שאלה קשורה ולא קשורה

[lifegirl]

יאללה, מה זה משנה?

ההגדרות של "צמחוני"/"טבעוני" נועדו לעזור לנו להסביר לאנשים את עצמנו (במקום להסביר מה אני לא אוכלת- אני אומרת "טבעונית". למרות שבדרך כלל זה רק גורם לאנשים לא להבין, ואז בכל אופן אני צריכה להסביר להם מה אני אוכלת...

) בכל אופן- מה זה משנה אם זה שאתה לא משתמש בעור וצמר הופך אותך לצמחוני או לטבעוני? בדיוק כמו שזה שאמא שלך אוכלת דגים לא מונע ממנה להגדיר את עצמה כצמחונית. ובדיוק כמו שישנם גם טבעונים שאוכלים ביצי חופש. זה בכלל לא משנה. תחיה איך שאתה רוצה, ושההגדרות יחיו- רק אם הן משמשות אותך... יומטוב!

 

[vegan]

תשובותיי לשאלות ולתגובות

ישנן לי שתי בעיות בקשר זוגי עם לא צמחונית. האחת היא פרקטית - דוחה אותי שאוכלים לידי חיות או שמים את גופותיהן במקרר עם האוכל. לקטיגוריה זו נכנסים גם טיעוני הנשיקה שהוזכרו. ביצים וחלב פחות דוחים אותי, כנראה בגלל שעד לפני שמונה שנים גם אני אכלתי אותם בעוד שחיות הפסקתי לאכול כבר בגיל 3. הנקודה השנייה היא שקשה לי להתאהב במישהי שאני יודע שזה יחסה ליצורים חיים אחרים. כאן משחק הרבה הרגש מעבר לשיקולים מוחלטים, אבל באופן כללי חשובה כאן יותר הגישה מאשר הפרקטיקה. מבחינה זו, מישהי שאכפת לה מבעלי חיים ומגששת את צעדיה לכיוון הצמחונות, יכולה להתאים יותר ממישהי (תיאורטית) שהיא טבעונית (בתזונתה) רק מטעמי בריאות, ללא כל יחס לבעלי חיים. כדי להתחיל בקשר הייתי רוצה לדעת שיש יחס חיובי לנושא, סיכוי סביר של מעבר לצמחונות ועד אז שתנהג כצמחונית כשהיא איתי. לקשר ממושך, צמחונות היא הכרחית (כך היה גם בעבר) ואם זה לא היה כל כך נדיר בימינו, הייתי אומר גם טבעונות. לגבי השותף המחליק - בין אכילת חיות לטבעונות מוחלטת ישנם שלבי ביניים רבים. אנשים בוחרים לעצמם את הקו האדום בהתאם למה שנראה להם חשוב יותר ובהתאם למה שקל להם יותר להמנע ממנו. לאנשים הנמצאים בשלב ביניים זה או אחר - החל מהמנעות מכבד אווז, דרך צמחונות ועד לטבעונות עם מעט השמטות, אי קודם כל נותן עידוד על מה שהם כן עושים ולאחר מכן מעודדם להמשיך, נותן להם הצעות, אך נותן להם לבחור את הצעד הבא. הכחשה היא צעד מקובל לאנשים הנחשפים לעובדות אך מתקשים לבצע את השינוי המתבקש. הדרך היא להראות שהשינוי לא כל כך קשה. אם הנעליים נראות לו משימה קשה מדי, אפשר לנסות בכיוון של ביצים או חלב ובשלב ראשון להפחית את הצריכה ולהשתמש בתחליפים כאשר אפשר. אם הזמן לומדים לדעת שתמיד אפשר. לגבי כפייה צמחונית שהוזכרה על ידי כמה מהמגיבים. זה טיעון שאני שומע יותר מדי ודווקא מצמחונים. האם הם גם חושבים שיש כפייה נגד רצח של בני אדם או נגד אונס? חברה מתוקנת הייתה צריכה להפעיל (לפחות לנסות) כפייה נגד רצח או התעללות בבעלי חיים מכל מין כמו שנעשה כיום בתחומי פשע רבים כלפי בני אדם. אין לאדם זכות לרצוח או להתעלל בזולתו. זה אבסורד להציג התנגדות לשלילת זכויות כשלילת זכויות מהמתעלל. הבעייה אינה הזכות לכפייה אלא בעייה פרקטית - כל עוד אנחנו במיעוט, אין לנו אפשרות לכפות ונסיון לעשות זאת רק מפריע למאמצי השכנוע. לכן עדיף להתמקד בצד ההסברתי. כאשר בזוגיות, כפייה רק תביא לפירוק הקשר.

 

[monkilita]

תגובה

לגבי השותף, אני כן אוכלת טבעוני, והוא רוב הזמן עושה פרצופים על החלב סויה שלי ועל כל שאר התחליפים. גם קונה הרבה מוצרים שהוא יודע שעושים ניסויים (אני אומרת לו) וממשיך לקנות. ככה שלא נראה לי שיש לי הרבה מה לעשות.. אני פשוט חיה את חיי, אולי זה יהיה הזרע שיביא לו מודעות, אולי לא. במה שכתבת עוררת בי תהיות חדשות. בחברה מתוקנת לדבריך, היינו צריכים להיות בעלי מודעות גבוהה יותר כלפי בע"ח ובניאדם באופן מוחלט. קודם כל לא נראה לי שזה קשור לחברה מתוקנת בהכרח, בהודו, ארץ שמוגדרת כעולם שלישי, ובטח שלא נחשבת למתוקנת, צמחונות היתה דרך חיים (80% או יותר היו צמחונים בשנות ה-50..משהו כזה לפי קרליבך), גם היום רוב האנשים שם צמחונים, ואיך שאני ראיתי את זה - אין ממש הבדל רציני בין מוות של אדם למוות של בע"ח, למעט העובדה שלפרה יתייחסו יותר יפה.. בחברה שלנו, שלאופנוע על הכביש מתייחסים כאילו הוא לא שם, אתה תופס קצת מקום ואין לך ממש פנים (איזו מן קסדה על הראש..) אז כנראה שאתה לא ממש בנאדם, אולי חצי, אז זה בסדר אולי להרוג אותך... לא קשה לי להבין איך הגענו למצב של הפרדה מוחלטת בחברה בין הסטייק בצלחת לפרה הנחמדת המטיילת באחו, וגם אם קיים קשר לוגי אצל כל אדם עם הגיון, הקשר לא מקבל סמנטיקה. זה מנותק לחלוטין מהרגש.. ושאלה קטנה: תאונת פגע וברח, זו אחת העבירות החמורות. מה לגבי דריסת בע"ח, חתולים או כלבים.. האם אפשר לנסות לחוקק חוק בנושא שהדורס יובא לדין?