הרשה לי לחלוק עליך.
גם אני כשאני מדבר על יהדות, אני מדבר על מוצא, לאום, השתייכות אתנית וכו', ולא על דת, כי לגמרי ברור שרובם המכריע מהעולים מברה"מ לשעבר (ואני מדבר בעיקר על האשכנזים שבהם) הם חילוניים לגמרי. קודם כל, בקשר לחוקי נירנברג זוהי טעות נפוצה. הם קבעו כי אדם שהוא רבע יהודי, כלומר בעל סב יהודי אחד בלבד, הוא אזרח גרמני, ולכן עשרות אלפים כאלה גויסו לצבא, ולא נשלחו לשום מקום מלבדי החזית. אני ממליץ לך לקרוא בנושא. שנית, בברה"מ, כאשר רשמו ילד ממשפחה מעורבת כאשר אחד ההורים היה יהודי ואחד לא, כמעט תמיד רשמו אותו לפי לאום ההורה הלא יהודי. ולכן אנשים כאלה, לעיתים די נדירות סבלו מאפליה או גזענות, לעומת יהודים שהיו רשומים כיהודים. שלישית, שתדע לך, המדינה הזו הוקמה דווקא ע"י אנשים שרצו מדינה ליהודים בלבד, והם התייחסו באופן שלילי ביותר לנישואי תערובת, ובזמנו בן גוריון היה בדילמה קשה אם להכניס לפה משפחות של יהודים אשר התחתנו עם גויות, וההפך. ואני לא מדבר כרגע על נכדים ונינים של יהודים, שזה לגמרי טפשי לטעון שהם וסבלים מאפליה כלשהי בעוון מוצאם. אני ממליץ לך לקרוא את הספר "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, ושם תראה עבור מי הוקמה המדינה. קשה לי לגרום לך לראות את זה, אבל 99% מהמקרים של אנשים שהם נכדים ליהודים אשר באים לפה עם המשפחות שלהם, זה חיפוש אחר תנאים אקונומיים יותר טובים. ושלא תבין אותי לא נכון, גם הרבה יהודים כשרים עולים לפה בגלל סיבות כאלה, אבל להם יש פה מקום, ואני לא ממש מבין מה ההבדל בין "איבאנובים" שגילו איזה סבא יהודי בארון, ובין עליה המונית של כל מיני שבטים באוגנדה. דווקא יש הבדל, בשביל להימלט ה"איבאנובים" האלה, ההורים שלי עלו לפה, אבל מה לעשות, בגלל אנשים "נאורים" וקוסמופולטיים כמוך, ההורים שלי ממשיכים לראות פה אנשים שהקשר בינם לבין יהדות הוא מקרי לחלוטין.