שאלה על סדר וחשיבות

[nivinivini]

תמשיך להטיל ספק בהכל ולא להאמין

לכלום. זאת הדרך. מה שנשאר זה מה שאתה באמת רואה.

 

[שטרודללל]

לא מאמין לך ../images/Emo13.gif

 

[nivinivini]

יוהוהוהוהו ../images/Emo152.gif

 

[שטרודללל]

../images/Emo72.gif ../images/Emo13.gif

 

[chooselife]

תשמעו חברה ברגע שאתם מערבים בירה

הכל משתנה!!!!!!

אני מכיר את הרעיון של הרשת, כמו המון תיאוריות אחרות- גם היא , כמו לא מעט מהמדע, משהו סובייקטיבי שהפך לנחלת הכלל. אני מאמין שהרבה מאוד פעמים קורה שתאוריה זאת או אחרת קוסמת לנו ואנו מחפשים מספיק עד שאנו מוצאים ביטוי שלה במודעות. הרבה פעמים אני מוצא לנכון לשאול את השאלה של "האם זה עונה על איזה צורך שלך" - כלומר, אם יש אתר, האם הוא מועיל לך? אם כן- אז יש לו מקום להתקיים בעולמך

. הידע המדעי מוכיח שיש הסבר אחר למה שאתה מתאר, הסבר פיזי- הוא לא שולל את חווית הסובייקט שלך, אלא נותן לה הסבר נוסף- איך תקבל ואת מה זה דבר שבאמת נתון לשיקול אישי. כמו שאנשים יכולים לתאר חוויות שונות בדרך לאותו דבר- תבחר בדרך שלך. היא היחידה שבאמת חשובה

 

[nivinivini]

אין ספק ש..במילים פשוטות הכל בראש.

אבל הכל. כל המציאות הזאת. הסיבה שכולנו רואים את הפיזי באותה צורה היא זיכרון קולקטיבי. אני יכול לומר לך שבערך יותר מעשור אני רואה את הרשת האתרית (באותה צורה מדוייקת) עוד לפני ששמעתי על המושג הזה, ולפני שנכנסתי חזק לעניינים. זה בא לי ספונטני. זאת לא תיאורייה שקסמה לי, אימצתי אותה אליי ואז מצאתי את הביטוי שלה. זו גם לא הפרעה בעיניים, משום שהרשת מצויירת בדיוק רב מאוד. ואני מכיר את הסלילים האלה שאתה מדבר עליהם. זה לא זה. אני גם לא מצפה שהמדע יצליח בכלל להוכיח את קיומה, הוא עדיין בחיתולים שלו בשביל לגשת לעניינים כאלה בכלל. ושלא תבין לא נכון, אני לא אנטי-מדע. אפילו להיפך. הוא פשוט תינוק עדיין. רק אולי לפני מספר עשורים נפתח כל העניין של הפיזיקה המודרנית. ואת העניינים שנחקרים שם אני ועוד רבים אחרים קיבלנו בצורה ישירה לתוך המח, בלי לבנות מאיץ חלקיקים אפילו. ברגע ששמעתי מעוד אנשים שגם הם רואים את הרשת הזאת ובאותה צורה פחות או יותר (וכשאני אומר פחות או יותר הכוונה להבדלים זעירים ביותר), הגעתי למסקנה פשוטה מאוד ש: א) אני לא צריך לאשפז את עצמי בכפייה ואין לי צורך בתרופות פסיכואקטיביות. ב) הרשת הזאת וכל האתר בכלל נמצא חרוט טוב טוב בזיכרון הקולקטיבי. ממש כמו שאני ואתה נראה מכונית סובארו באותה צורה, אז את הרשת אתה תראה גם באותה צורה. עכשיו נשאלת השאלה "למה זה טוב בכלל?", "מה יש לי לעשות עם זה?" אז כמו שכתבתי באחת התגובות למעלה, כשאתה רואה את הרשת אתה יכול לראות גם איך כל מחשבה והרצון שלך משפיעים עלייה. והעניין הזה מזכיר לי כל פעם מחדש ששום דבר לא נשאר בראש אלא עובר (בצורה כמעט פיזית אם אפשר לקרוא לזה כך) ליעד שלו. אפקט הפרפר. זה מזכיר לי תמיד את החיבור המאוד לא מתפשר ביני לבינך לבין הסובארו מקודם. יודע מה? בשבילי זה מספיק. אני לא מרגיש צורך (לפחות לא כמו בעבר) להשתמש בזה כדי לעשות מניפולציות לצרכים אישיים. רק להתבונן בשקט. "האם יש צורך לראות את האתר כדי להתקדם ב...דרך הזאת?". לא. אין צורך בכלום. ממש כלום (או כלום ממשי).

 

[nivinivini]

פעם ניסיתי לצייר אותה. זה מה שיצא.

כמובן שב"מציאות" היא עטופה בזוהר בלתי ניתן לציור, והמעגלים רוטטים. נראה שהם מסתובבים לשני הכיוונים בו זמנית. היא גם לא ממש דו-מימדית. גם לא תלת-מימדית. קשה להסביר את זה. קולולושה...

 

[שטרודללל]

עוד סיבוב, עליי ../images/Emo13.gif

ממשיך להטיל ספק בהכל, בלי להניח הנחות ולראות את העולם ע"פ תאוריה, ברגע שאתה רואה משהו והוא עומד מול העיניים שלך, אז הוא קיים עבורך כמו כל דבר אחר שקיים, אתה יכול להלביש לו צורה בעזרת הדמיון שלך, שמושפע מהתת-מודע(רצונות, השערות וכאלה), או פשוט לראות אותו מתוך דממה, בלי להסביר אותו לעצמך בראש בזמן שאתה רואה, עצירת העולם ע"פ דון חואן. יש איזה ציטוט שאומר שהעולם הוא כזה וכזה בגלל שאנחנו ממשיכים להגיד לעצמנו/ או מסכימים עם קול שאומר שהוא כזה וכזה, אני אומר לא להסכים לכלום. מה שמונע מאיתנו לראות מעבר לערפל הזה שאנחנו יוצרים בעצמנו, זה הפחד מהלא ידוע, הכי נוח להסכים עם תאור שמניח את הדעת, ואז אנחנו מסתמכים על המדע כמילה אחרונה, בזבוז זמן.. אחוריזה..

 

[אשכר]

קשב, חשיבות וסדר

תראי, אני רואה את הקשב כמו אפרוח בביצה. אין לו אפשרות אחרת מאשר לגדול בתוך הביצה (בעצם - יש לו אפשרות אחרת, אבל זה כמו לקחת סם חזק במיוחד ולהמר שהוא יקפיץ אותך קדימה - ולא אחורה). ואז ברגע הנכון הוא בוקע - אין לו בדיוק אפשרות אחרת. האם זה יותר חשוב לאפרוח לחיות בביצה או לבקוע? האם יש חשיבות לחיות כאפרוח לעומת לחיות כתרנגול? האם יש משמעות לשאלה "האם יש חשיבות"? לא נראה לי. נראה לי שכדאי להכיר את האפשרויות, ולראות כמה שיותר רחוק וקרוב בכל זמן [=שקול להתפחות והגדלת המודעות]. כדאי, נראה לי, לדעת לבחור בכל רגע את "האפשרות הנכונה". אבל לקבוע איזה מהם יותר חשוב/ה ? לא נראה לי. בנוסף לא נראה לי "בריא" לעבוד רק על קשב מסויים. זה מתפרש אצלי כחוסר איזון. יותר מזה: אני מכיר אישית כמה אנשים שעבדו רק על הקשב השני: כיום, או שהם פרשו מדרך הדעת בגלל חוסר יכולת לקבל אותה יותר, או שהם מקרי סעד. אתה צריך את הקשב הראשון, אני לא מכיר אפשרות אחרת שעובדת. ואתה חי גם בקשב השני. אי אפשר להתעלם מהקשב השני - הוא חלק מהיקום. איך אפשר להשוות או להפריד?

 

[זרעים של א ו ר]

תודה לכל מי שענה

נתתם לי כמה נקודות חדשות להתבונן בהן, אני בתהליך עיכול תודה

 

[בן טל-שחר]

קצת תשובות

באמצעות התבוננות על עצמנו ועל אחרים קיימת האפשרות להיווכח בכך ש: אנשים עושים כל מיני דברים, אבל הדברים שהם עושים אינם נעשים ביוזמתם, גם כאשר נדמה להם שהם יזמו אותם. ניתן באמצעות אימונים מתאימים לחרוג מ"שכבת מופעלוּת" מסויימת, אל שכבה מפעילה, אך גם היא מהווה "שכבת מופעלוּת" מסדר גודל שונה. כלומר, ניתן להפוך מאדם שאיננו יוזם, לאדם שיוזם. כמובן, רק בתנאי שתופעל על אותו אדם בלתי-יוזם יוזמה מבחוץ אשר תהפוך אותו לאדם יוזם. אדם בלתי-יוזם איננו יכול להפוך את עצמו לאדם יוזם... אך אדם יוזם אחר, בתנאי שיש לו את הרצון, הידע והכלים לכך, יכול להפוך אדם אחר לאדם יוזם, בתנאי שאותו אדם בלתי-יוזם "משתף פעולה". אם אינך יוזמת, כל מעשייך הינם תוצאה ולא גורם. אינני יודע מי קורא הודעה זו, אז אוסיף אזהרה כללית: אם המלים "אדם יוזם" שלעיל ייקראו באופן המקובל והנפוץ, הודעה זו הופכת להיות לחלוטין בלתי-נכונה; היא עשויה להטעות ולהיות מטופשת ביותר. הרי ברור שאדם בלתי יוזם, במובן המקובל של המלה, *יכול* להפוך עצמו לאדם יוזם - ואולי גם *כדאי* שיעשה זאת. פשוט יש כל כך הרבה דרכים לקרוא כל דבר... נחזור לתשובה. ובכן: במסגרת הדברים ש"קורים" לאנשים, כלומר שאינם נעשים ביוזמתם, אין כל משמעות מיוחדת לקשב ראשון/שני/שלישי/רביעי/חמישי... אלה הן חוויות שמישהו חווה, כמו חלומות שמישהו יכול לחלום בזמן מסויים. אין בכך כל התקדמות, אלא תנועה במעגלים בתוך מרחב מסויים, שבו הינך מופעל/ת. שימי לב: 1. קורים לך דברים ואתה נותן להם שמות; 2. אתה מדמיין שדברים מסויימים קורים לאחרים (אך לא לך) ואתה נותן להם שמות; 3. אתה מדמיין שדברים מסויימים יכולים לקרות ואתה נותן להם שמות; 4. אתה שומע שמות שניתנו למשהו על-ידי מישהו ואתה מדמיין עבורם משמעות מסויימת. באופן כזה, חיינו מלאים וגדושים בישויות דמיוניות כגון "קשב ראשון", "קשב שני" ו"קשב שלישי".

לעומת זאת, מעשים שהינם בגדר גורמים ולא תוצאות, יכולים לחולל תוצאות באותו רובד שבו הם נוכחים כ"יוזמים". סיווג-הקשבים הינו בין היתר כלי-עבודה שקרלוס קסטנדה קיבל מחואן מאטוס. חואן מאטוס הפעיל את לחצו על קרלוס קסטנדה ושינה אותו. אין כמעט שום אפשרות להבין את כוונותיו חואן מאטוס מאחורי המלים שהוא אמר לקרלוס קסטנדה, מבלי להיות קרלוס קסטנדה או חואן מאטוס בעצמך. כמעט אין שום משמעות למלים "קשב ראשון, קשב שני, קשב שלישי", למעט המשמעות שאת מסוגלת להעניק להם, בכפוף לכוחך ולהבנתך. "האם לדעתכם ישנה עדיפות לקשב אחד על השני או איזשהו מבנה?" לא, אין כל עדיפות. השוואה כזאת תהא בלתי מתאימה. כל אחד מהם הינו ממלכה אחרת לגמרי. "למשל האם אדם שחסר לו המון המון ידע בקשב הראשון עדיף שלא יתחיל עם עבודה על הקשב השני?" הקשב השני הינו תחום רחב מדי להתייחסות. "הקשב השני" מוגדר כ"כל מה שאיננו הקשב הראשון". האם כדאי למישהו לעבור לצרפת? עם זאת, ניתן אולי לומר שבלא הקשב הראשון, אין כל משמעות לקשב השני, אף לא קיום עצמאי. לפיכך, אף אחד לא יכול לגדול מעל לגודלו של הקשב הראשון שלו...

"האם אדם עם המון בעיות רגשיות למשל יכול להתחיל עם עבודה על אנרגיות וחברים נוספים?" תלוי מה. יש הרבה אנשים שמשחקים עם כל מיני דברים. אנשים הופכים להיות פחות יציבים ממה שהיו לפני כן. אנשים נפגעים מכל מיני דברים, ניזוקים. אנשים גם עשויים לקבל עזרה ולהתחזק. לכן זה תלוי... "האם מסטול או מכור כלשהו יכול להתעסק בנושא מדיטציה ורוח?" פגשת פעם מסטול או מכור? סביר שלא. אבל כן סביר שפגשת אדם שסיווגת ו/או שסיווג עצמו כ"מסטול" או כ"מכור". כולנו מסטולים ומכורים ברגעים כאלה ואחרים, ביחס לנושאים כאלה ואחרים. כולנו גם בני אדם. הסיווג "מסטול" או "מכור" עשוי להגדיל את הבלבול שלנו, אך כמובן שברגעים מסויימים הוא עשוי להיות שימושי ומועיל ביותר. שאלות שאפשר לשאול את עצמנו ביחס לאותו בנאדם, בכדי לקבל תשובה על שאלתך, עשויות להיות למשל: - האם הוא יודע לתקן סתימה בשירותים? - האם הוא אחראי? - האם הוא יכול לקחת על עצמו דברים ולבצע אותם? - האם אפשר לסמוך עליו? - האם הוא תומך בעצמו, או שהוא תלוי במישהו או במשהו? וכן הלאה... סביר להניח שתשובות מעשיות כאלה ואחרות, יכולות לעזור לנו לענות על השאלה "האם הוא יכול להתעסק במדיטציה וברוח", יותר מאשר סיווגו כמסטול או כדבר מה אחר.

 

[זרעים של א ו ר]

תודה על התשובה הסבלנית והמפורטת

יש לי המון שאלות בעקבותיה... 1. אדם יוזם: האם אתה מתכוון לאדם שמוביל את חוויותיו? משמעות הדומה ל"הדרכה עצמית"? 2. "אין כמעט שום אפשרות להבין את כוונותיו חואן מאטוס מאחורי המלים שהוא אמר לקרלוס קסטנדה, מבלי להיות קרלוס קסטנדה או חואן מאטוס בעצמך. כמעט אין שום משמעות למלים "קשב ראשון, קשב שני, קשב שלישי"... אכן אין משמעות? אולי אני לא תופסת את המשמעות המלאה של המושגים, אבל האם איני תופסת חלק מתוך אותו מושג? למה התכוונת כשאמרת שאין משמעות? אולי לזה שכל אחד חווה את הדימוי של "הקשב הראשון" כתוצר של קיומו הנוכחי, ולכן אם הוא ינסה הוא יגיע למקום שהוא עצמו יצר ולא למקום אחר? קראתי שוב את התשובה והיא כוונה למקום שממנו היא נשאלה, עכשיו זיהיתי את זה, תודה

 

[בן טל-שחר]

אדם יוזם וקשבים

אדם יוזם - התכוונתי לאדם שמסוגל ליזום דברים מתוך עצמו, במובן הפשוט ביותר. כלומר למשהו שנדמה לכולנו שאנחנו כבר נמצאים בו. באמצעות הדרכה מתאימה, או נסיונות עקשים להתבונן על עצמך זמן מה בהווה ובעבר בליווי קצת עזרה של מישהו שעוזר לך להבין מה שאתה רואה, אפשר די בקלות לראות שאיננו יוזמים דבר, אלא מופעלים על-ידי דברים אחרים. רק אחרי שרואים את זה אפשר להבין קצת מהו "אדם יוזם", כי לפני כן, כאמור, נדמה לנו שאנחנו כבר שם. לגבי הקשב הראשון, השני והשלישי, אין לי כל מושג מה את תופסת.

באהבה

בן

 

[בן טל-שחר]

אדם יוזם.

ראשית את מוזמנת לחלק את פעילותך ביומיום ל"עשיות" ו"תגובות". בלי לעשות זאת, אין משמעות להמשך. אחרי שעשית זאת, את יכולה לראות בבהירות ובפשטות, שחלק ממה שעשית ביומיום הינו יוזמות שלך ואילו חלק - תגובות שנבעו ממך בלא כל יוזמה. מתצפית על עצמנו ועל אחרים, בסיוע כמה דוגמאות או הדרכה ממישהו, רבים מאיתנו מסוגלים להבחין לאחר מכן די בקלות, אפילו בנסיון ראשון, בכך שאפילו דברים שנדמה לנו שיזמנו (ללכת לאכול היום גלידה בשמונה, להיפגש עם רוחמה, לארגן את מסיבת ההפתעה לאיתמר, ללבוש את החולצה הזאת בשביל להסעיר את מיתר וכדומה), לא יזמנו כלל, אלא שהם הופעלו בנו כך שממש תומרנו מבחוץ לעשותם, בין אם על-ידי מישהו שרצה בכך ובין אם (כך זה בדרך כלל) על-ידי המקרה (או איך שלא נקרא לזה). אחד מהכיוונים מהם אפשר להתחיל ליזום דברים, הוא להתחיל לקחת אחריות על כל מיני מרכיבים, כגון השפה שבחרת לדבר, הנקודה שבחרת להיות בה כרגע בכדור הארץ, הדת שלך וכדומה. עם זאת, יש הרבה שכבות ורבדים ל"אדם יוזם" ואני התכוונתי לכך בשכבה הראשונה בלבד. יש לכך עוד שכבות ועומקים שבכלל בכלל לא כיוונתי אליהם כרגע.

 

[זרעים של א ו ר]

תודה, אעבוד עם המידע הזה

 

[בן טל-שחר]

בשמחה ../images/Emo24.gif

 

[nivinivini]

חיזוקית של הדס

בעניין ה"אין כמעט שום אפשרות להבין את כוונותיו חואן מאטוס מאחורי המלים שהוא אמר לקרלוס קסטנדה, מבלי להיות קרלוס קסטנדה או חואן מאטוס בעצמך". אוי, כמה שזה נכון. ואני אומר שוב אוי משום שאני ואחרים נופלים לעיתים אל תוך המלכודת הזאת. זה כל כך חשוב לזכור שההדרכה שניתנה לקרלוס הייתה אישית ביותר. לא זכור לי שדון חואן אמר (גם לא ממש דיברתי איתו) הבנאדם צריך לעשות א,ב,ג. ההדרכה שלו מותאמת אישית. תודה על התזכורת.

 

[זרעים של א ו ר]

אכן

לפעמים אני שומעת את אנשים שקראו את הספרים ומצוטטים ומצוטטים כאילו הרגע חזרו מסמינר אישי עם דון חואן זה משעשע אותי למדי

 

[nivinivini]

חופשי...וזה קצת מבאס כי אין נוסחא

מדוייקת לשום דבר. הכל מותאם אישית כמו חליפה. מזל שזה רק קצת מבאס ויותר משעשע.

 

[שטרודללל]

מעניין

מה דון חואן היה אומר על זה.