שאלה קטנה

[psifasim]

שאלה קטנה

קודם קצת פישלתי באיות ולכן לא ענו לי. יש לי שאלה פשוטה בעברית: האם נכון לומר "צילצלתי בשעה אחת והיית ישנה"? ("ישנה" במקום "ישנת")

 

[slevinger]

לדעתי כן

תיאור מצב, למה לא??

 

[psifasim]

תודה. עוד מישהו?

אני צריך להוכיח למישהו שאני צודק...

 

[slevinger]

מה, זה לא מספיק?../images/Emo10.gif

 

[psifasim]

ברור שזה מספיק...

אבל עם יותר תגובות דומות, יהיה לי קל יותר להוכיח שאני צודק...

 

[הכימאית]

לדעתי לא

אם כי אין לי הוכחה לכך מספרי דקדוק. זה פשוט "לא נשמע לי". הרי גם לא אומרים "צלצלתי למשרד שלך והיית עובדת". אפשר לומר "והיית עסוקה", כי "עסוקה" הוא תאור, אך "עובדת" הוא פועל. וכך גם "ישנה". אגב, כבר יצא לי לשמוע בחורה ברחוב שאמרה לחברתה: "התקשרתי אלייך אתמול אבל את היית איננה". מה דעתכם על זה?!

 

[slevinger]

../images/Emo8.gifאני רוצה לצאת חוצץ....

אם יורשה לי...ויורשה לי כמדומני....

א. "לא נשמע לי" - זה לא נימוק נכון? ב. יש הבדל בין עובד לבין ישן. עובד הוא פועל פעיל ואילו ישן הוא סביל, ולכן מתאים כתיאור מצב. ג. האמת? אין לי הסבר אחר, זה פשוט "נשמע לי" בסדר.....

ג. את היית איננה, זה אבסורד, אבל נורא מצחיק...

 

[hillelg]

מלך אין לארבה...

ויצא חוצץ כולו.

 

[AndreaCorr ©]

שאלה בקשר לחתימה שלך

איך העט נשברה אם עט זה בזכר?

 

[hillelg]

דיברנו על כך לא מעט

בפורום תרבות עברית. לדעתי, מדובר במעין מטונימיה והידמות העט למה שהוא מכיל (הדיו). אפשרות אחרת היא שהניתוח לשינוי מין נבע מכך שבלשון הדיבור אין הבחנה בין ט' ל-ת', ובאופן מסורתי, כמעט כל מילה שנגמרת ב-ת' היא נקבה (ע"ע מקרה 'צומת'). בכולופן, אלתרמן לא היה יכול לכתוב 'נשבר', כי אז המשקל היה נהרס.

 

[אופה יפה]

ישן זה לא עובד, וזה בטח לא עסוק

ישן זה *כביכול* תאור מצב, אבל לישון זה פועל, אפילו אם הוא "סביל", ומה שיותר חשוב, ומכריע: הזמן הוא הווה. בעוד ש"עָסוּק" הוא פועל בהטייתו למצב סביל. לא הפועל סביל, אלא המצב.סדגש|. על כן הוא הופך לתאור מצב גרידא - הטייה ב"פָּעוּל" ולא "פּוֹעֵל". על כן, ניתן ורצוי [ולו למען הבוס, שאולי שומע] לומר "הייתי עסוק, ולכן לא יכולתי להתקשר אליך", אבל שגוי לומר "הייתי ישנה ולכן לא עניתי לצלצול הטלפון ממך". ***הייתי עומדת במעגל ומביטה סביבי*** לחדד את ההסבר, ולתת עוד דוגמאות אפשר, על פעלים שהובאו כאן: א. נכון לומר הייתי שכוב, אבל לא הייתי שוכב. ב. נכון: הייתי עסוק, לא נכון: הייתי עוסק. מכיון שלפעלים י.ש.ן ו ע.ב.ד אין הטיה לתאור מצב (אין "יָשוּן" ואין "עָבוּד"), חובה עלינו להשתמש בזמן עבר פשוט. ישנתי, עבדתי. מקווה שההסבר מספק ובהיר. מחר - בוחן פתע.

 

[גנגי]

תוספת קטנה:

ניקח לדוגמה את הפועל "רעב": יש למשל הבדל בין "הייתי רעב" ל"רעבתי". הראשון מציין מצב, והשני מתנהג כפועל ואכן מציין זמן ארוך יותר. לעולם לא אומר "רעבתי ולכן אכלתי סנדוויץ'". אבל אנשים ישתמשו בצורה "רעבתי" כשיספרו על מה שעברו בזמן השואה, למשל. זה לא מצב קצר וחולף, זה מצב שמתפרש על פני זמן ארוך יותר. כנ"ל לגבי שינה. שינה היא לא מצב קצר ורגעי, אלא מתפרש על פני כמה שעות, ולכן נאמר "ישנתי" ולא "הייתי ישן". קחו את "שמחתי" לעומת "הייתי שמח". הראשון מציין פועל (ארוך בזמן) והשני מצב. זמני, רגעי. יש פעלים במשקל "פָּעֵל" שאינם מקובלים כלל בדיבור בצורה הפועלית שלהם (לא נאמר "צמאתי", למרות שהצורה קיימת, אלא "הייתי צמא"), ולעומת זאת - "חפץ", "ישן", "גדל" ו"קטן" יופיעו רק בצורתם הפועלית. עקרונית ההבדל הוא באמת במשך הזמן. פעלים שמציינים תהליך (כמו גדל, קטן) לא יוכלו לציין באמת מצב, מפני שהם תלויי משך-זמן.

 

[איליה.]

אני לא מסכים איתך לגבי ההפרדה הזאת.

אפשר להגיד: "כשהיא סיפרה לי על החדשות, שמחתי." לא מדובר פה על משהו ארוך בזמן, אלא על מצב רגעי.

 

[גנגי]

אסביר שוב:

לא התכוונתי לזה שאחד רגעי והשני מנוגד לו, אלא לכך שצורה אחת מציינת מצב והשנייה היא פועל רגיל. יש מקרים שבהם לא תשתמש בצורה פועלית כשיש צורת מצב שמתארת טוב ממנה את מה שצריך לומר (למשל: "הייתי רעב" אומרת משהו אחר לגמרי מ"רעבתי", וזה מתבטא ב-משך הזמן). במקרים ששתי האפשרויות קיימות זו לצד זו באופן שווה, פחות או יותר, שתי הצורות אכן קבילות במצבים מסוימים.

 

[mE and Me]

למה ש"ישן" יהיה סביל?

ישן זה לא סביל (Passive) אלא פועל מתאר-מצב (Stative Verb). השאלה זה האם באמת "ישנה" זה פועל או שם-תואר, נראה לי שזה יכול להיות שניהם.

 

[איליה.]

אנשים גם אומרים "אתמול הייתי איננה"

אני עוד זוכר מורות מהיסודי שלי שדיברו ככה ביניהן. מורות!

 

[אופה יפה]

ממתי מורות הן מדד לעברית תקנית?

אנחנו מדברים על ישראל, לא?

 

[igi1000]

חוצץ כנגד החוצץ.... ../images/Emo3.gif

"לא נשמע לי" זהו נימוק מצוין בבלשנות. השפה אותה אנו דוברים מבוססת על שיפוטי הדוברים, ועל כן אם משהו נשמע לנו צורם או לא תקין על פי השמיעה- אי אפשר לפסול זאת כיוון שהשיפוט הוא אינדיוידואלי בין אדם לאדם. מקווה שעניתי פחות או יותר....

צ'או!

 

[slevinger]

לא מסכימה

קודם כל לא התכוונתי ברצינות למה שאמרתי ולכן שמתי פרצוף קורץ. שיפוט אינדיבידואלי יגרום פשוט לאנרכיה בלשון, איש הישר בעיניו ידבר ויקבע.....

 

[איליה.]

לדעתי כן. בינוני בעברית הוא גם שם.

בעברית פעלים בזמן בינוני יכולים לשמש גם כפעלים וגם כשמות. גם מבחינה פונטית בינוני מתנהג כמו שם ולא כמו פועל. ולכן מותר להשתמש בבינוני בתור שם לכל דבר, כולל משפטים כמו "בשנה שעברה כל יום הייתי לומד עד מאוחר" או "בנות יפות היו באות להתראיין אצל דודו טופז והוא תמיד היה צובט אותן."