שאלה קשה... החיים מורכבים... מה לעשות?

[smart one]

שאלה קשה... החיים מורכבים... מה לעשות?

את החתול שלי אימצתי (מאחת העמותות) לפני 12-13 שנה. בגרנו יחד. היום הוא בן 14 או קרוב לכך...

אני מתעתד לעבור לגור עם בת זוגי בקרוב (אצלה). מבחינתי האישית מדובר בהזדמנות שלא ברור אם תחזור. זו האמת, מכל מיני סיבות.

הבעיה היא שאין שום דרך שגם החתול יעבור איתי למגורים בתוך הבית של בת הזוג. אפשר אולי להשאיר אותו בחצר (זה בית קרקע) ואולי פתרון אחר כלשהו שתציעו מנסיונכם. אצלי החתול היה בדירה בקומה גבוהה ולא בא במגע עם חתולים אחרים.

אנא עזרתכם. באמת שאין אפשרות להכייס אותו לתוך הדירה, זה הנתון והוא נובע מכל מיני סיבות אישיות.

מה יעשה לחתול שלי טוב בנסיבות האלו? אנא עצתכם בתודה ובהערכה.

 

[ארמורגם]

דעתי

איך נעזור לך אם לא תפרט את הסיבות האישיות שבעטיין לא ניתן להכניסו לדירה?
&nbsp
החתול חי איתך במשך 12-13 שנים, תקופה משמעותית מחייך.
אני לא מצליח להבין איך אתה בכלל שוקל לעבור דירה בלי לקחת אותו איתך.
לשים חתול בייתי בגילו בחצר זאת חוסר אחריות, וסביר שלא יסתיים בטוב.
הוא בן משפחה, ובן משפחה לא זורקים לרחוב גם כשמגיעה הזדמנות שלא תחזור.
&nbsp
מצטער אם זה לא מה שרצית לשמוע. נשמח לעזור לך למצוא פתרונות להכניס אותו הביתה בכל זאת אם תרשום את הבעיות שלדעתך קיימות.

 

[cipo 1]

או בלשונינו : "אל תשליחני לאט זקנה " עצוב לשמוע בכלל

 

[Bogen2]

לא ברור איך אתה בכלל שוקל אופציה אחרת עבורו....

 

[smart one]

לא שקלתי שלא לקחת אותו איתי

ולכן הנימה הביקורתית אינה במקום.

אני מנסה למצוא פתרון אמיתי למצב שנוצר. מי מכם היה מוכן בעוד זמן כלשהו - נניח שנתיים - כשהחתול יגיע ל- 120, להגיד לי שלפספס את ההזדמנות של חיי היה מעשה נכון, רק כי יש מניעה מלהכניס אותו להתגורר בתוך הבית וכל פתרון אחר הוא לא ישים.

האם אני אמור וצריך להגדיר את החיים שלי רק על פי הפתרון שיהיה הכי טוב לחתול? האם זה לא אמור להיות להיפך? האם 13 שנה לא הקרבתי, בזמן, כסף ותשומת לב, כדי שהחתול ילך אחרי בעליו ולא להיפך?

לכן אני משתף. מנסיונכם, מהבנתכם ומהכרתכם, האם לאורך זמן יש איזשהו פתרון שהחתול יסתגל אליו והכל יהיה בסדר. אני הרי נמצא שם, איתו, לא עוזב.

נניח, מה המשמעות אם נתחם לו שטח בחצר הבית ועוד ועוד.

 

[ארמורגם]

אבל אתה לא משתף

אתה משתף רק את מה שנוח לך לשתף, ואת הסיבות האמיתיות אתה שומר לעצמך.
ספר לנו בבקשה מדוע אין אפשרות להכניס אותו לבית.
&nbsp
ולגבי משפט ההקרבה שלך, אם כך אתה מרגיש כלפי בן משפחה, אז כנראה שלא נוכל לראות עין בעין את המצב. ככה מדברים על חפץ, לא על משפחה. אם זאת היתה סבתא שלך שתלך לעולמה בעוד שנתיים, גם היית מתנהג ככה? מצטער, המשפט הזה שלך הוציא לי את כל החשק לעזור לך.

 

[dimitrygo]

"הזדמנות חייך" שלא מוכנה לקבל אותך כפי שאתה עם כל מה שיקר

לך? אתה באמת מאמין שזו כזו מציאה?
&nbsp
אם יש סיבות יותר ממשיות חוץ מרצון שלה נוכל לנסות לעזור אם תשתף אותנו.

 

[רזאי]

אם במקרה הבעיה של זוגתך, היא אלרגיה לפרווה-

נודע לי שפיתחו ריסוס מיוחד לחתולים, שמונע את האלרגיות. הווטרינר שלי אמר לי שהריסוס עובד בוודאות.
אם הסיבה אחרת, אולי אפשר למצוא גם לה פיתרון.

 

[smart one]

תודה, הבעיה היא אחרת ולא אלרגית.

הבעיה היא שמעולם לא היה לה חתול או כלב בבית, היא אפילו נרתעת מזה (הכוונה מהמגע). החתול שלי שורט רהיטים, קירות ומשקופים, משיר שיערות בכמויות ועוד ועוד. לך תסביר למי שאין לו שום היכרות עם הנושא ש

לחתול תוקצה היחידה שבקומת המרתף עם אפשרות יציאה לחצר.

האמן לי שכיום, כשאני בעבודה רוב היום, אין שינוי מהותי.

 

[רזאי]

כשאני עברתי לגור עם בן הזוג,

הוא גם לא הכיר חיות מחמד. בנוסף הוא חולה אסטמה, ואלרגי לכמעט כל דבר.
הוא הבין שהחתול מגיע איתי כעסקת חבילה, והסתגל (כולל תרופות נגד אלרגיה באופן יומיומי). זה באמת לקח כמה זמן, ולא היה פשוט. היום הוא כבר מתורגל, ואחרי שהחתול נאסף אל אבותיו, אימצנו יחד חתלתול וכלבלב.
אני מקוה שגם אתם תצליחו למצוא פיתרון לחיים משותפים ומאושרים, שיכלול גם את החתול.

 

[smart one]

החיים מלאי פשרות וויתורים. הרעיון הוא למצוא פתרון בנסיבות.

אל תבנה על זה שבכל מצב בחיים תוכל לכפות את העמדה שלך. לעתים שווה לאבד אחד כדי לקבל שתיים.

בכל אופן, כמובן שלא הייתי עוזב אותו או עושה צעד שיעשה לו רע מאד ושאי אפשר יהיה להתרגל אליו. ולכן פניתי לכבודכם, כדי לקבל עמדה מלומדת.

 

[אופירA]

אתה לא מחפש פה עצה, אלא אישור להחלטתך

ואישור להחלטתך לא תקבל מיושבי פורום חתולים. הם נגד הרעיון של להוציא חתול מהבית לחצר, קשה להם די והותר עם העובדה שחתול נאלץ לעבור דירה עם בעליו, והם בפירוש לא חושבים שהאושר וההזדמנויות שלך בחיים כאדם (גם אם מדובר בניסיון להזדמנות, ולא הזדמנות ברורה ובטוחה) עדיפים על אריכות ימיו ורווחתו של החתול המבוגר שלך.

אז וותר על אישור. תקבל אותו אך ורק ממני, וזה לא מספיק.
יש לך רעיונות מספיק טובים עבור החתול שלך - הקצאת יחידה בקומת המרתף עם אפשרות יציאה לחצר. יש סיכוי גבוה שהחתול אפילו יהיה מאושר באופציה הזו, מה עוד שנותרת לו האפשרות להסתפק ביחידה ולא לצאת לחצר. וגם אם הוא לא יהיה מאושר, הוא חתול, והוא יתרגל, והאלטרנטיבה (לוותר על החיים שהחלטת להעניק לעצמך, או לפחות לנסות להעניק לעצמך) הרבה יותר חשובה בעיני.

פשוט לא תקבל לזה אישור מחובבי חתולים מסוג מסוים, שאינו הסוג שלי.
אתן לך דוגמה משלי - יש לי 2 חתולים בני 3 שנים בבית (ללא חצר), שלא חיסנתי אותם מעולם, וגם אינני מעקרת ומסרסת. יש חובבי חתולים שיעשו לי פויה גדול. אז שיעשו. לכן אני לא מבקשת מהם אישור למעשיי.
עוד דוגמה משלי - אימצתי 2 גורי חתולים בחצר (היום בני חודשיים). גם אותם לא אקח לווטרינר למרות שהיתה להם דלקת עיניים (הבריאה אחרי טיפול במים וצמר גפן). לגורה הנקבה יש גם פצע מתחת לזנב ודימום בפי הטבעת. ניקיתי עם מים ושמתי משחה נגד זיהום עורי. היא רזה מאוד, וגם אוכלת פחות מאז הפצע. אבל לא אוציא על רפואה מאות שקלים, כי זה לא סדר העדיפויות שלי. שתחיה כמה שתחיה, שמחה ומקפצת. והמכסימום שאני מוכנה להשקיע בה זה אוכל מזין וטיפול בתרופות סבתא (אגב, מי שמעוניין מוזמן לקחת אותה על חשבונו לווטרינר לבעיית העיכול והפצע שלה).

 

[Yukita]

נותר רק להודות לך

שהבהרת בדיוק את עמדתך ואיך היא מתבטאת מבחינת טיפול בחתולים - ואכן, פותח השירשור ייאלץ להחליט אם אכן ראוי לוותר בצורה כל כך מוחלטת על טובתו של החתול.
&nbsp
עד כמה שהתרשמתי, רוב הכותבים בפורום דווקא מחשיבים מאוד איכות חיים אנושית - אך משתדלים ככל האפשר להקפיד גם על איכות חיים חתולית. לא תמיד אחד בא על חשבון השני. לא מעט פעמים שבהם נראה כאילו מתפשרים לטובת החתול הם פעמים שלמעשה מתפשרים בהם על טובת האדם. במקרה הזה, פותח השירשור בחר בדרך מוזרה קצת בעיניי לנסח את מצב העניינים: "הזדמנות שלא תחזור". אין לי מושג למה זו הזדמנות שלא תחזור, ומוזר בעיניי שזו הזדמנות שלא תחזור ולא אהבה, אבל -- כל אחד מחליט עבור עצמו. נותר רק לקוות שניתן להגיע למקום שבו חתול קשיש שממש לא אשם בזה שפתאום יש פה איזו "הזדמנות שלא תחזור" יאבד את האפשרות להזדקן בכבוד.
&nbsp
באשר לצד הרפואי של (חוסר) הטיפול בחתולים אצלך, גם זה נתון להחלטתך. בדיוק כמו שיש הורים שלא מחסנים ילדים והילדים שלהם חשופים למחלות רק כי כך הם החליטו. בדיוק כמו שיש מי שלא ייקח ילד לטיפול כזה או אחר כי "זה שטויות של רופאים ומה אני אוציא על זה כסף". אני החלטתי לגבי מי שנמצא תחת חסותי ותלוי בי שהוא יקבל טיפול - כי הוא נמצא תחת חסותי ואינו יכול לטפל בעצמו.

 

[אופירA]

גם אני מודה לך על הדיווח על החלטותייך.

ואכן, גם אני החלטתי ששני גורי החתולים שבחצר שלי יקבלו את הטיפול שלי (שנראה מצוין עד כה).
וגם החלטתי שחתול בן 14 שמקבל יחידה דיור בקומת המרתף עם אפשרות יציאה לחצר - כנראה יהיה מאושר במיוחד עד סוף ימיו.

ואגב גם רופאת הנשים שהלכתי אליה צעקה עלי בגלל החלטותיה הרפואיות של הרופאה הקודמת שלי, וטענה שהן בלתי סבירות. אז אני מחפשת רופאה אחרת

.
וגם רופאת המשפחה שלי טוענת כבר שנים שאני צריכה לבלוע סטטינים, אבל אני בטוחה לחלוטין שאני לא.
וכנ"ל ההורים שאינם מחסנים, וטוענים שסכנת החיסונים גרועה מתועלתם.

ולכן, לא נותר לפותח השרשור אלא להחליט את החלטותיו שלו.
כי לא X, Y או Z בפורום חתולים הם קובעי ההחלטות מה גורם לחתול להיות מאושר.

 

[Yukita]

אמת

לא X, Y, או Z... וגם לא אופירA

 

[smart one]

לפני כמה שנים מצאתי את עצמי מובטל

יצא ככה, קורה. ערב אחד החתול שלי חש ברע, מאד. הוא החל להזיל ריר בכמויות, אפילו קצף לדעתי. החל לרוץ בכל הבית, להסתובב סביב עצמו, לבכות. לא ידעתי מה לעשות. כמובן שאני אוהב את החתול שלי מאד, כמו יושבי הפורום פה. כולם אוהבים, כולם חכמים, כולם ידעו להגיד לי שהדבר הנכון הוא להוציא 1200 שקל אצל וטרינר באמצע הלילה עבור בדיקת דם, שתן וצילומים דחופים כי אולי בלע משהו. הוטרינר הסכים לעשות הנחה של 200 שקל, אז יצא רק 1200, כמובן שהצילומים לא העלו דבר וכדי להבין מה בדיוק קרה היה צורך לשלוח אותו לצילומים יותר מעמיקים באישהו מקום, לא זוכר.

אז הוצאתי 1200 שקל כמובטל, שמשלם שכ"ד, על החתול כי כאבה לו הבטן והוא לא ידע להגיד. נו, על הילד לא היית מוציא?

וכך, לאורך השנים החתול שלי אכל את האוכל הכי טובף הכי יקר, עשה בשירותים הכי נוחים, עם החול הכי יקר ושלא יגרד לו ברגליים חס וחלילה.

והיו כאן גם בנות זוג כאלה ואחרות שלא ממש היו פרינדלי לחתול. הן לא מכירות חתולים ולא גידלו כזה אבל מה, כמובן שלפי חלק מהמגיבים כאן מדובר בבחורות פגומות שהיו חייבות לקבל אותי כעסקת חבילה ולהכניס את החתול לכל מקום שהוא היה רגיל להיות בו קודם.

היום החתול בן 14. לא קל לי איתו. הוא בריא אמנם אבל מיילל, נכנס איתי לכל חדר, מתעקש לישון אצלי במיטה ועוד ועוד. אני אוהב אותו כמו בפעם הראשונה שלקחתי אותו.

הבחורות ההן התחתנו, כל אחד הלך לדרכו, אני עוד כאן. עם החתול. ככה יצא.

כעת יש הזדמנות כלשהי בחיים שלי. אם אני מבין נכון את רוח התגובות, אני גם צריך להשאר כאן ולוותר עליה, כמה שיקח עד שהחתול האהוב שלי עוד יחזיק. הגדיל לעשות אחד המגיבים כאן שכינה את ההזדמנות בלעג כ"ממש מציאה:, אם היא לא מוכנה לקבל אותי עם החתול כ"עסקת חבילה". נו טוב... העיקר שאתה מצאת מציאה שלקחה אותך כ"עסקת חבילה" עם האידיוטיזם.

"והעץ היה מאושר....".

 

[אופירA]

אף גבר לא צריך לוותר על שום זוגיות שמדברת אליו

גם אם היא לא מדברת לאיזה חתולאי זולתו. ברור שאינך צריך לוותר על ההזדמנויות בחיים שלך, גם על הזדמנויות ברמה הרבה יותר נמוכה, בגלל חתול.
כל מה שאתה צריך לוותר עליו, זה קונצנזוס עם הדעות של כמה חתולאים מהסוג שחי בשביל החתול שלו, ולוותר על האישור שלהם. זה הכל. אז לא תהיה חבר שלהם, ולא תהיה נחמד אליהם. מה קרה? יש עוד מיליארדים של אנשים בכל העולם שאתה יכול להיות חבר שלהם.

אתה צריך להבין, שהחיים יכולים להיות טובים מאוד, גם אם כמה אנשים שאתה בכלל לא מכיר לועגים לך. אז לעגו. מה קרה? זה הופך אותם לצודקים יותר ואותך לטועה?
זה שיעור חשוב לחיים בכלל, לא רק לחיי הזוגיות והחתולאות שלך.

 

[smart one]

תודה אופיר, אני ממש לא מחפש פה קונצזנזוס... : )

 

[dimitrygo]

מאוד יפה ומכובד מצידך לזלז בדעות של אנשים אחרים ולהציג את

דעתך כיחידה בעלת ערך וחשיבות.

 

[Yukita]

תראה

אתה יכול להחליט שכולם פה, חוץ מאחת, פשוט לא מבינים אותך ומצפים שתקריב את עצמך....
&nbsp
או שאתה יכול לקחת את העצות שניתנו, ואכן ניתנו כמה עצות, במטרה למצוא דרך שבה החתול לא ימצא את עצמו בחוץ בגיל מבוגר מדי ועדיין מאפשרת גם לך להתקדם עם הזוגיות.
&nbsp
מה שאתה מתאר זה חתול קשיש שכעת החברה חשובה לו עוד יותר מכאשר היה צעיר. אז קשה להוציא וקשה להשאיר במקום שבו יחוש בדידות. זה מאפיין של זקנה, הדברים שתיארת.
&nbsp
כאמור, אפשר לבזבז זמן בלעג ל"חתולאים שלא מבינים", אפשר לזרוק את החתול מן החלון פחות או יותר כמו שאחת הציעה לך, או שאפשר לחפש את הדרך. הבנתי שאתה מחפש את הדרך. בוא נפסיק עם הרחמים העצמיים ונחפש ביחד