שאלה עניינית

[עומר כץ]

שאלה עניינית

האם קיים עדיין הדבר הבא או שהוא נפל ואוחד סופית עם הסאגה

 

[אלף אפל]

שמעתי שמועות....

כן, גם אני שמעתי שמועות שהדבר הבא אוחד עם הסאגה

 

[5נדב]

אני שמעתי שהעזים כבשו את אנגליה

 

[Radagast The Brown]

כשלונותי ב´הדבר-הבא´.

הדבר הבא - איך ממשיכים? ובכן, טוב לו לאדם לשבת עם עצמו כל פרק זמן, לבחון את הכיוון הכללי שלו, ולעשות חיזוקים או תיקונים. ובישיבה שלי עם עצמי הפעם, בנוגע ל´הדבר-הבא´, אהיה גלוי, ואומר שנעור בי חשש מה, ונשאלת השאלה כיצד להמשיך, ששמה אותי במקום מאד לא נעים. אם יש דבר שאני שונא, זה לאכזב. אז אבקש מכל הצדקנים ומכל יודעי-הדבר בדיעבד, ומכל אנשי ה´אמרתי לך´ לחשוף את הפנים האחרות שלהם, לתת מבט חיובי, ולחשוב - איך כן. לפני שאתחיל, חשוב לי להבהיר שאין בדברי נימה של האשמה, או של אשמה גם אם זה עלול להישמע כך. אני מתאר מה שנראה מזוית הראיה שלי כעובדות, נוקט בגילוי לב מלא, ומגייס לצורך כך את כל הפתיחות שאוכל לגייס. כשלונותי ב´הדבר הבא´

החמצת קהל היעד העיקרי - מסתבר ששידרתי נמוך מדי וללא עצמה.

החמצת לוח הזמנים בבניית העולם והחוקים - לקח לי זמן רב מדי להבהיר לשחקנים את אופן התמיכה שאני מציע: על מנהיג להתקשר אלי בקביעות על מנת לקדם את הקבוצה שלו.

שיטת ההסמכות לא נקלטה בזמן - לקח לי זמן רב מדי לבהיר את המיכניקה מאחורי השיטה.

היו הרבה קבוצות שלא הגיעו לשלב כתוב ומאושר, ואחוז הנשירה (אליו התיחסתי כאחוז ניפוי ה´לא-רצינים´) היה גבוה.

תלותיות השחקנים וקיפאון התחלתי שלא התמודדתי איתו נכונה. הייתי קשה מידי.

הקרנה לא נכונה ודוגמה אישית מוטעית - רציתי שהשחקנים יהיו היוזמים ושהכל יהיה מכוחם עצמם, אך הבשארי לא מעורב ופאסיבי - זו הדוגמא האישית שסיפקתי, ואת הקיפאון הזה היה קשה לשבור.

ציפיה שלא הובהרה כיאות - הציפיה להובלת הפרוייקט על ידי השחקנים, ולא על ידי המארגנים לא עברה, והוותה בסיס לאכזבות שעבורם שולם מחיר כבד. בד"כ כשאני נתקל בכשלון - הסיסמא היא: לא עובד? עצור-הסתקל-תקן-פעל! אולם בעקבות אי-אלו אירועים אני מותש, מאוכזב, מעוך ונטול אנרגיה. דבריפ אישיים. המון מהם. המבין מבין את חלקו בלבד, וטוב שכך. אך להמשיך במצב הזה זו תהייה סתם התעקשות. הבה נביט בנחמות: ההצלחות שלנו ב´הדבר-הבא´

ה-כ-ל הוא פרי עטם של שחקנים

הסיפורים

האתרים

החוקים שהתקבלו

הפתרונות לבעיות תפעוליות, כגון ממלכת המתים

העולם

ההסטוריה, הדתות, המקצועות

המפה

הקבוצות והתיאום ביניהן

מפגשי הקפטנים - למרות הפיזור הגיאוגרפי בארץ

גם אם זה לקח הרבה זמן, בסופו של דבר למדו מנהיגי הקבוצות להפעיל מנהיגים תחתיהם, לדרבן אותם לפעולה, ולהקדיש לכל אחד את מרחב הביטוי שלו.

גם אם זה לקח הרבה זמן, בסופו של דבר מצאתי את הדרך להעביר לשחקן חדש בעליל את המכניקה המסובכת לכאורה של שיטת ההסמכות.

הובלה לכיוון עצמאות - הקבוצות ב´הדבר-הבא´ שהצליחו לקום על רגליהם הם אוטונומיות לחלוטין. העולם סביבם יכול להחרב - יהיה להם משחק.

בשבועות האחרונים החלה התעוררות הצפוייה(גם אם לא נותר בי הכח לקלוט אותה). אני אומר ההצלחות שלנו מפני שלא היה קורה דבר בלעדיכם. ´הדבר-הבא´ עותד להיות משחק של שחקנים - והוא היה כזה. גם אם משכתי ודחפתי והנחתי - העבודה בפועל היא שלכם. אני רק הייתי שם. אני רק עניתי לטלפונים, לאימיילים ולפניות. מלבד הנכונות והקרקע - לא היה ב´הדבר-הבא´ דבר אחד שהוא שלי. ´הדבר-הבא´ עוצד לשקף את פני הקהילה, והוא עשה זאת נאמנה. עוד טיפה בשלות, והוא היה רץ לבד. אם הייתי מקבל עוד טיפה פרגון מכמה חברים קרובים היה לי גם הכח לדחוף אותו כמו שהוא. אבל נראה שהחיים טמנו לי שיעור אחר לעבור תחילה. האיחוד עם הסאגה

המניעים לאיחוד: 1. ´הסאגה´ הופעלה למעשה כמו Region אחד ב´הדבר-הבא´ במתכונתו המקורית: החשקנים שותפו ביצירת העולם, מנחי המשחק שיחקו אלים עליונים, ראשי הקבוצות הדומיננטיות היו שותפים בארגון המשחק, והעלילה היתה מובנית על סמך יוזמותיהם האישיות של מנהיגי המשחק. אין טעם לעשות עוד אחד כזה. 2. התקן הקשה לנשק רך שלקחה האחווה על עצמה הוכר סוף-סוף כמוגזם, ודובר ברצינות על להגמיש אותו - דבר שיאפשר קליטת קבוצות רוסיות בסאגה. בשלב זה, אלטרנטיבה לתקן המוגמש לא תשרת את האינטרס לאחד את הקהילות, ואני לא מעוניין בכך. 3. רמת הפרגון שקיבלתי בכל פעם שהקדשתי דקה מזמני או משפט מדברי לפרוייקט הזה ולא לסאגה התישה אותי והותירה אותי חסר אנרגיה. 4. בתקופות שפל(ואני בתקופת שפל) עדיף לרכז מאמצים בפרוייקט אחד. כל נסיון לעשות זאת בכוח הוא התעלמות מהתוצאות העומדות מול עיני שתביא לאבדן בריאותי או לנזק קשה למי שיאמין בי וימשיך להשקיע בפרוייקט. 5. זמן לדחוף את הפרוייקט - ציפיתי לרמת עצמאות גבוהה מידי מצדם של מנהיגי הקבוצות, ועל בסיס רמת עצמאות זו הנחתי לעצמי להיות מעורב בפרוייקטים אחרים(עכו, קק"ל, וכמובן הסאגה). בפועל, היתה ציפיה מצד השחקנים שאקח הובלה ברורה יותר, ושאהייה מוביל הפרויקט. כעת, אני במצב אישי מאד רע, ובמסגרת המחויבות שלי כלפי האנשים שהשקיעו ותכוננו למשחק חייהם, כל שנותר ביידי זה להציע להם את האפשרות להיכנס לפרוייקט אחר שבו היתה ידי מעורבת, ולהניח להם להמשיך בלעדי. הם ילדים גדולים, ואני גאה בכל אחד מהם. התנצלות אני ממש מצטער, אך הדברים חרגו מהתכנון בכמה וכמה מישורים, ולהמשיך באותו כיוון ללא כל תיקון זו עקשנות שאת מחירה אני לא מוכן לשלם, ועלי לצמצם את תחומי הפעילות שלי. הדברים האלה כתובים לי במחשב בnotepad כבר למעלה משבועיים, ואני משנה מילה פה, ומשנה משפט שם, מעביר דברים למעלה, מוריד דברים למטה, מעדכן, ולא יודע איך להוציא את כל זה מהבטן שלי מבלי לפגוע באף-אחד. אז אני גם מתנצל על האיחור הזה, מן ההגינות היה שתדעו על כך קודם. וגם על הבוטות אם פגעתי במישהו. אני לא ´סוגר בסטה´. אני נשאר בשטח, אך בפרופיל נמוך יותר. ´הדבר-הבא´ עוד ימצא את מקומו להתקיים. אים קודם האמנתי שזה אפשרי - עכשיו אני משוכנע לחלוטין. אך ראשית על הקהילה להבשיל עוד טיפה, ועלי... עלי להחלים. אמשיך לתמוך בכל מי שהתחלתי לעזור לו להקים את הפרוייקט האישי שלו. יש כמה דברים יפים שמתבשלים. אני לא ´סוגר בסטה´. אני נשאר בשטח, אך בפרופיל נמוך יותר. אני רק אשאר לי פה בפורום ואמחק לשליץ הודעות ...

סתאאם.

 

[עומר כץ]

אושר

תשובה פשוטה של כן או לא היתתה בהחלט מספקת אבל... אם כבר אז כבר (רצית ביקורת לא?) 1. הגיע הזמן שתיישם את נושא ה"לא עובד? עצור-הסתקל-תקן-פעל! " דיברנו על זה. 2.שוב פעם קרא היטב את מה שאתה רושם והרושם שנוצר מכך "´הסאגה´ הופעלה למעשה כמו Region אחד ב´הדבר-הבא´ במתכונתו המקורית" במשפט הזה אתה שוב קושר לעצמך כתרים לא לך, אתה כרגע היכרזת על עצמך כיוצר ואחראי לסאגה שהיא חלק מינורי מהדבר הבא, וזה לא יאה מה גם שזה לא נכון. 3. התקן שאתה ייצרת לטובת האחווה מבלי לנסות להפעיל שיקול דעת הוא מוטעה זה נכון, אבל כבר הסברתי לך מה הנקודות המוטעות בו והעובדה שנשקי עץ לא יוכלו להיכנס בכפיפה אחת לאותו התקן יחד עם נשקי ספוג. 4. אמרתי לך יותר מפעם, אף אחד לא מאלץ אותך לעשות דברים נגד רצונך. אתה רוצה להתנדב תתנדב, אל תבוא בתלונות על כך אח"כ. בהצלחה בהמשך הדרך עומר

 

[Radagast The Brown]

בעייה קטנה בהבנה.

עומר, חיים שלי, כפרה, זהב, הבעייה היא בהבנה שלך. נקודה. אני אמרתי, שהסאגה רצה כמו שאני התכוונתי שירוצו Regionים ב´הדבר-הבא´. אני לא אמרתי שומדבר אחר. לא שיצרתי אותה, לא שכיוונתי אותה, אלא ברמה התוצאתית הפשוטה - בהרבה בחינות כך נראה Region אחד בחזון ´הדבר-הבא´ (למען האמת, בחזון זה נראה קצט יותר טוב, אבל זה טבעם של חזונות). ואכן, קנה המידה של ´הסאגה´ והיכולת שלו להכיל סיפורים אחרים בהשוואה ל´הדבר-הבא´ היא אותו קנה-מידה בין חתיכה לשלם. ´הדבר-הבא´ הוא רשימה של עקרונות פיזיקלים המאפשרים לתאר בעזרתם עולם. כל עולם. ´הסאגה´ היא עולם המתואר בעזרת רשימה של עקרונות פיזיקלים, שרובם הם ביטוי ישיר ואינטואיטיבי של העקרונות הקיומיים של ´הדבר-הבא´, לרבות חוקי הנסיון, ההתקדמות והכלכלה, ואני לא פותח דיון בעניין. עוד ´בראשית-הימים´ הצעתי ל´האחווה´ לממש את הסאגה בתור ה-Region המוביל ב´הדבר-הבא´, שמסוגל מקלות להכיל כל מערכת חוקים אפשרית, ולאפשר לאנשים אחרים להתקיים באותו מפעל-משחקי ביחד, אולם לא ידעתי להוריד מישהו מהאגו שלו (די בגלל שהייתי כלוא בתוך האגו שלי), וזה התפוצץ. בסוף, נבחרה דרך הכוחנות, שזו דרך שקשה לחיות לצידה. יומרני אולי, אני מודה. אך לזה התכוונתי עוד בהגאת הרעיון, וזה מה יש. מי שמעיז פחות משיג פחות. הוא גם נכווה פחות, אך אני מוכן להסתכן. מה שלא הורג מחשל. החבר´ה בחרו לא לאפשר לדברים אחרים להיות, ו|הגדגש|להעמיד את הכלל בפני עובדות הקיום של הסאגה לאחר שהיא תקום. זה בא לידי ביטוי ברמת הפרגון שקיבלתי, ברמת הסיוע שקיבלתי, ברמת ההשתתפות שקיבלתי ובהרגשה שנתנו לי. אני נתתי לכם לשבור אותי. סבבה. תהנו. כל אחד והניצחון הקטן שלו.

לי היה חשוב ש´האחווה´ לא תצטייר כגוף דורס, ושהיא לא תהייה הסיבה לסגירה של פרוייקטים אחרים, ונלחמתי על זה עד זוב-רוח. אולם יש סוף לכמות האנרגיה שלי, במיוחד עם היחס הלא-מפרגן שקיבלתי.

לי היה חשוב (ועדיין חשוב) שהאחווה תוכל להכיל כל שחקן ושחקן, לפעול במסגרת כל קהילה. אך דרושה כמות של הבשלה לפני שזה יקרה, וזה קורה בקצב שלו, ואין מה להאיץ בתהליך. אחד מהדברים שכואבים לי ביותר הוא החלוקה שיצר ´הדבר-הבא´, שזה מחיר שהייתי מוכן לשלם תחת תנאים שלא התקיימו ושלא אפרט אותם כאן. ההודעה הזו כבר מסריחה גם ככה. אבל, אם כבר שאלת - להלן התשובה. עוד משהו מטריד אותך, מותק?

 

[mind over meter]

הבעיה היא צורת ההתבטאות שלך

אם אני (ואני משער שעוד אחרים) הבינו אותך בצורה שונה ממה שהתכוונת אליה אזי יש בך מן הפגם.

 

[Radagast The Brown]

בגלל זה אני קורא לך זהב.

בגלל זה אני קורא לך חיים, כפרה וזהב, ומודה לך על ההזדמנות שנתת לי לתקן. רוב האנשים ישלימו עם המסר הלקוי, עד שאי ההבנה תתפוצץ בפרצוף. בכל הרצינות וללא ציניות.

 

[elanor]

לא מוכנה!

לא שמעתם ממני כבר הרבה זמן, הא?... אתם עוד בכלל זוכרים מי אני

.. טוב אז ככה, אני אתמול חזרתי לי לתומי מחודש וטיפ-טיפ בחו"ל עם רעיונות נפלאים בשביל ה´דבר-הבא´ ולשם שינוי הם היו גם כתובים ומוכנים להעלאה לדיון עם הגורמים הנחוצים. ועכשיו אני באה לבדוק מה קורה בפורום ולהפתעתי אני מגלה שבגלל שלאושר אין כוח, אין משחק..

אני לא מוכנה לזה

כל אחד מראשי הקבוצות ה"פועלות" עבד קשה מאוד על העלאת הקבוצה

וגם עבדנו יחד על העלאת המשחק - אמנם אני מאמינה שלא סיימנו (אני באמת לא יודעת כ"כ מה קורה עם הכל כי אני לא מעודכנת בחודש האחרון) אבל השקענו המון

אני לא מוכנה לקבל שבגלל שלמישהו אין כוח למשחק - גם אם הוא היה אדם דומיננטי ביצירת העולם - נבטל את המשחק או נאחד אותו עם משחק אחר. לא לשם כך עבדנו

אז אם אתם עדיין רוצים לקיים את המשחק (אולי בתאריך מעט מאוחר יותר כי בכ"ז כנראה שייקח לנו קצת יותר זמן לארגן את הכל בפעם הראשונה שלנו) -השמיעו קול. תשאירו פה הודעה בפורום - אישי או לעיניי הכלל, או שתתקשרו. למי מכם שלא יודע איך ליצור איתי קשר מחוץ לפורום ורוצה להשתתף בהעלאת המשחק מהנקודה בה הופסק, או מחדש: 064-461234 או: 03-9218765 או אי-מייל: [email protected] הערה מס´1. אם לא תיהיה הענות להודעה הזו, כנראה שניהיה חייבים להיענות לכישלונו של אחד ולזרוק הכל לפי מילתו. חבל. הערה מס´2. אושר, אני מצטערת על ההתבטאות המאשימה שלי בהודעה הזו, אבל עובדה היא שאם לא רצית יותר לקחת חלק במשחק, פשוט יכולת לתת לנו להמשיך איתו ולהעביר את האחריות לדאוג שהכל יתנהל כמו שצריך, לאדם אחר שמוסכם על כולם. ולא פשוט להגיד משהו בסגנון של "העלתי את הרעיון, אין לי כוח יותר, זבש"כם".

 

[5נדב]

וואו, וואו! תרגעי...

הכישלון הוא לא רק של אושר, הוא של כולנו. וכולנו כולל לא רק את ראשי הקבוצות, אלא גם את השחקנים, ואת כוווולם. אז נכון, יש כאלה שאחראים לכישלון יותר, וכאלה שפחות. אבל בשום פנים ואופן אין אדם אחד אשם, וגם אם היה, זה לא היה אושר. אושר בא מראש עם ציפייה שאנשים ישתפו איתו פעולה, ויתנו הרבה כדי לגרום למשחק להצליח. אבל כשאנשים מתעוררים עשר (!!!) ימים לפני המשחק ומצפים להכריז על קבוצה (כן אלאנור, אני מדבר עליך), יש גבול למה שיכול להעשות. וזה לא רק את אלאנור, אל תרגישי רע, זה מנטליות שלמה של אנשים שציפו לפעול יום לפני המשחק, ועכשיו לא מבינים למה זה לא פעל. אמנם, זו לא הבעיה היחידה, אבל זו הבעיה שהפריעה לי הכי הרבה. אז נאספנו, ראשי הקבוצות, ודנו, והגענו למסקנה שבתנאים מסוימים יהיה עדיף אם נתאחד עם הסאגה. אושר לא אומר "אין לי כוח, זבשכ"ם". הוא אמנם לא מאשים, אבל אני כן: אנחנו הבאנו את זה על עצמנו, אנחנו לא פעלנו מספיק כדי לגרום לזה לקרות, ואנחנו צריכים לשאת בתוצאות. תביני, זהב לא רק אשמתו של אושר. זה אשמת כולנו.

 

[עומר כץ]

תגיד לי נדב

שאלה צינית לחלוטין אתה כותב את זה בדעה צלולה ולא תחת איומים?

 

[5נדב]

דעתי לעולם לא צלולה

ולאישיותי השלישית משמאל יש נטייה לאיים על עצמי קבוע...

 

[Yaronimus]

מה כל העניין אומר לגבי הקבוצות?

האם אין יותר אמור או כדר, או שהם ישולבו בסאגה (ואני הייתי רוצה ככה)

 

[5נדב]

זה אומר שנתאחד

באילו תנאים, מה נאבד ומה נרוויח - את זה אני מעדיף לשמור לשולחן הדיונים (או לטלפון הדיונים. או לחדר הצ´ט כשאני חושב על זה...).

 

[אופיר גלר מיבנאל]

כדר

עניין נפילת הדבר הבאה הוא אכזבה אדירה מצידנו, מאחר שהקבוצה שלנו מוכנה למשחק (לעזעזל אנחנו מתים כבר לשחק), בעיקבות זאת החלטנו לערוך משחק בכול מיקרה בלי הקבוצות האחרות (לפחות לא עם קבוצות אחרות בתיפקוד מלא) אנחנו בעיקרון עושים מין משחק איחוד עם הסגאה, שתישלח נציגים מכול עיר לפגישה דיפלומטית בכדר. אני רוצה להגיד כול הכבוד לאושר על *הכול* העצות התמיכה והדחיפה קדימה.ואני בטוח שעוד ניראה אותו ונעבוד איתו הרבה חרי המשחק של ה23.

 

[Radagast The Brown]

אלאנור, יקירה,

אני באמת מצטער, אך אם הייתי חושב שהפרוייקט יעמוד על רגליו לבד ויהיה מה שהוא אמור להיות - הייתי עושה הכל על מנת לאפשר לזה להיות, ועלתי כך כל עוד האמנתי בשחקנים שלנו. בינתיים, גם אם הוא יעמוד על רגליו לבד הוא יהיה דבר שלא שונה כ"כ מהסאגה. בהיותו כזה הוא כורח קיומי לחלוקה של קהילת השחקנים והמאמצים שהם משקיעים - דבר שבפני עצמו אינו משתלם לדעתי. המחיר הזה צריך להיות מפוצה ברווח שלא יתקיים בנסיבות הקיימות. לא עובד - עצור-הסתקל-תקן-פעל. התיקון במקרה הזה הוא הכיוון. לידיעתך - שומדבר אינו 100% סגור, ואם את רוצה, את מוזמנת לקחת את המושכות, ולהביא את המשחק עד לאן שאת מסוגלת. אך תצטרכי לעשות זאת בכוחות עצמך. היוזמה שלך יפה מאד והאנרגיה שלך קורנת. את מוזמנת להשקיע אותן בסאגה. אם תעשי כן בטוחני שתביאי לידי מיצוי כל בדל השקעה שיושמה ב´הדבר-הבא´, גם אם יהיה הדבר ביבשת אמיה.

 

[elanor]

הממם... אין לי שם בשביל ההודעה הזאת

אוקיי אז רק תיקון, אני לא מאשימה את אושר בנפילת המשחק - בכלל לא

כמו שאמרתי קודם, בכלל לא הייתי פה בחודש האחרון ואני לא יודעת על שום התקדמות או נסיגה פשוט בגלל שאני לא מעודכנת. אני יודעת רק על מה שאני עבדתי עליו ועכשיו גם על כדר. הדבר שאני -כן- מאשימה בו את אושר, הוא זריקת המשחק בגלל שנשבר לו. אם לדעתו המשחק לא התקדם בקצב שתיכנן - הוא היה יכול לדחות אותו בכמה זמן שהיה צריך לדעתו. ואם באמת סתם נמאס לו, כמו שמשתמע מההצהרה שלו, הוא היה יכול להעביר למישהו אחר את הפיקוד. וזה הכול. וכמו שעוד אמרתי מקודם, אם תהיה ההיענות, אני מוכנה לקחת את האחריות למשחק ולטפל בכל מה שצריך. אני רק צריכה לשמוע מראשי הקבוצות מהמשחק המקורי שתוכנן או ממספיק שחקנים אחרים. ואם אני לא אשמע מהם (שהם רוצים באמת את המשחק), אז אני אקח חזרה את מה שאמרתי, הצדק עמך וחבל על הטירחה שהושקעה.

 

[dudyk]

שילוב

כל אדם עובר תקופות קשות בחייו , אושר כפי שהוא מצהיר בתקופה כזו כרגע. לארגן R דרושה הרבה אנרגיה , רצון , סבלנות ויכולת לטפל בכל הנושאים והבעיות. לאושר יש את היכולת אבל כרגע אין את האנרגיה ולחלקינו אשמה בכך. אז במקום להשמיע טענות ולהעלות אשמות שלא יפתרו דבר , צריך להתחיל לעבוד על פתרונות. כאחראי על הסיפור בסאגה , אעשה כל מאמץ לשלב את ערי ומשתתפי הדבר הבא בסאגה. כמובן שהדבר ידרוש מאמץ משותף וביצוע התאמות לעולם הסאגה. אך ביחד אני מאמין כי בעזרת קצת רצון טוב , הרבה שיתוף פעולה ואנטרסים משותפים אותם אנו חולקים ליצירת משחקים טובים ומהנים , נצליח להגיע לתוצאות טובות ולהבטיח כי כל מי שעמל וטרח בדבר הבא יבוא על סיפוקו ויהנה בסאגה.

 

[elanor]

תראה..

לדעתי הסברתי את עצמי בצורה הכי ברורה שיש בשתי ההודעות הקודמות. אם לא הבנת -או יותר נכון, אם אתה לא מבין- אני לא הולכת להסביר את עצמי שוב ושוב ושוב ושוב. אז פשוט חבל.

 

[barrow wight]

נא להירגע ולנשום עמוק....

אני חושב שאת יותר מדי תוקפנית וצינית כלפי אושר ודודי. אני מבין את התסכול עקב הביטול של משחק שציפית לו בכליון עיניים, ואני מאחל לך הצלחה בניסיונך להרים את המשחק מחדש כישות עצמאית (אני לא מבין מספיק בגורמים ובסיבות לאיחוד, ולכן אין לי דעה חיובית או שלילית). אולי, אם היית נמצאת ומעורבת ברגעים בהם נפלו ההחלטות ה"גורליות", היית יכולה למנוע מצב שהוא לדעתך רע ומר, אבל, לא היית מעורבת ברגעים הללו, ומי שכן היה שם (כדוגמת אושר) היה צריך להתמודד עם המצב ולקבל החלטות, וזה מה שהוא עשה (החלטות נכונות או שגויות, קטונתי מלשפוט). אני מאמין שהוא קיבל את ההחלטה שהייתה בעיניו הכי טובה למשחק, ולדעתי, את לא צריכה לתקוף אותו על כך, במיוחד לאור העובדה שלא היית כאן כשכל העסק התרחש. אם החלטתו לא מוצאת חן בעינייך, קחי את העניין לידיך (כמו שעשית), ושיהיה לך המון בהצלחה. כל מה שדודי ניסה לעשות, זה לקדם את פנייך בברכה, ולהציע את עזרתו. גם אם את אינך זקוקה לה, או מעוניינת בה, אין לך שום סיבה להגיב בצורה מתנשאת כזאת. זה שאת חושבת שהסברת את עצמך בצורה ברורה, לא בהכרח אומר שאכן הצלחת להסביר את עצמך, והנה עובדה, אנשים לא מבינים אותך!!! האחריות על מעבר שדר נמצא על כתפי המשדר ולא על כתפי הקולט, וגישת "אם לא הבנת אז זו הבעיה שלך" לא תעזור לך או תקדם את הרמת ה"דבר הבא" מחדש, וחבל. בברכה אריאל