יש פה סתירה לוגית...
3 חברים יצאו למסעדה. בתום הארוחה הם שילמו 30 דולר - כל אחד הוציא 10 דולר והושיט למלצר. בינתיים עשה המלצר חשבון נוסף וגילה שטעה, ומחיר הארוחה היה רק 25 דולר. המלצר ניגש אל 3 החברים והחזיר להם 5 דולרים. לקחו החברים את 5 הדולרים, ואחד מהם אמר: "איך נחלק 5 דולרים בין שלושתנו? יש לי רעיון: ניתן 2 דולרים למלצר כטיפ, ואת 3 הדולרים הנותרים נחלק בינינו - אחד לכל אחד". כשהמשיכו ללכת, אמר לפתע אחד מהחברים: "אתם שמים לב שיש פה משהו מוזר? כל אחד מאיתנו שילם 10 דולרים בהתחלה, וקיבל דולר אחד בחזרה. כלומר - כל אחד שילפ 9 דולרים, וביחד - 27 דולרים. המלצר קיבל 2 דולרים טיפ, ויחד זה 29 דולרים. אבל בהתחלה שילמנו למלצר 30 דולרים, אז איפה הדולר ה-30??" מה שקרה כאן בעצם, זה שהציגו את העובדות בצורה לא נכונה, וזה הביא לחישוב מוטעה. 2 הדולרים שקיבל המלצר היו כלולים ב27 הדולרים ששילמו הידידים. כלומר - 25 דולרים שולמו עבור הארוחה, 2 דולרים ניתנו כטיפ, ו3 דולרים חזרו לכיסיהם של שלושת הידידים. יחד - 30 דולרים. מה הכוונה אבן שלא יוכל להרימה? אותה אבן צריכה להיות כבדה מאד! אך מהו כובד? זה הרי הכח בו נמשך חפץ ע"י כח המשיכה של כדוה"א. מכיוון שכך, ה', שהוא אדון כל הכוחות הפועלים בטבע, והוא ברא את כח המשיכה ומפעיל אותו, הוא בעצם המושך כל חפץ כלפי מרכז הכובד. השאלה רוצה לדעת אם ה' יכול למשוך את האבן המסויימת כל כך חזק כלפי מטה, עד שלא יוכל למשוך אותה כלפי מעלה.... דבר נוסף: ההגבלה של הקב"ה היא הגבלה מרצון. למה הדבר דומה? לחוקי השחמט המכתיבים לכלים השונים את האפשרויות השונות של מהלכיהם. והנה ישאל מישהו על הגאון שהמציא את המשחק אם הוא יכול להסיע צריח באלכסון... כמובן שלפי חוקי המשחק הקיימים שהוא קבע, הוא אינו יכול להסיע כך את הצריח. אך אין זו מגבלה פיזית, ואפילו לא מגבלה במשחק, משום שהממציא יוכל, אם ירצה, לשנות את חוקי המשחק. הנמשל מסובך קצת יותר: מה שנראה להגיון שלנו כסתירה פנימית בתואר כל יכול, הוא סתירה אך ורק לפי ההגיון שלנו, והגיון זה נקבע ע"י הבורא. לפי הגיון אחר, שאיננו יכולים אפילו לדמיין אותו לעצמנו, יתכן שהתואר כל יכול הוא מושלם ללא כל סתירות. אין זה צודק מצדנו לעשות השלכה על מדת יכולתו של בוראנו מליקוי כלשהו בהגיוננו.