שאלה רלוונטית חח

[גרניום מועשר]

אני גדלתי בבית שאמרו בו את המשפטים האלו

אם יש הורה שמשתמש בהם היום - כשיראה מה יצא ממני, הוא יפסיק מיד.

 

[gils33]

גם אני גדלתי ביית

שככה אני אמרתי וזהו. נשארתי עם המון תשובות לא פתורות וסיבות לא ברורות. הגבנו מתוף פחד ולא מתוך הבנה. זה נורא לפי דעתי

 

[ליידי דרמה]

גם אני גדלתי בבית כזה

וזה זוועה ולכן אני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו באוירה כזו.

 

[גולדי המקורי מיפו]

כמו כולם, גם אני גדלתי על ברכי המשפט הזה

הבעיה העיקרית עם המשפט הזה, היא שהוא נוטה לחזור אליך לפנים, כמו בומרנג. לדוגמא: בהכנות לחתונה שלנו, כשאבי לא הפסיק להתלונן על איך שהחתונה עומדת להיראות (קטנה, רפורמית, טבעונית), מתישהו כבר לא היה לי כח לחפירות שלו אז סיכמית את זה ב"ככה אני אמרתי, וכה זה יהיה!" מיותר לציין שהוא ממש התעצבן, אבל באותו רגע הוא למד על בשרו כמה שהמשפט הזה מכאיב, כמה שהוא מקטין אותך וכמה שהוא עושה ממך אפס קטן ומושתן ללא זכויות שחייב לציית למישהו רק כי הוא חזק ממך. שיטת החינוך הזו, כמו שיטות חינוך אחרות, אולי טובות לגילאים קטנים שאפשר להטיל עליהם מרות. על סוס בן 16 זה לא עובד. נראה אותך אומר לו "ככה אני אמרתי". ברגע שהילד חזק מספיק, נפשית, שכלית ובעיקר פיזית, יהיה לו האומץ לצפצף עליך ועל החוקים שלך, והוא גם יעשה את זה. צריך לשנות את השיטה.

 

[elotan]

בגלל זה לכל גיל יש את השיטה שלו

עם ילד בן 16 יש ריבים אחרים על נושאים אחרים מאשר עם ילד בן 4, והוא גם מבין ורואה לפעמים דברים קצת אחרת. גם אפשר לסמוך עליו יותר מאשר על ילד בן 4, כך שכל הסיטואציה הוא שונה.

 

[hag70]

כמו כל דבר בחיים

קיצוניות זה דבר רע. לא להגיד "ככה זה" על כל דבר בלי הסבר, אבל בהחלט אי אפשר לעשות כל מה שהילד רוצה ושלא יוותר אף פעם "רק כי הוא הקטן". כמו שאני רואה את זה גם אנחנו כהורים מוותרים לא מעט על רצונותינו מעצם זה שאנחנו הורים לילדים, כך שאם ממש רוצים להתעקש העובדה שלפעמים הילד לא מקבל את מה שהוא רוצה זה סוג של חלוקת הנטל במשפחה. גישה קצת מוזרה, אני יודע, אבל ככה זה בין שווים במשפחה.

 

[elotan]

הבת שלי הבטיחה לי שהיום היא תישן בחדר שלה

ומחר בחדר של אחותה הקטנה עשינו הסכם ולחצנו יד (היא עוד לא בת 4) כשהגיע הערב היא לא רוצה לישון בחדר שלה אלא בחדר של אחותה, ואני אומר לה שלא אבל למה לא? מה איכפת לי? הרי מחר אני כן אתן לה, אז מה זה כבר משנה היום, מחר? אזהו שזה כן משנה, כי אני רוצה ללמד את הילדה לעמוד במילה ובהבטחות שלה ושהסכמים צריך לכבד, ובגלל זה היום אני לא מוכן שהיא תישן באף מקום חוץ מהמיטה שלה ומחר מצידי שתישן איפה שהיא רוצה. עכשיו לך תסביר את ההגיון הזה לילדה בת עוד מעט 4.

 

[gils33]

לכן אני אומר שזה תלוי

המון בגיל הילד ובכמה אנחנו החלטיים . לפעמים אנו כהורים מתעקשים על שטויות.

 

[elotan]

אני תמיד בעד לספק תשובות הגיוניות

אבל לא תמיד יש כאלה, ולא תמיד ההגיון של הילד תואם לשלי. לפעמים הוא מבין את ההגיון אבל עדיין לא מסכים. לכן אם אין ברירה לא חייבים להסביר. לפעמים מדובר גם בהגיון שלא רוצים לחשוף בפני הילד.

 

[schlomitsmile]

והנה הפעם השניה בעמוד הזה שאנחנו מסכימים ../images/Emo13.gif

 

[hag70]

יש הבדל בין להסביר לבין לשכנע

ברב המכריע של המקרים (ובהחלט לא בכולם. כי מה לעשות ההורים הם בסופו של דבר הקובעים בבית) אנחנו מסבירים לילדה מה הסיבה. אבל אנחנו בהחלט לא מחכים שהיא תשתכנע. כי זה לא ריאלי ולא הגיוני.

 

[gils33]

מסכים בהחלט

לא אמרתי לשכנע,אמרתי לתת סיבה.

 

[gils33]

קודם כל ברוכים הבאים

הוא בן 10 ולמה חשוב א. כי קבענו. ב. כי יש מערכת שעות למחר להכין. ג.להתקלח. ד. לאכול ארוחת ערב. ה. להספיק לספר את כל מה שהוא לא סיפר במשךהיום. ו.נכנסים למיטה בתשע אצלנו. יש חוקים,יש גבולות והם ברורים לכולם. לכן שבע וחצי

 

[hag70]

אצלנו למשל צריך לחזור ב 7 בערב

(רק בימים שיש לימודים למחרת) כי צריך לאכול ולהתקלח וללכת לישון, ואם העניינים לא מתחילים לזוז ב 7 אז יש קריסת מערכות לפני הזמן והערב הופך להיות סיוט. הכל פעם שיש סטיה מעבר לשעה הזאת אנחנו מקבלים סטירה לפנים שמראה לנו בדיוק למה בחרנו את השעה 7. כיוון שהילדה בלי שעון, ובינתיים רב הזמן בכלל נמצאת בחוץ איפשהו אז מישהו יוצא לחפש אותה ב 7. אם היא אצל מישהו אז דואגים להחזיר אותה ב 7. ואם היא במקרה עוברת ליד הבית קצת לפני השעה הזאת, אז כבר מחזירם אותה הביתה ומקסימום החברים עולים איתה עד 7. ואנחנו בהחלט מסבירים לה למה (מקלחת ואוכל ולישון). גם אם לא תמיד התשובה לא מוצאת חן בעיניה (בעיקר כי כיף להיות עם החברים) אז אין ברירה.

 

[gils33]

אנחנו מתקדמים ../images/Emo13.gif

יש לנו פלאפון - אפשר להשיג אותו מייד. לא מחפשים...

 

[hag70]

בני כמה הילדים?

אצלנו בכיתה ב' -האופציה בכלל לא קיימת.

 

[ליידי דרמה]

אולי ההורות היום חרדתית יותר - פעם לא

ליוו אתה ילדים כל יום לבית הספר ולא היו ניידים כדי לוודא היכן הילד נמצא בכל רגע נתון. לבכורה שלי יש נייד מכיתה ד' שזה הגיל שבו היא התחילה ללכת לבד לחוגים ולחברות בלי ליווי שלנו. עלינו זה מקל מאוד.

 

[hag70]

יכול להיות

אין לי מושג מה יהיה בכיתה ד'. כרגע בכיתה ב' זה לא רלוונטי (למרות שאני יודע שלילדים בשכבה יש נייד)

 

[gils33]

10 ו-7