אוקיי אמממ
אז בפנטזיה ברור שאני חושבת על אורך חיים בלי דאגות כמו שרובכם כתבתם..מין מצב שקט כזה בלי דאגות,רק שקט שקט ושקט.... מצד שני-חייבים להיות קצת עצובים,עצבנים,לחוצים,למרות שזה לא כיף...זה חלק מהחיים,ואני לא בטוחה שהייתי רוצה לשנות את זה ולחיות במין אוטופיה,אני חושבת שמה שגורם לנו לבכות ולהצטער ולהיות עצובים רק מעצב אותנו למרות שבאותו רגע זה נראה סוף העולם..מצד שני, ברור שהיתי רוצה אורך חיים בלי אלימות,תאונות דרכים ומלחמות.. כי זה לא תורם לאף אחד ולא מעצב אף אחד,רק גורם לצער מיותר. מה שכן גורם לי להיות מאושרת עם ראש נקי בלי רגעי דיכאון וכו זה אהבה... טוב נו אז ננצל את ההזדמנות...לאב יו ליאור