שאלה על תנאי שכר - כמה באמת מרוויחים במקצוע?

[החלבם1]

שאלה על תנאי שכר - כמה באמת מרוויחים במקצוע?

שלום
לאחרונה אני שוקל לעשות הסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.

נושא השכר מאד מאד (!) מטריד אותי.

דיברתי עם מישהי שהיתה כמה שנים עוסית ברווחה העירונית של אחת מערי המרכז, והיא סיפרה לי שהמשכורות שם נעות בין 6-8 אלף לחודש נטו

אבל נשמע לי קצת מוגזם ...

ניסיתי לגגל את השאלה, ולהבין כמה באמת, מרוויח עו"ס נטו, בהנחה שהוא עובד במשרה מלאה....

יש המון דיסאינפורמציה כי חלק מהם מפרסמים שכר למשרה חלקית, וחלק בטח לא כוללים תוספות של המגזר הציבורי . ידוע לי שהרבה פעמים בשירות המדינה, המשכורת יכולה להיות 2000-3000 לחודש, אבל אם מחשבים את כל התוספות הסכום מוכפל או משולש......

אז לכמה באמת - בתכלס - אפשר לצפות בתור עובד סוציאלי במשרה מלאה במגזר הציבורי או בעמותה?? בשביל הפשטות נשאל את זה לגבי עוס עם תואר ראשון בלבד.

תודה !!!

 

[סיפורי פוגית]

יש מעט משרות מלאות

וזו שענתה לך בין 6000-8000 צדקה.

 

[החלבם1]

שאלת אגב,

אם עו"ס במשרה מלאה מגבל נגיד 8000, ועל חצי משרה 4000 - על מה בעצם היתה השביתה של העו"סים ?

מדובר בשכר שקרוב מאד לשכר הממוצע במשק,

וכל העוסיות שהציגו תלושי משכורת גרמו לי לחשוב שהן עובדות 9 שעות ביום 5 ימים בשבוע ומקבלות פחות משכר מינימום ,

אבל אם כל המהומה היא על משכורת של 50% משרה ... צריך להגיד שקצת "עבדו עלינו"


6- 8 אלף זה יפה מאד לאדם עם תואר ראשון ללא ניסיון רב שנים במגזר הציבורי , לדעתי, ועוד בלי משמרות כמו אצל האחיות

 

[סיפורי פוגית]

אני לא עובדת כבר במגזר הציבורי

אבל בזמנו כשכן, זה היה באותה תקופה של השביתה, כדי לגרד את ה-6 (ברוטו) במשרה מלאה זה היה אחרי שהיה לי כבר גמול השתלמות מאוד מכובד (בזכות לימודים מאוד יקרים על חשבוני שבסוף הגמול לא ממש מכסה את עצמו) ו-8 שנות ניסיון. כשרק התחלתי גירדתי את שכר המינימום. אגב, בשביתה הפסדתי חודשיים של שכר, עליהם לא פיצו אותי, ובחישוב של התוספות שקיבלתי מהשביתה הבנתי שייקח לי 4 שנים להחזיר לעצמי את ההפסד.
הרבה מאוד עו"סים עובדים במגזר הפרטי שם אין בכלל תנאים ומרוויחים קרוב לשכר מינימום. בעקבות השביתה הוגדר שכר מינימום ענפי של 7000 ש"ח נדמה לי, אבל הוא גם שכר מקסימום, כלומר לא הוגדרו תנאים להעלאת השכר לכל מי שעובד בחברות ועמותות פרטיות. זה מתחיל להיות רוב העו"סים, היות והיום כמעט כל מועצה/עירייה/משרד ממשלתי מעסיקים עו"סים חדשים רק דרך חברות קבלן ולא באופן ישיר.

ולבסוף, כשעובדים חצי משרה או שלושת רבעי משרה, וזה מניסיון בכמה וכמה מקומות עבודה, אין באמת אפשרות לעבוד במקום נוסף וזה לא באמת משרה חלקית. הציפייה היא שתתן 100% גם אם רשום 50% (ואפשר לראות את זה גם במודעות הדרושים - יש רשימת דרישות מפה ועד למחרתיים, כולל "עבודה בשעות גמישות/לא קונבנציונליות" שזה אומר שאין יום ואין לילה).
מקפיצים אותך כל הזמן, מתקשרים אלייך, שעות העבודה לא באמת נגמרות בשעות שנקבעו, במקום לצאת ב-14-15 אתה יוצא ב-17-18 במקרה הטוב, ולכן נתקעים על שכר של 3000-4000 ש"ח בחלקיות משרה בלי שום אפשרות נורמלית להשלים הכנסה.
חברות שלי שלומדות איתי לתואר השני עושות בייביסיטר כדי להשלים הכנסה. נורא נחמד כשיש לך תואר ראשון + 5-6 שנות ניסיון + אתה תיכף מסיים תואר שני ועשית בדרך גם כמה השתלמויות מקצועיות פה ושם...

ואם זה שכר יפה בעינייך אתה מוזמן להצטרף! בהצלחה. נתראה עוד 20 שנה כשעדיין תגרד את ה-8 מלמטה.

 

[החלבם1]

תגובה

1. כשרק התחלת עבדת בפחות משכר מינימום במשרה מלאה או בחצי משרה? זה נתון מאד חשוב שאת מטשטשת.

2. אני לא מקבל את הטענה שלך שהפסדת כסף בשביתה. בשביתה לא עבדת - ולכן לא מגיע לך כסף. היית בחופש בזמן השביתה, יכולת ללכת לים או לטוס לחו"ל.

3. אני לא חושב שזה נורא שאין "שכר מקסימום" אם שכר המינימום לבעלי תואר ראשון הוא 7000 שח.
ממוצע השכר במקצועות אקדמאיים רבים נמוך הרבה יותר

4. האמנם עובדת סוציאלית בעירייה עובדת כל יום 2-4 שעות בחינם ? עובדת בלילות ?
על מה את מדברת? או שאולי את עובדת יותר מבחירה? (מה הבעיה לא לענות לטלפון? .)

5. גם לי יש תואר שני ואני מרוויח הרבה פחות מ7000 שח

6. מה לדעתך השכר השכיח בישראל? השכר הממוצע הוא כ-8-9 אלף לחודש, אבל צריך לזכור שהוא מחושב גם לפי משכורות עתק של מיעוט מבוטל ש"מושך" את הממוצע כלפי מעלה.
הישראלי המצוי לא מרוויח יותר מ6 אלף לחודש יקירתי

 

[סיפורי פוגית]

החלבם1,

שאלת שאלה על השכר, ועניתי לך.
לא באתי לכאן להתנצחויות.
לי לא התאים לעבוד בתנאים הללו - לא רק מבחינה כספית, גם מבחינה מקצועית, גם התנאים הפיזיים היו גרועים ביותר, יחסי האנוש וכו'.
לכן מצאתי דרך אחרת לשלב בין סיפוק והגשמה עצמית לבין פרנסה, והיום אני מתפרנסת מעולה ונהנית מתנאים שבתור שכירה רק חלמתי עליהם. אז אני גם כבר לא מספיק בתוך השטח כדי לענות לשאלות שלך, ובכלל אני לא חושבת שזה רלוונטי מה אני חושבת ואיך אני השתכרתי אם אתה מפנה את הדיון לכיוון של התנצחות.

אם זה נראה לך הולם את כישורייך ואת ההשקעה שלך, אתה מוזמן להיכנס למערכת ולהיווכח בעצמך בתנאים שמצפים לך. בהצלחה!

 

[matmid1]

התייחסות נוספת לנקודות שהעלית

קודם כל אפתח בכך שלא יצא לי לעסוק בעבודה סוציאלית (בין היתר בגלל תנאי ההעסקה הירודים).

1. נשים לרגע בצד את היקף המשרה. אתה צודק לגבי ההבחנה שאתה רוצה ליצור - ישנו שכר משולב (לרוב, ובמיוחד
במתח דרגות זוטרות, נמוך משכר המינימום) שניתן למצוא בטבלת השכר של העו"סים. כמובן, השכר המשולב הוא
למשרה מלאה והוא יחסי בהתאם להיקף המשרה. למשל, אם מדובר בחצי משרה - ינתן עליה מחצית השכר המשולב.
על גבי השכר המשולב, ישנן תוספות אחוזיות ושקליות שניתנות, בנוסף לשכר המשולב (סעיף השלמה לשכר מינימום
נקבע על בסיס השכר המשולב ולעיתים על בסיס רכיבי שכר נוספים בתוספת השכר המשולב). כדי לקבל מושג
ראשוני לגבי שכר העו"סים כדאי לעיין בסימולציות שכר שהועלו באתר איגוד העו"סים. עם כל התוספות השונות, כולל
אלה שהושגו במאבק האחרון, רמת השכר הראשונית במגזר הציבורי היא בסדר גודל של 7000-7500 ₪ ברוטו למשרה מלאה.

2. זה נכון, אם כי היתה תקווה שאותם חודשים שהוקרבו יובילו להסכם שכר ראוי באמת...

3. זה נורא לדעת שאין אופק קידומי בשכר בייחוד כשמדובר במגזר הפרטי שבו התנאים הנלווים ירודים ביותר (אין בד"כ קרן השתלמות,
ימי חופשה ומנוחה לפי המינימום הנדרש בחוק ועוד ועוד...). אולי ישנם עוד מקצועות ש"סובלים" מתנאים ירודים כאלה, זה אמור להמתיק
את הגלולה המרה?

4. לכאורה וטכנית כן, אבל זה לא ממש עובד כך. צריך לזכור שמדובר בעבודה עם אנשים, לרוב אנשים ששרויים במצוקה, אם נקודתית ואם כרונית.
כלומר, אם תגיע לסוף המשמרת ומולך יהיה זקן ערירי סיעודי שתקופת האשפוז שלו הגיעה לסיומה, קופ"ח מסרבות להמשיך לסבסד את אשפוזו ולא הספקת
לגבש עבורו תוכנית שחרור מה תעשה? תשלח אותו לביתו ללא סעד כלשהו (בהנחה שיש לו בית ושאין בעיית נגישות כלשהי....)?
אתה בביתך אחרי יום עבודה בהוסטל ואחד המטופלים השיג את הטלפון שלך ומבשר לך שהוא רוצה להתאבד ... תפנה אותו לגורם טיפולי אחר ותטען בנימוס
שאינך עובד כרגע?
אתה לקראת סיום יום עבודתך בלשכת רווחה ואחת הפונות שלך שם מזדעקת כי בעלה מאיים לרצוח אותה, תדחה את המשך הטיפול בה למחר?
יכול להיות שעו"סים שעובדים בשטח יוכלו להביא דוגמאות מדויקות ואולי מציאותיות יותר מאלה שאני הצעתי. בקיצור, המסר הוא שישנן סיטואציות קצה
שדורשות מענה מיידי, שאינן תמיד יכולות להיות מתואמות למסגרת של שעות עבודה סטנדרטיות.

5. לא נותר לי אלא להשתתף בצערך... זה עדיין לא נותן לגיטימציה לתנאי העסקה לא מתגמלים לעו"סים או לכל ציבור עובדים אחר שמקופח ועושה עבודה חיונית.
שלא לדבר על השחיקה וההקרבה האישית שכרוכים במקצוע זה, בניגוד למקצועות רבים אחרים.

6. ראה סעיפים 2 ו - 5.

 

[החלבם1]

תגובה

- אני חושב ש7500 שקל זה יפה מאד. זה יותר ממה שאי פעם הרווחתי אחרי שקרעתי את התחת 5 שנים באוניברסיטה.

- זה באמת נורא לדעת שאין אופק קידומי. יש מצב שתואר שני (לאו דווקא בע"ס עוזר כאן?)

- טיעוני ה-SOS האלה אף פעם לא הרשימו אותי. לרוב הם נשמעים לי כמו הגזמות או ניפוח... או נתון שרלוונטי לאחוז נמוך של משרות כמו פקידי סעד, מנהלי הוסטלים כוללניים קשים וכדומה . אלה בדרך כלל בטח גם יתוגמלו על כוננויות או "יצ'ופרו" בצורה אחרת

עבור העובד הסוציאלי הממוצע, אני מאמין שזה תקף כמו עבור אחות שמדי פעם שכנים מעירים אותה בלילה כי התינוק שלהם לא מרגיש טוב או שמציקים לה פה ושם בשאלות.

בכל מקרה נראה לי שהתמונה שהבחורה הקודמת הציגה, כאילו עובד סוציאלי מקבל שכר על 50% משרה אבל עובד בפועל 80% משרה היא די שקרית או לפחות מוגזמת כדי ליצור מראית עין של קיפוח וניצול

 

[הימה ליה]

כמובן, כולנו שקרנים

ונצלנים ואוכלי חינם ובכלל מרוויחים יותר מידי. לדעתי צריך לקצץ לנו בשכר באופן משמעותי מנימוקים אלו:
1. 7500 זה הון תועפות שרק מעטים שואפים אליו. היום כשהשכירות היא כמעט בחינם, אפשר לקנות בתים כמו זבל והכלכלה פורחת, אין ספק שזה ממש מספיק לאדם בעיקר לזה שמפרנס את עצמו במשכורת הזאת ללא כל הכנסה נוספת, ועוד מעז להתלונן...
2. הכל הגזמות וניפוחים. בעבודה סוציאלית רק שותים תלה במשרד וכל הכוננוניות ואין ספור טלפונים ושעות שמעבר, הן אך ורק קיימות בדמיוני ובהזיותי שלי ושל כל הקולגות שלי. מגיע לנו פסכיאטר חינם לדעתי.
3. על עצם זה שבחרנו במקצוע הזה בהחלט מגיע לנו הרבה פחות, יש להוריד את כל הצ'ופרים שהתרגלנו אליהם והתפנקנו איתם שנים רבות,ולקחת לדוגמא את מנכ"ל הדסה שעושה בדק בית יסודי .
4. נקודה אחת אופטימית: בקרוב לא תהיה מדינות רווחה בכלל גם באופו מוצהר. כל איש יחיה בגפו עם אבני חלמישו, מדורתו, ומערתו. אמן.

 

[החלבם1]

התגובה הילדותית שלך רק מחזקת את הסטריאוטיפים

עליהם אתם מלינים כאן בפורום

 

[הימה ליה]

להודעה ילדותית

ניתן רק לענות בתגובה ילדותית. חוש הומור אגב, זו תכונה בוגרת והכרחית. סרקזם והתנשאות לעומת זאת, דווקא לא.

 

[KFIRB]

אני בכלל בעד לקרוא לפסיכיאטר

שכולנו ניכנס אליו אחד אחד ,
נראה לי שיש לנו בוחן מציאות לקוי,
חוסר שיפוט חמור של המציאות,
צריך לאשפז את כולנו,
לתת לנו טיפול תרופתי נוירוליפטי
ולפנות למשרד המשפטים כדי למנות לנו אפוטרופוס כי אנחנו לא יכולים לדאוג לעניינו בעצמנו.

 

[סיפורי פוגית]

עכשיו אני גם שקרנית?

עבדתי בפנימיות, בתי ספר של נוער בסיכון ועם משפחות אומנה.

למשל כשעבדתי בפנימייה היו סיטואציות חירומיות על בסיס שבועי של בריחות, איומים בהתאבדות, ילד או ילדה שטוענים שמישהו נגע בהם, וכדומה שהיו מקפיצים אותי מהבית כדי לטפל בהם, כעו"ס רגילה ולא מנהלת או משהו כזה. זה היה התפקיד השני שעשיתי לאחר התואר, השכר שם היה 5000 ש"ח למשרה מלאה ואני עבדתי בשלושת רבעי משרה, תעשה חישוב פשוט.
על בסיס יומיומי - כל פעם שהייתי צועדת לקראת השער עם התיק עליי בדרך לרכב, הייתי מתפללת שלא יראו אותי, כי בדרך הילדים או הצוות היו קופצים עליי עם בקשות שונות ומשנות (אני עצובה, את יכולה לדבר איתי קצת? אני לא יודע מה לעשות עם הילד ההוא, את יכולה לייעץ לי? הורה ביולוגי הגיע לבקר ורוצה לשמוע מה דעתי על הילד) אלה לא היו מקרי חירום אבל ילד שאומר לי שהוא עצוב ורוצה לשבת לדבר איתי שעה, אח"כ איש צוות שתופס אותי להתייעצות ואני מוצאת את עצמי שעתיים שלוש אח"כ שוב מנסה להגיע לרכב בשקט... זה היה ממש על בסיס יומיומי. לא קיבלתי שום תוספת או תגמול על השעות הללו, לא שעות כוננות ולא בטיח.

רק כשעבדתי בבתי ספר לא היו דברים כאלה, כי הילדים היו הולכים הביתה ולא היו תחת אחריותי אחה"צ, אבל היו השתלמויות, ישיבות עם המורים עד הלילה, טלפונים מהמורים להתייעצות איתי בשעות הערב וכדומה, והיו לי אינסוף שעות נוספות מדווחות ומתועדות בכל חודש (כי שם הייתי מחויבת להחתים כניסה ויציאה במכשיר אלקטרוני כשהייתי מגיעה והייתי יוצאת) שכמובן לא שילמו לי עליהם. גם שם המשרה הוגדרה כשלושת רבעי משרה, על אף שלאורך כל התקופה שעבדתי שם הובטח לי שהמשרה תעלה למאה אחוז על מנת שאקבל תגמול על השעות הנוספות. כמובן שהמשרה לא עלתה בהיקף שלה, לפחות לא בתקופתי.

ועוד לא דיברתי על התנאים הפיזיים שהיו במקומות העבודה שהייתי בהם... למשך תקופה ארוכה היה לי כיסא משרדי שבור, ולא הסכימו לקנות לי חדש עד שבסוף הבאתי כיסא נורמלי מהבית כדי לשבת עליו כי כבר התחלתי לסבול מכאבי גב.
או שהיה מקום בו לא היה לי שולחן קבוע וכשהייתי הולכת לשירותים הייתי מסתכנת בזה שיתפסו לי את עמדת העבודה ואני אאלץ לעמוד ולחכות שמישהו מהצוות יסיים כדי שאוכל לחזור לניירת.
או כשעבדתי במועדון שהיה בתוך אתר בנייה חשוך ועבדתי שם עד שעות הלילה וזה היה סכנת נפשות גם לאוכלוסיית היעד איתה עבדנו וגם לצוות לשהות במקום. כמובן שכל הזמן קיבלנו הבטחות מהעירייה שיעבירו אותנו אבל זה לא קרה עדיין.
או כשעבדתי במשרד בו כל פעם שירד גשם בחוץ היו נוצרות שלוליות ענק על הריצפה בפנים וחצי מיום העבודה היה הולך על לגרוף את המים.
או כשעבדתי במשרד בו לא טרחו לתקן את השירותים והם היו ללא מושב אסלה. כשנמאס לנו ואספנו כסף מהצוות לקנות מושב, אחרי יומיים הוא נשבר שוב (כנראה שזאת הייתה חבלה מכוונת של מישהו) ונשארנו שוב ללא מושב אסלה.

יש גם מקומות עם תנאים פיזיים נורמליים, אבל אלה מקצת החוויות שאני חוויתי עד שסופית נמאס לי.

 

[החלבם1]

איזה סלט........

לא אמרתי שאת משקרת ביחס לעצמך.

מאמין לך שעבדת במקום עבודה שבו לא הצלחת להציב גבולות ו"רכבו" עליך.

אבל אני חושב שההכללה שאת עושה היא שקרית. אולי 5% מהעוסים בארץ כמוך, ולהרבה אחרים בטח יש שעות מוגדרות,
וגם כיסאות לא שבורים

אגב
תעסוקה פוגענית היא בעיה נפרדת ואפשר לפתור אותה בכל מיני צורות כמו פניה לבית דין לעבודה למשל , אבל אין לה קשר
לדיון על תנאי השכר

אני בטוח שיש גם פקידים במשרדי ממשלה או כל מיני עובדי צווארון לבן בדואר ובעירייה שגם להם הגג קצת דולף כי הם עובדים במבנה ישן, כל אלה וגם
התלונות על זה שהייתם בקרבה לאתר בנייה לא רלוונטיות בכלל לנושא שהעליתי כאן - תנאי השכר .

אם את מפחדת ללכת בלילה תקחי שוקר, או שתבקשי מהוועד שידאגו להציב שומר, אבל למה את חופרת על זה כאן שעה? למה נראה לך שהאירועים הנקודתיים שאת מתארת קשורים בכלל לשאלות שלי ??

 

[החלבם1]

עוד דבר

לגבי זה שלא שילמו לך על שעות נוספות , זה באמת לא בסדר, אבל הבעיה היא לא גובה השכר אלא שהמעסיק שלך עבר על החוק...

זה רק מסביר למה את ממשיכה להידפק כל הזמן - את פשוט לא מודעת לזכויותיך !

ובמקום להגיש תביעה, את מקטרת בפורום .........

 

[סיפורי פוגית]

לא, במקום לקטר מצאתי דרך יותר טובה

להתפרנס מהמקצוע

כל מקומות העבודה שהייתי בהם עד עכשיו היו פוגעניים באיזושהי צורה, ותמיד מלאי הבטחות לשיפור התנאים. בשלב מסוים הבנתי שהכל אותו דבר ועשיתי מעשה.

 

[החלבם1]

תני לי לנחש

הלכת לעשות תואר שני קליני, ועכשיו את גובה 450 שקל ל-50 דקות ממטופלים אמידים שלא בראש שלהם שיכתבו את השם שלהם במאגרי המידע של קופ"ח / משרד הבריאות כמי שנזקקו לטיפול נפשי ?

 

[סיפורי פוגית]

אני עושה כל מיני דברים עם כל מיני אוכלוסיות,

כעצמאית וזה מאוד מספק. חלקן משפחות אמידות וחלקן משפחות קשות יום.

תגיד, למה אתה כל כך ציני?

 

[החלבם1]

למה אני ציני...

כל הזמן אני שומע רופאים מתמחים שמרוויחים 17 אלף שקל , אחיות שמרוויחות 11 אלף ברוטו, ופסיכולוגים /עוסים קליניים שעושים 300-400 שקל לשעה מקטרים ,
וזה נראה לי מצחיק...

ובכלל, נראה לי די צבוע להציג את עצמך כצדיק שרק הזולת מעניין אותו , בזמן שאתה מרוויח יפה מאד מאד - או שובת כדי להרוויח הרבה מאד כסף..

אני לא קונה את כל הפוזות האלה, לדעתי כולם כאחד (גם המנקות שאתם כל כך אוהבים לזלזל בהן בפורו ם הזה) קמים בבוקר בשביל התלוש, ואף אחד לא צדיק גדול

יש כאלה שמנצלים את הציבור יותר (כמו הרופאים שלומדים מסובסד, ועושים ימבה כסף כבר בהתחלה ) ויש כאלה שקצת פחות כמו העו"סים (אבל גם הלימודים שלהם הרבה יותר קלים , והעבודה היא לא מאד קשה פיזית ...)

בכל מקרה כמו שאמרתי בתור אקדמאי עם שני תארים מאוניברסיטה שמרוויח פחות מ6 אלף אני מרשה לעצמי להיות ציני כלפי מי שמתלונן על 7.5 אלף ויש לו רק תואר ראשון. זכותי.

 

[BellA עלמה]

שאלה לי

האם העבודה הזאת בעצם מתאימה לאימהות לילדים קטנים ?
איך את יכולה להתחייב להוציא ילדי למשל מהגן \ מעון שלא ממש נותנים לך לצאת מהעבודה ?

ומה היה קורה עם לא היית משתפת לפעולה עם פניות שאת עם רגל אחת מחוץ לשער ? להרגיל את מי שמסביבך שב שעה מסוימת את יוצאת כי יש לך עוד מחויבויות וחיים מחוץ לשעות עבודה.. ?