שאלה/פנייה מ"הקהל הרחב":איך זה שקורה כזה דבר?

[Jen74]

תודה על ההסבר המפורט

 

[Jen74]

יש טעויות ויש רשלנות - מדובר כאן בחיי אדם

כתבתם פה בדיון הקודם שהתפתח מהשאלה שלי שכמו בכל מקצוע לפעמים יש טעויות.
אמנם אתם לא רופאים וטעות של עו"ס לא הורגת במובן המיידי אבל טעות של פקידת סעד בין אם במתכוון ובין אם באמת בתום לב - עלולה להרוס משפחה ולהשאיר את הילד במעגל הרווחה ולהפוך אותו בעתיד למה שאתם בעצם מנסים להוציא אותו ממנו.
לפעמים טעות או רשלנות, גם אם בתום לב, עלולה לפגוע בילד שלא היה פגוע מלכתחילה.
שיקול דעת מוטעה יכול להוביל למוות, כפי שכבר ראינו ולא פעם אחת.

אני מכירה לא מעט אנשים במערכת, בין אם עובדות סוציאליות ובין אם נשים שמגדלות ילדים במשפחתונים וכמעט והייתי בעצמי אם בית במסגרת "הכשרת היישוב" (בזמנו בעלי לשעבר ואני לא התקבלנו מאחר ובעיני המראיינים נראיתי להם צעירה מדי ולא בשלה מספיק לתפקיד).
הבעיה היא באמת באלו שמחפשים את הדרכים הקלות, באלו ששחוקים, באלו שעמוסים.
אין ספק שהשינוי צריך לבוא מלמעלה בחקיקה ומבפנים בניקוי ה"עשבים השוטים" שהורסים הן את המערכת והן את מקבלי השירות.

 

[KFIRB]

ומצד שני

היום בזכות הרפואה , אנחנו יכולים לחסוך מעוברים שיוולדו לתינוקות , את סיכוי לגדול בבית מסוכן עם הורים מסוכנים. אין היום בחוק הוראה להפיל ומוטב שזה יישאר כך, אך ועדת תכנון החלטה והערכה מתקיימת כבר בזמן ההריון, כך שלהורים יש זמן לקבל טיפול, הדרכה ולהסתייע בשירותי הלשכה והקהילה.

לצוות בית החולים לא קל לבצע גמילה פיזית לתינוק, אבל עושים זאת, אפשר לראות כי היום הראייה מאוד רחבה בנוגע למי יכול\ה להיות הורה ? אם בעבר מחלת נפש הייתה שוללת כמעט באופן מיידי הורות, הרי שהיום עם העזרה הנכונה יכולה להיות חווית הורות וחווית ילדות תקינות וטובות (יש הרבה הורים שלא מוכרים במרפאות לבריאות הנפש שהיה מוטב שיאובחנו שם ויקבלו טיפול מתאים והם יותר בעייתים מהמתמודדים).

יש פתרונות בתוך הקהילה והרווחה שהם פתרונות ביניים , החל ממעון רב תכליתי , פנימיית יום , סומכות למשפחה, פרוייקט אם לאם בב"ש, פרוייקטים של משפחות מאמצות משפחות, אלו פתרונות ביניים כי בסופו של יום הילד חוזר לבית רע ולכן זה הרע במיעוטו. הוא חוזר להורים מתעללים להורים רעים. זה פתרון טוב כי בפנימייה או במשפחה אומנת כנראה יהיה לו רע יותר...(תמיד הילד מעדיף את הוריו גם כשהם מתעללים בו).

הבעיה מתחילה ומסתיימת בתקציבים, מה שעיריית ראשון לציון ועיריית ת"א-יפו יכולות להרשות לעצמן, עיריית לוד ורמלה יכולות לחלום עליהם. פתרון חוץ ביתי יותר זול למדינה , אבל יותר יקר לרשות. בהשקעה כוללת פתרון בקהילה תמיד יותר זול מהוצאה חוץ ביתית. אבל הרשות פחות משלמת בפתרון חוץ ביתי מאשר בפתרון בתוך הרשות.

צד נוסף שכמעט ולא מדובר, הוא הצד של הורים המוסרים את ילדיהם לרווחה, זה קיים והסיבות מגוונות החל מקושי כלכלי ועד לקושי להתמודדות בזוגיות פרק ב', או "בעיות התנהגות" של הילד או הנער.

צד אחרון, הוא הצד החירומי, צו חירום מוצא לימים ספורים בלבד, עד שהמקרה מובא בפני שופט, החוק מאוד מאוד ברור לגבי מתי לעו"ס לחוק הנוער יש סמכות להוצאת צו שכזה ללא הוראת שופט, בדר"כ כשהסיכון לקטין הוא מיידי ולא ניתן לחכות לדיון בפני שופט. מקרי התעללות קשים, אלימות והזנחה קשים מצריכים לצערי הוצאה מיידית שיל הילד מהבית למען בטחונו האישי.