שקרית? מעוותת? מוגזמת?
צודק!!!
אז למה אתה רוצה לעשות הסבת אקדמאיים?
מאיך שאני מכיר את המסגרות להסבה לא תתקבל, חבל על דמי ההרשמה.
אני אסביר יותר את עמדת העו"ס הממוצע ולא את עמדת המנהל של המסגרת (שאגב מרוויח בדר"כ פער של כמה מאות שקלים יותר מהעו"ס "הממוצע"), מערך דיור מוגן , השעה 20:00 , המדריך השיקומי מתקשר מביתו , ומודיע שהמתמודד שבטיפולכם (הגר בגפו) מתלונן על הרגשה לא טובה, ידוע לך שיש לו עצירות מזה יומיים, האם תיקח על עצמך את האחריות לחכות לבוקר? אני אישית לא, אני אגיע לביתו ואלווה אותו למיון או ביקור רופא (שלרוב יתנו לי הפנייה דחופה למיון).
במשך חודשיים וחצי שעבדתי ביקרתי במסגרת הוסטל כוללני כ-3 פעמים במיון, 2 מהם בחירום ו1 מתוכנן. את השעות שבזבזתי בהמתנה בקבלות השונות עד שהמשתקם התקבל במחלקה, אלו שעות מתות שאף אחד לא יחזיר לי אותן- כי לא משלמים לנו שעות נוספות.
דוגמא אחרת - ידידה שלי, עו"ס בפנימייה, צריכה לקבל את הילדים לשיחות, צריכה לתת מענה לכל גורמי הקהילה (בדומה לעו"ס ה"ממוצע " מההוסטל) השונים, לכל פק"סיות, עו"ס המשפחה הרופאים ההורים, המורים ועוד, מתי היא כותבת את הדוחות של הילדים? לאחר שעות העבודה בבית. עכשיו בשנה האחרונה לפחות פעם בחודש היא נדרשת ללוות ילד לבי"ח, האם מישהו משלם לה כוננויות? לא!!!
בנוער בסיכון, המשרות לא מעודכנות נכון, הסיבה פשוטה- המדינה רוצה לחסוך בתקנים, לכן תקינה של 50% היא אף פעם לא מספיקה ל50%. זה שקרי, נכון כך גם משרד האוצר טען .
הבעיה המשמעותית בעבו"ס בניגוד למקצועות עזרה אחרים- שהמקצוע מתמודד עם מגוון רחב מאוד של פונים והתמקצועויות, ולכל שירות יש את ההתמקצעות שלו, מה אמורה לומר עו"ס במחלקה כלשהי בבי"ח שבדיוק כשהיא צריכה ללכת (לפי השעון, העט שלה צריך ליפול לדבריך), מתקשר הרופא התורן ומבקש ממנה לטפל במשפחה של המאושפז שכועסים על כל העולם ואשתו (ולצערו של הרוםא בצדק ), היא תגיד לתפיסתך :"אני צריכה ללכת הביתה, מצטערת ", נניח שאותה עו"סית לאחר שבוע שלם של 12 שעות (במשרה מלאה!!!) כל יום בגלל צרכים של המחלקה והמון חולים שיש להם בעיות בשחרור לקהילה, האחות האחראית באישור מנהל המחלקה, מתקשרת אליה הביתה שבעיר אחרת, ומבקשת ממנה להגיע בשישי בבוקר, כי מר כהן מחדר 11 מסרב לעבור לחדר 15 כי עצם המעבר הציף בו את טראומת השואה? "סליחה אני ביום חופשי, היא צריכה לומר".
והדוגמא הכי כואבת, יש שירותים מה לעשות, שמחכים להם בתור, בדיוק כמו להשתלה , התור יכול להגיע מהיום למחר , מה תאמר עו"ס שקיבלה אחה"צ את ההודעה שעליה להגיע עם הנערה עד 19 להוסטל נערות כי אם לא, יש כבר נערה אחרת בתור, והיא חייבת להגיע יחד איתה, לא חשוב שעכשיו היא בעבודה השנייה שלה (כי אין משרות מלאות בעבו"ס).
ידידה אחרת, עובדת בדיור מוגן של סל שיקום, אמורה להתקיים לה פגישה עם דייר לא פשוט , והקשר שלהם עוד לא נבנה, הטלפון מצלצל ומהצד השני מנהלת השירות מבקשת ממנה לשכנע מישהו אחר להתאשפז מרצון כי התנהגותו הדרדרה והשכנים מודאגים, ביום אחר בזמן השירות שלה בדיור המוגן, מצלצל הטלפון ומבקשים ממנה להגיע ליח' ההתמכרויות בה היא עובדת כדי ללוות מטופל למחלקה הפסיכיאטרית.
אלו לא דוגמאות של SOS שהוצאתי מהשרוול , זו המציאות, זה כבר לא SOS זו המציאות וזה הנורמה ועל כך טענו לתוספת תקנים.