שאלה קשה

[Or Amit]

שאלה קשה

איך מקדמים את ההיפ-הופ הישראלי, איך מעבירים אותו הלאה, לשלב הבא. שבו יש אלפי מאזינים וקהל שבאמת יכיר אותך, ישמע את השירים ברשת, ישלם על האלבום ואפילו יבוא להופעה מדי פעם. איך מוציאים את ההיפ-הופ מהמיתוג של ז'אנר מחתרתי שמיועד בעיקר לילדים? נדרשתי לשאלה הזו לא מעט לאחרונה והנה התשובה - החלקית לפחות - שלי http://or-amit.blogspot.com/2012/02/blog-post_9584.html

 

[U G I]

מסכים עם הכל

כולל הכל . חוסר הביטחון האישי, חוסר רצון לשווק , עצלנות, תבוסתנות . אלו מאפיינים ראשיים בסצנת ההיפ הופ הישראלית. עם זאת, כן רואים שינוי קטן אצל האומנים הבולטים כיום, שמנסים (ודי מצליחים) להרחיב את קהל היעד שלהם. מצד אחד, נוח לי שהראפרים מתעסקים בזה בתור תחביב, כמאזין, זה לא מפריע לי בשום צורה. תעבדו בבוקר- תעשו ראפ בלילה. מי שרוצה לעשות ראפ- שיעשה. מצד שני, אני חולם ומאחל לאנשים כמו נצ'י נץ'/זיקיי/פלד שיקומו בבוקר וילכו לעבוד כראפרים. אני זוכר הרבה דיונים שמפנים אצבע מאשימה כלפי הקהל בארץ- ואני זוכר שתמיד תהיתי עם עצמי - איך ראפר שלא רוצה קהל מצפה שיהיה לו קהל ? ואני תמיד נזכר בחלוצי החלל, שלקחו משאית ויצאו להופיע ברחבי הארץ. דאמט, מה מונע מהראפרים בארץ לייצר תרבות רחוב? זה יעזור להם, זה בסיסי בתרבות הזאת , זה יעזור לקהל , זה מתבקש. אני אוהב הופעות קטנות באמצע הלילה בדרום תל אביב, אבל אני חושב שיש לראפרים פה עוד כל כך הרבה מת לתת. ואגב, הז'אנר בארץ מאוד צעיר, ואין לי ספק שגם הזמן יעשה (ועושה) את שלו. חברים שלי היום מכבדים אומן כמו נצ'י, פעם הם גיחכו . יש המון תקווה ורצון.

 

[Or Amit]

אני מתחיל לתהות למה לא השתמשתי במילים יותר

בוטות בפוסט שלי. חוסר הביטחון האישי? דווקא אגו לא חסר. ואני בהחלט חושב שכל ראפר שמפרסם משהו בסגנון 'הלהיט הגדול הבא' בפייסבוק מאמין בזה באמת ובתמים חוסר רצון לשווק? אני לא יודע אם זה חוסר רצון. אני די בטוח שהם רוצים שהמוזיקה שלהם תשווק. הם פשוט לא מבינים את החשיבות של לעשות את זה בעצמם עצלנות? HELL YEAH. תבוסתנות? גם. ואיזה שינוי אתה רואה? איזי הצליח ליצור קהילה. לוקץ' מצליח ליצור אותה, אבל הוא תמיד היה שני צעדים לפני כולם בקטע הזה. נצ'י? פלד? אורטגה? מת על כולם, כאמנים וכבני אדם, אבל בשיווק? תזכיר לי למי מהם יש אתר? אורטגה עוד עושה משהו עם אוספי האקפלות שהוא משחרר, העובדה שכל הקטעים שלו נמצאים ביו-טיוב ועם המון חומר חופשי שהוא מוציא לרשת. לזיקיי יש אתר, אחלה. איפה אני מוצא את צדיק אחד בסדום בצורה מסודרת? איפה אני יודע מתי הפעם הבאה שפלד מופיע? עם מי אני מדבר בשביל בוקינג? אם אני עכשיו עושה מסיבת פורים לבני נוער ורוצה שפלד ונצ'י יבואו לעשות את הרמיקס ל6 פוט 7 פוט בהופעת פריצה, איפה אני מוצא עם מי לדבר כדי לקבוע? (לא אני באופן אישי, כן? אני היפוטתי) הכבוד מהקהל הוא נחמד. השאלה היא איך אתה גורם לקהל לחכות לחומרים. איך אתה מייצר נאמנות. זה המכשול

 

[da^Lord]

לדעתי

כל השאלות הנ"ל נכונות לא רק בהיפ-הופ. בכלל בעולם המוזיקה יש הרבה יותר מידי אומנים ופחות מידי קהל. ומכל מה שראיתי והבנתי, זה הכל תלוי באדם (הראפר,הזמר,הלהקה) אם יש לך את זה אז יש את זה. הכל עניין של כאריזמה וקשה ליצר כאריזמה כשאין לך. כל האנשים שציינת, ראפרים מעולים, הם ההעדפה האישית שלי בהיפ-הופ, אבל לכל אלה חסרה כאריזמה .. הם מעט אנמים בתחום יחסי הציבור. האמת שלדעתי לפלד יש הכי הרבה פוטנציאל והיה שלב שהאמנתי שהוא אוטוטו מצליח אבל אז היתה נסיגה אחורה. לדעתי התמדה זה הדבר הכי חשוב, וסיכוי גדול שההערכה האמיתית שמגיעה לכם תגיע מאוחר מידי כמו שקורה להרבה אומנים. טוב כדי לדחוף צריך אומן שיהיה סביבו באז ,הרבה חברים שיעשו רעש סביבו והאומן מצידו צריך לספק את הסחורה. צריך גם לדעת שבקומבינות לא מגיעים רחוק, ומה לעשות כשצריך להשקיע כספים אז לא להתקמצן. הקמת אתר זה יופי, זו התחלה טובה. להעלות הרבה סרטונים ליוטיוב, לעשות בלאגן בפייסבוק, לפתוח דף אומן .. להגיע למליון לייקים ומליון צפיות ביוטיוב.. מידי פעם לחשוב על דרך יצירתית ליצור אינטרקציה מעניינת עם הקהל .. בגדול הקהל הוא כמו תינוק, אחרי שבוע ללא עניין הוא עובר הלאה. צריך תמיד לגרום לעניין , ונכון זה לא פשוט בכלל אבל אין מה לעשות זה חלק ממה שצריך לעשות. להשקיע באתר אפילו אם הוא בפלטפורמה חינמית כמו WIX, לקנות דומיין נורמלי , לדאוג שהכל יהיה מעוצב כמו שצריך. ואין גבול למה שאפשר לעשות, אם תקחו את סאבלימינל כדוגמא, הוא אפילו נכנס לרדיו והגיש תוכנית משלו שדרכה יכל בדרך הכי לא אתית שבעולם (קוואמי למשל לא עשה את זה) לקדם כל שיר חדש שהקליט אפילו עוד לפני מיקסים. היום לדעתי הרדיו פחות רלוונטי אבל עדין רק דוגמא לכמה רחוק אפשר וצריך ללכת אם באמת רוצים את זה

 

[dogma3]

כל מה שכתבת יפה ונכון

אבל זה מתייחס רק לאמנים לפי דעתי מה שקורה הוא הרבה יותר גדול דעת הקהל המיינסטרימי שהוא הרוב החשוב לצורך התמסחרות . ודעת הקהל נפגעה אנושות הרבה בגלל תרבות ההיפהופ בעשר שנים האחרונות nelly 50 cent גוצ'י מן השם ישמור יש עוד המון ראפרים שגרמו לסלידה מסגנון המוזיקה הזה בעשור האחרון מי שנשאר נאמן לסגנון הזה נשאר נאמן להיפהופ איכותי, שלא רוצה להתמסחר ולהפוך למה שאנשים סולדים ממנו נגעלים ממנו או חושבים שזה ילדותי אני חושב שהעשור הזה מבשר טובות השמות החמים מתחילת העשור הם ראפרים מעולים שסולדים בעצמם ממה שקדם להם בעשור הקודם לדוגמא : hopsin tylor אני מדבר על הסצינה בארצות הברית שמשפיעה עלינו ועל כל העולם.. הקהל זה הבעיה אין מספיק קהל ראפרים טובים תמיד היו ותמיד יהיו זה הקהל שחסר ואני אומר את זה בתור קהל אם לא הייתי כל כך אוהב היפהופ candy shop היה שובר אותי. והייתי מפסיק לשמוע ראפ

 

[U G I]

לא מסכים איתך

לדעתי זו טעות רצינית לחשוב שהקהל פה הוא כמו בארצות הברית. וואו, כל כך לא. הראפ פה חייב להיות מוגש בצורה ישראלית כדי להצליח. וכמובן שזה לא מבטיח כלום. אבל אתה חייב מזרח תיכון בהגשה שלך, במוזיקה שלך, בקצב שלך. אין פה קהל אמריקאי, לטוב ולרע. הדג נחש לא מוכרים פלטינות כי פיפטי סנט פופולארי . בדיוק ההפך, והקהל פה שנגעל מראפ אמריקאי שעשוי פלסטיק, יכול בקלות לאהוב משהו ישראלי שעשוי טוב. "האמריקאים מסחרו לכל הראפ את הצורה, אז אני אומר נגנוב להם אותו חזרה, אומרים לי ראפ זה רק שירי מחאה בארצות הברית שרים על מצוקות כשלאמריקאים הדבר היחידי שCOOL זה לשמוע כל היום את ג'יי לו בדואט עם ג'ה רול תגידו זה רק נדמה לי או שהכי גדול שבראפ ליד אמינם זה נלי? "

 

[dogma3]

הדג נחש זה לא היפ הופ

יש הרבה השפעות של היפהופ .אבל גם פאנק ג'אזז בלוז ורוק לא פחות. הקהל של הדג נחש זה לא היפ הופ הדז ברובו לא כמו הקהל של פלד לדוגמא ואם לא מארצות הברית מאיפה ההיפ הופ פה מושפע? אני לא אומר שמכירים את הופסין וטיילור בישראל יותר מדי אבל בארצות הברית הם חמים והמסר שלהם הוא להחזיר את ההיפהופ לרמה טובה וזה באמת קורה בהדרגה וזה משפיע על דעת הקהל בכל העולם וגם בישראל (ואני מדבר בפרופורציות של עשור אל תשכח ) Yonkers - Tyler, The Creator - Auckland NZ תראה את הדוגמא הזאת ניו זילנד 5 מליון תושבים אמנם דוברי אנגלית אבל לא אמריקאית

 

[Killo Vat]

היפ הופ זה חלק בלתי נפק

 

[Killo Vat]

אמא של תפוז זונה

היפ הופ זה חלק בלתי נפרד מהעשייה של הדג נחש. זה שהם משלבים אלמנטים אחרים לא גורע מכך.

 

[dogma3]

הם גאונים

אחלה מוזיקה אולי הלהקה הכי טובה פה אבל זה לא פיור היפהופ לא משהו שמספק לי מנת ראפ שאני בקריז אלוהים

 

[Funky Giraffe]

זה לא פיור היפ הופ

אבל להגיד שזה לא היפ הופ זה לטעות ולהטעות

 

[da^Lord]

זה לא

ואם כן אז חלק ממש קטן ושולי. וזה שהזמר עושה סוג של ראפ לא הופך את זה אוטומטית להיפהופ חוץ מזה הם בנישה של הפאנקי, זה כמו להגיד שהדורבנים זה היפ-הופ..

 

[U G I]

אתה השוות עכשיו את הדורבנים

לדג נחש. מה, בכלל הסקסופון? אתה באמת משווה את שאנן לזמר של הדורבנים ? (שאפילו הוא בטח כבר לא שומע עליהם)

 

[da^Lord]

תגיד

מה הקשר בין מה שכתבתי לתגובה שלך?

 

[U G I]

הדורבנים

זה הקשר. להשוות את המוזיקה של הדג נחש שמלאה בהיפ הופ למוזיקה של הדורבנים ? אין פה בכלל נושא לדיון. אז שאלתי אותך אם זה בגלל הסקסופון או וואטאבר כלי נשיפה. כי זה הקשר היחיד שאני מוצא בין שתי הלהקות. ועוד פעם השאלה המעצבנת " אז מה זה היפ הופ"? בטוח לא הדורבנים. הדג נחש כן. ושוב, הדיון המקורי הוא על איך לדחוף את ההיפ הופ. בטוח שבלי ניסיון לעצב את ההיפ הופ הישראלי לפי החברה הישראלית, זה לא ילך. הדג עושים את זה מעולה. וכן, שאנן הוא ראפר.

 

[Funky Giraffe]

די כבר לתייג

זה לגמרי היפ הופ, בין אם זה לייב ובין אם זה מכונות, היפ הופ זה סטייט אוף מיינד והדג נחש בהחלט שם, הדורבנים לעומת זאת זה הרכב פ'אנק, חבל על הבלבול שיש פה.

 

[magic johnson 32]

הם בדיוק מה שההיפ-הופ בארץ צריך

בגלל זה הם מצליחים לאורך זמן... ובגלל זה סאבלימינל צריך לחכות טרנדים אמריקאים בשביל להמשיך להיות רלוונטי וגם כשהוא מחכה הוא כבר לא רלוונטי...

 

[Funky Giraffe]

הוא יכול לחמם את השאריות של אתניקס במיקרו.

 

[magic johnson 32]

מחקה*

 

[da^Lord]

והדג זה לא הרכב פ'אנק?

אז זה פ'אנק היפ הופ וזה פ'אנק לא היפ-הופ?