונים ובהחלט לא רק על הילדים, אבל עם ראיית עולם של אמהות) אני חושבת, ופה האבל, שהתמיכה היא בעיקר נפשית וריגשית וחות פיזית. אף אחת לא הביאה לי אוכל ולא כיבסה את הכביסה. (הם ניקו את הבית שהייתי בבית חולים.) פעם היה לי מאוד קשה עם זה, היום אני מבינה את זה ומקבלת את זה, והכי חשוב יודעת שאם אני באמת צריכה עזרה (כמו לשמור על הילדים) אני מקבלת אותה. אני מביהנ עכשיו שיש עוד חברות ששכחתי - ואני באמת אוהבת את כולם ובאמת מחשיבה אותם חברות טובות.

 

[אשת הדייג]

לא, אין לי חברה כזאת שבאה לעזור

החברה הטובה שלי שנחשבת לטובה באמת, אמנם באה לבקר שהגעתי הביתה, אבל לא עשתה שום דבר מיוחד וגם לא קנתה שום דבר (הייתי חייבת לציין).

 

[יעל י]

יש חברות ספורות אבל מובחרות

באו לבקר הביאו מתנות לתינוק ולילדים הגדולים נתנו תשומת לב אבל לא בקטע של לעזור לנקות או לתת לנוח

 

[עדידס77]

כל החברים הגיעו וקנו מתנות..

הצעות עבר לזה כמעט ולא הגיעו (במיוחד לא לנקיון...)

 

[cookie1]

יש כמה וכמה חברות טובות

כמובן שכולן/ם הגיעו לאחר הלידה, הביאו מתנות וכו' וכו'. הבעיה היא ש"כולנו באותה הסירה", ז"א לכולם יש תינוקות/פעוטות, מה שלא ממש מאפשר עזרה מאסיבית. בכל מקרה ברור לי שאם אצטרך משהו, תמיד יש על מי לסמוך.