שאלה קצת מוזרה אבל אשמח למענה

[נתנאל6589881]

קיצור יש הרבה יופי באוטיזם

והרבה רע ואתה לעולם לא תוכל לסתור את זה אתה לא מצליח לפחות לא בעיני .

 

[נתנאל6589881]

ויכול להיות שאתה כבר לא

סובל והגעת למצב של שלמות עם האוטיזם שלך אז סבבה יפה מאוד אבל אתה לא צריך לשפוט מי שקשה לו לא כולם הם אתה

 

[נתנאל6589881]

והצלחת לעצבן אותי אתה יהר

ולא קולט ראש של אחרים זה ממש אטימות דוחה

 

[נתנאל6589881]

קיצור תהנה לך מהזהות שיצרת

לעצמך כאוטיסט ששלם עם עצמו ...לגמרי והכל מתיישב בול

 

[arana1]

אף אחד לא שופט

זה הכל בראש התחרותי שלך, בסך הכל מנסה לסמן הבדלים כמו שאני יודע ומכיר.
הפכת לגור ?
אפשר לזהות כל נסיון לגבש דעה כשיפוט ואז נסתום לכולם את הפה והכל יהיה "יפה" כמו שאתם רוצים,זאת אומרת מכוער, ושקרי.
ממה שאני יודע ורואה ומתנסה, ולכן פותח לדיון ולשיחה, הסכיזופרן בדומה לנ"ט יכול למצוא משען בדימויים נפוחים וצבעונים וגרנדיוזים בזמן שלאוטיסטים זה פחות מדבר,
ומה שאתה מתאר כאן מאשר את זה כי בגלל זה אחותך מתרסקת מול כל סימן של העדר אהבה.
מאותה סיבה האוטיסט יכול להתעלם ולחתוך באחת ולגמרי מקשר שלנ"ט נראה מהותי אבל בשבילו הוא חלול.
אז מי שעסוק בלשפוט זה אתה ורק אתה, כי זה מטומטם לשאול אם זה טוב או רע,
זה פשוט ככה,
בתנאים של לאוטיסט קשה יותר, והצורך שלו בסדר מאוד מסויים משקף בסך הכל כמה הוא אבוד לחלוטין בעולם בזמן שלסכיזופרן בגלל שהוא יותר נ"ט יש נקודות אחיזה ושיתוף והשתקפות משמעותית במידה בעולם הנורמטיבי.
במצב של היום יש לזה יתרונות וחסרונות אבל ממש טיפשי לחלק את זה לרע וטוב.

מהותית, בהינתן הבלתי אפשרי, אהבה, האוטיסט הכי ישחק אותה, אבל לא נראה לי שזה משהו שיכול לקרות באלף השנה הקרובות.

אז לא, בניגוד מוחלט לתגובה הכל כך הכי טיפשית שלך, שמשקפת בדיוק את מה שהכי אלים וטיפשי ומכוער באלימות האטומה של הנ"ט, לא שיחקתי אותה כי מצאתי את הזהות האולטימטיבית והנכונה, עצם הדרך שבה כולם מאמינים בקרב הזהויות הזה, וכל השנים אני נתקל במטומטמים כמוך שצורחים "טוב, ניצחת, אתה האוטיסט הנכון" , הוא חלק הכי מכריע ועצוב ומייאש מהבעייה.

 

[arana1]

אם תפסיק ולו לרגע לשפוט

ותתחיל להקשיב, אז תבין שזה שאנחנו נעלמים לכאורה לזמן לא מוגבל לתוך בוכה זה לא דבר שאפשר או צריך להבין דרך כמה זה בסדר או לא בסדר,
בעיני הנ"ט זה רע, זה בטוח, אבל מעבר לשיפוט הנטיה למהלך כזה אומרת משהו, מתארת משהו, מספרת משהו שראוי להישמע, ואפילו השם ישמור לכבוד והתחשבות.
כי זו קבלה ולא כל החרטא של הפסאודו שילוב בחברה.
כאילו מה הטעם להאשים אדם שמה לעשות שום דבר מהמחוות והשפה והמבט והמגע שמעיף את הנ"ט לתקרה לא מדגדג לו את קצה הביצה ?
הוא אשם ? במה ? בחוסר אמפטיה ? בחייאת, תעשה לי טובה.

 

[נתנאל6589881]

הוא לא אשם

אבל עדיין הוא פוגע אז מה נעשה ?נכון גם בו הם פוגעים אבל אגלה לך סוד הקשר איתה היה עמוק וריגש אז למה נתקתי אותו ברגע ?זה לא שלא עניין אותי הקשר איתה אני פשוט נעלם ככה נעלם לריק ולעצמי זה טוב זה הוגן כלפיה ?ובכלל באופן כללי כל קריסה כזו גובה מחיר כבד גם מאוטיסט אני מאמין שאתה מבין את זה לכן יש גם קשים לא רוצה להתנתק מאחרים אך לא מסוגל אחרת וזה פוגע בי ומתסכל אותי מה עלי לעשות ? כמו עם דודה ראית מה קרה לה לא רוצה להעלם ככה ולהיות מת הבעיה שאני כבר מתי מזמן כמו שאמר בלחסן תבטוח מבין את זה

 

[נתנאל6589881]

קיצור מה עושים כדאי

לשמור על קשר שטוב לך בו ? אבל אתב מתנתק משום ונכנס למצב בועה מפחיד ? אצלך זה גם מאוד בולט אלה אמרה לי גם אני שם לב מה אצב עושה כדאי לא לפוגע באחרות שאתה בקשר עמוק איצן איך מסברים להן ?אני פשוט אונר שלא יצרו איתי קשר מה דעתך זב חיובי ? סליחה עם הכח גיבובים המוח שלי נוזל

 

[נתנאל6589881]

קיצור אני מחפש משוואה

לפתרון האוטסטי היה כזה ? רוצה הגדרה ודרך מסודרת אני בא מעולם של מתמטיקה לפחות הייתי וזה חשוב לי

 

[arana1]

משוואה לא מוצאים דרך "רוצה לא רוצה"

מה שניתק ניתק, מסיבה מסויימת, משוואה מוצאים דרך חיפוש אחר הסיבה

 

[נתנאל6589881]

ומה הדרך לחפש אחר הסיבה ?

לשאול שאלות ?

 

[נתנאל6589881]

בנתייפ מי

שהכי הרבה מאושפז ומסומם אלו סיכזופרנים לידעתך ולא אוטסטים אז מה תאמר על זה ? אני לא מונע ניסיון לדיון אני מצביע על כאב אישי שלי כאוטיסט שסובל גם מהיותו אוטיסט כן בחברה אטומה אבל עדיין סובל אז מה אתה מציע ? אין לי דרך לחיות כאן אז מה אני יעשה ? לא יודכ הכל מתמוטט לי כל החשיבה המוח שלי נהיה גבינה מכל הכדורים והזריקות אולי אני מקשקש אך עדיין אני מרגיש שלהיות אוטיסט זה אבדון לרוב אני לא מוצא את האור איפה יש אור ?רק דיכאון עזוב אני לא בנוי לשיחה הזו בעיני הסיכזופרן סובל יותר בשטח כי הוא נכלא כל הזמן

 

[נתנאל6589881]

ולא נהייתי גור ולא נעלים

מותר לך לכתוב הכל ולי מותר להגיב

 

[arana1]

איפה כתבתי שאסור ?

ולא שללתי שהחיים שלנו סיוט,
רק אמרתי שלבדוק את הכל רק דרך הפרספקטיבה של כדאי ולא כדאי מסתיר משהו מהותי,
משהו שיכול גם לחדד לך בחירות טובות יותר,
ברור שמצבה של החברה כיום הכי לא כדאי להיות אוטיסט,
טוב,
אז מה הלאה,
ואגב, זה שסכיזופרנים מתאשפזים יותר לא אומר שום דבר,
אתה עושה בדיוק את אותה טעות שאנשים עושים כלפי אספים בתפקוד גבוה,
שלא במקרה הם גם אלה שהכי נוטים להתאבד,
כי מידת הניכור שלהם מהחברה היא כל כך טוטאלית שבניגוד לסכיזופרנים הם אפילו לא יבקשו עזרה ( לא במקרה הורים רבים מודאגים כי אוטיסטים יכולים להתפוצץ מכאב והם לא יגידו כלום).

ניקח לדוגמה את הפחד שלך מלצאת מהבית, מלפגוש את המכולתניק שמכיר אותך מגיל אפס,
אז כן, זה מצב מחורבן, וכאילו מה הקטע כאן בכלל, זה מה שכולם משקפים לך, שזה סתם טירוף, ביישנות פתולוגית,
אלא שזה כל הקטע,
ובגלל זה כל כך טיפשי לדבר על אוטיזם כאילו היה זהות סופית, שורה תחתונה, קופסה,
כי יש כאן משהו שהוא מעבר לביישנות,
שבשבילך כל אדם הוא חוויה טוטאלית,
ולא משנה אם הוא כוכב קולנוע ראש ממשלה אמן מפורסם או מכולתניק או עובר אורח,
כל אדם הוא עולם,
וככזה מערבולת אין סופית, מנהרה שאתה נסחף לתוכה ללא שליטה,
ואתה יודע מה,
אין דבר יפה מזה בעולם,
זה משמעות הקיום,
הגביע הקדוש של כל הפילוסופים,
פני האדם, הזולת, כמשמעות הקיום, היקום כולו.

אלא מה, אנחנו חיים עדיין בחברה תפקודית, תפקידית, ולכן לא רק שבינתיים אין שום משמעות או תיקוף או שיקוף לחווייתך הקיומית העזה אלא שהיא הופכת אותך לשרמוטה קוסמית מן הסתם,
לזבל של הזבל של כולם,
אז זה לא נעים,
בלשון המעטה,
אבל זה לא רק לא נעים,
זה גם,
בהינתן ולו האפשרות לתגובה אחת שפויה,
האלוהות עצמה

 

[נתנאל6589881]

אוקי

גם בעיני יש בנו אור אלוהי כן יש בזה אמת בנוגע לאספים אני לא הייתי מודע לזה כי אני זוכר שאמרת שבתפקוד נמוך חיים בגהנום חבל על הזמן בגלל העדר השפה , וכן כל אדם הוא עולם ומלאו נכון זה יפה אבל גם מכאיב ואולי היה טוב אין לי מושג אני אחזור לתובה אחר כך המוח שלי שרוף ולא הבנתי מה חעשות בקדר לנתק איך להסביר להן ?

 

[arana1]

אנשים ומקומות

https://youtu.be/vGT18xDdpys

 

[חרסינה משורינת]

גם לי יש את זה עם המבטים (ויציאה מהבית)

אני דווקא אוהבת למשל שאדם נורא "מנותק" רגשית ,
כל עוד זה ככה רגשית -
כי תמיד שאני מדברת איתו יש לי סימן שאלה גדול שמרחף מה שם ממני ומה לא
ואז עולה משהו ממני וזה משמח אותי וגם הוא אומר המון דברים שכל משפט זה משחק צללים ואור ויכול לזוז להמון כיוונים ועסוק מאוד בעצמו -
והוא פשוט לוקח אותי איתו כשזה נכנס לו ואני מאוד אוהבת את זה כי אני מרגישה שזו הסיבה שזה מאפשר לי משיכה מאוד חזקה -
כי אין בכלל איזו קביעה לך להיות כך או כך ,
וגם הכניסה הזו מאפשרת לך להתמזג כמו מנגינה טבעית כזו של שני כלים שגילו שבנקודות מסוימות זה יוצר מין מנגינה חדשה ומשופרת ולכן הם מנגנים ורוקדים בשמחה ומתערבלים ומתרחקים ומתקרבים לראות מה קורה.

ואני חושבת שחלק מזה הוא שאני לא יודעת וקיים בי הדחף הזה להשתלט על הנשמה של אחר והוא במאבק עם זה שאחר ממש חופשי-
ולא יודעת , זו חוויה טובה. חוויה יפה .

יש לך גם זמן למונולוג לא מופרע. אני ממש שמחה בהכרות הזו גם אם תהיה קצרת מועד, וזה נורא מתחבר לי למה שהוא רשם פעם שבשביל להיות שלם במשהו צריך לצאת מעצמך- לאהבה "חיצונית" .

אני דווקא נורא אוהבת גם אם אני יודעת שלא קל לי - כי זו בעיה שלי בעיקר אנשים בעולם שלהם זה מאפשר לי לרכוש את הרצון להכיר כל פיסה בהם וגם אני חושבת שאולי אם אני באיזשהו שלב אשתנה במעט גם לשקוע בעולם שלי ולתקשר דרך חלום משותף של ריקוד המוזיקה המשותף .

ויש עוד חלקים יפים כל כך !
כשאדם בבועה של עצמו הוא לא עסוק בפוזה, הוא לא עסוק באגו, הוא לא עסוק ביהירות והתנשאות וגאווה- שזה הדבר השנוא עלי בעולם .
כשאדם בתוך עצמו העניין שלו בך כנה כל עוד העניין בך בו כנה והוא נעלם כאשר אתה נעלם במעט -

ויש לי עוד המון תועלות לייצר ולספר עליהן-
מצאתי קטע שיעזור לך לכתיבה של החלק בבית הקברות בשירת יום הדין מהסרט פנטזיה (המוזיקה קצת מעצבנת):

https://www.youtube.com/watch?v=SLCuL-K39eQ

 

[נתנאל6589881]

לא רוצה לכתוב יותר

אני חושב שאני אוותר אולי זה גלל המרה השחורה אבל לא בא לי לכתוב בא לי לישון זו גם כתיבה של צלילי התת מודע זו יצירה כנה בעיני ללא כתמי דיו מיותרים ומילים מנופחות החיים הם כתיבה כמי שחשה דליה רביקוביץ אני כמי וולף נע בעין אופריה לחיים ובין רצון עז לסוף דיכאון שחור כמו בוץ טובעני ואופריה כמו קולו המתוק של אלוהים ושאני בבוץ שירת יום הגין לא מעסיקה אותי אלא בחלמות והזיות תודה שחפישת סליחה שאני חרא דיכאוני וטרחני

 

[חרסינה משורינת]

קביעות זה אפרודיזיאק

והנטיה לחפש אותה בהכל עוד יותר , כדי להרכיב סדרים חדשים.
אפילו אוהבת את ההידהוד של המילה הזו סדר לגלגל על הלשון ,
מאוד מכונסת בעצמה ומשולבת יפה סא-דא-ר אותם צלילים, הגאים נמשכים .
ופרוע- זה בועט לך בפנים חזק עם הע' וה-ר' המהתלת ומגלגלת ליגלוג על הכל.

נחמד דווקא השילוב שלהם ,
הכי מתוק למצוא סדר בדבר שחשבת שלא כזה ושהכל מתיישב
לפרוץ אותו פחות הקטע שלי .

לאדם יש את זה המון הוא לוקח דבר אחד והופך אותו קודקוד הראש היכן שמדרך כף רגל, כף רגל היכן שקודקוד הראש ומחבר זאת שוב בדיוק כך שישתקף בו אותו עניין אחד לאחד ודווקא קולע לדימיון ההשוואה.

באותו מידה שזה גורם לדקדק על קוצו של יוד ולהיות הכי אנאלי עם מקל בתחת , זה גם גורם לך לקפצץ במרחב שטוף אור ולשחרר דברים שקפאו שרק גרעונם או אי התייחסות לקפאונם וקיומם - שדווקא יכול להועיל כשנכלל כחלק ממניין המחשבות יכול להסביר. כלומר קבלה של כלל המציאות וממנה הפקת חדש ממש-
ולכן גם במציאת קו מהותי לכל הדברים כולם ומעקב אחר המחזורים.

בקיצור זו נטיה שיכולה להיות הכי אפורה ומשמימה וגם קוטלת לכל מי שזז על פסיק ממה שנכון ויכולה בגלל זה להיות הקשב הכי מעולה לצעדיו של העולם.
אני באופן אישי חושבת שהאהוב עלי ביותר זה כשאתה לא מזמר קשתות - אלא כשאתה נמשך מהטבור בקו אחד של זה שאחראי על מיזוג המיזוגים בך-
נתנאל שיש לו איזה קו קוהרנטי , "אישיות" אם תרצה שאפשר לזהות שהיא לא זוהרת ולא מפציעה כשמש מסנוורת ובדיוק בגלל זה
היא כמו כיח גוש דם אדום שמנקה את הגרון .

וכן , גם אני צבעונית לצערי.

 

[נתנאל6589881]

בעיני זה יעבור לך

העניין עם אדם וכל הקטע המסתורי זה מזכיר לי מה היה עם ארי וגם זה חלף לא שאת לא תאהבי אותו את תאהבי אבל רמת רמהתלהבות תרד ותוחלף בדבר אחר מזכיר לי מה אמר הפודל שבני זוג אפילו שהיו שנים ביחד אחרי פרידה ארוכה ירגשו זרים וכנראה ירצו רק סקס אני לא כל כך בטוח שהוא צדק לא יודע כי אני אוהב את כל מי שאי פעם אהבתי רק אחת מסמנת יותר לכן אין ממש זרות אבל יכול להתחבר בהיבט יותר חברי מעניין איך אני יראה את חברי ילדותי שהיו כל חיי אחרי נתק כה ארוך זה מרתק לא ? שברת הרצף הכל חולף שום דבר לא עומד לעד באותו אופן ועוצמה וזה יפה מה דעתך ?