שאלה על פרשת תולדות

[פלגיה]

לא אני לא.

ובגלל שדעתו הוצגה בכזאת נחרצות הגבתי עליה (למרות שהייתי קרובה מאוד למחיקת ההודעה המקורית. העלאת שאלה כטריגר לקישור לאתר אחר, ולא כפתיחת דיון, הוא טריק של פרסומת זולה)

 

[שוחר1]

ההוראה שלך לנסח את ההודעה

אחרת לא ראויה לדעתי, אפשר לבקש זאת מהגברת, להסביר למה זה פוגע בך, ובעוד אנשים

 

[shushu10]

אולי זה הזמן והמקום להסביר כי

ההתייחסות לכתוב בתנ"ך אינה קשורה ב"להיות חרדי או חילוני". ההתיחסות לכתוב קשורה לקשר שבין הטקסט לקורא. ובמה דברים אמורים? במשולש הנצחי: חמר, כותב וקורא ! אין כותב שאינו מגמתי. הכותב יוצר חומר והקורא קולט את המסר. צריך שיהיה קשר בין הכותב לקורא ושיהיו קריטריונים שווים. תאום חייב להיות בין כותב לקורא. הקהל המודרני צריך להבין את הקריטריונים של הכתיבה המקראית. צריך להכיר את הספור המקראי ואז לא יהיה מרחק רב בין הכותב אלינו. אם אנו מראש מעלים ספקות ולא טורחים אפילו לבדוק מה מסתתר בתוך הספור המקראי, יש סכוי סביר שלא נבין את הטקסט על בוריו (לא מבחינת צרוף המלים, אלא מבחינת כוונת הכותב) וכל דמות תקבל שיפוט מעוות. מה הפלא אם כן שמי שלא ירד לעומק הכוונה והמגמה יכנה את אברהם שקרן, את יצחק לפלף ואת יעקב חדל אישים?

 

[shushu10]

מתנצלת שנאלצתי לשחזר הודעתי

הראשונה פעם שניה (בתקון קל) מסיבה טכנית גרידא.

 

[masorti]

יש רק בעייה פצפונת בטענתך...

את מניחה כנתון שיש "עומק הכוונה". אני טוען שברוב המקרים הפשט הוא הכוונה, ואם מתואר שאברהם הוציא מפיו דבר המנוגד לעובדות הידועות הרי שהוא שיקר. כמובן לא חייבים להשתמש "להכעיס" במינוחים כמו "חדל אישים", אבל מהותית מותר לתאר את אחד מאבות האומה כאיש כזה אם זה מה שהפשט של המקרא מתאר. תקחי לדוגמא את הדיון של היום על מותה של שרה. התנ"ך מתאר עובדה פשוטה שאשה זקנה בת 127 הלכה לעולמה. (אני לא נכנס לדיון הנפרד על אמינות המספר הזה. לענייננו נקבלו כנכון.) את הולכת בעקבות המפרשים והמדרשים ומחפשת "עומק" בנוסח צער על מות תרח או צער על פסילת יצחק לקורבן. מבחינתי הנימוקים האלה הם מיותרים לחלוטין (שהרי העובדות ברורות והגיוניות מתוך הפשט), וגם אין בינם לבין המציאות ולא כלום. לכל היותר מדובר על סיפור חינוכי שנועד לחנך שאשה צריכה להצטער על מות חמיה או שכבוד גדול להיות מוקרב לאל. אז אני לא מקבל את הטענה שבגלל שלא ירדתי ל"עומק" הדברים אני אוטומטית שופט את הטקסט בצורה מעוותת, ואני חושב שדעתי זו לגיטימית בפורום.

 

[shushu10]

אין שום בעיה בטענתי.

אני מדברת על הבנת הפשט (ולא הדרש) בהתאם למגמת הכותב. מי שקורא תנ"ך כמו שקוראים כל ספר אחר, לא יוכל להגיע לעומק הדברים, מאחר וכאן חשובה נקודת הראיה ונקודת המוצא. כמו שכתבתי -צריך שיהיה קשר בין הקורא למגמת הכתיבה. אלו אינם דברים שמורה יכול ללמד! אתה יכול להיות משכיל בכל התחומים ובכל זאת להתנגד לכל שנאמר במקרא. אין לזה קשר לאינטלגנציה. אולי קשור יותר לאופי האדם. ואגב - כל דעותיך לגיטימיות בפורום - אל חשש. הדרש על מות שרה אינו דוגמא לרדת לעומק הדברים. אין בהם עומק אלא אינפורמציה נכונה או לא. השאלה היתה - מה עשתה שרה בחברון בעת מותה שהרי כתוב שמקום מגוריהם היה בבאר שבע?

 

[davidmaur]

לעולם לא כתבתי שדמות פסיבית

היא תכונה שלילית , אז אנא אל תשימי מלים בפי. אבל אני טוען שבכלל הוא לא היה דמות פסיבית אלא תרם הרבה בעיצוב האומה . ישנם שני אירועים שמהם ניתן ללמוד על פועלו ומורשתו : פרשת שלושת הבארות וכריתת הברית בין יצחק לבין אבימלך מלך גרר. אני מזמין אותך לקרוא את פרוש הנפלא של הכלי יקר או לעיין בפרשנות שכתבתי על הפרשה שם אני מביא מדברי הכלי יקר. תודה

 

[davidmaur]

במקום להתלונן , אתה מוזמן לקרוא

את התשובה שכתבתי באתר שלי.

 

[mgb]

תודה ע לההזמנה

בס"ד זאת אעשה אולי ללא קשר עם הארתי(א' במקור!) ולא "תלונתי" כפי הקונוטציה השגויה שנתת לדברי.. אבל למה לך לתת פרשנות וציון להבעת דיעה שהודגשה כ"טעמי וכ"דעתי" כתלונה?? אם כבודו ברמה לפרש פסוקי תורה, אני מניח שאינו אדם פשוט וידוע לכב': "קבל את האמת ממי שאמרה.." כל טוב!