שאלה+רקע קצר

Survivor Man

New member
נשמע לי כאילו את רותמת את העגלה לפני הסוסים.

מה שאת רוצה לעשות הוא הקרבה מאוד גדולה.

על כף המאזניים נמצאים מצד אחד החיים המוכרים לך (כולל המשפחה, החברים והסביבה הקרובה שאת מכירה) ומהצד השני אותו בחור שאת מכירה כמה חודשים.

השאלה שלך במקום אבל היא חלק משאלה גדולה יותר: האם שווה לך להוציא ויזה ולעזוב הכל בשביל מישהו שרמת ההיכרות שלך איתו לא מספקת בשביל צעד כזה, ושאת אפילו לא יודעת מה הוא באמת מרגיש כלפייך?

אני מבין את החשש שלך ובכנות לא יכול לענות לך איך הייתי פועל במקומך. העצה היחידה שלי היא לא לתת לרגשות לסנוור אותך - תלכי עם תחושת הבטן בד בבד עם ראייה מפוכחת כדי לקבל את ההחלטה הנכונה והחכמה ביותר.
 
תחושת הבטן

היא שאני רוצה לעשות את זה, וכן הוא שווה את זה, אבל תחושת הבטן אומרת שלא יאשרו את הבקשה ואני סתם אזרוק כסף. ותחושת הבטן שהוא גם משוכנע כך(שנינו מאוד פסימיים) ולכן מנתק את עצמו ריגשית במידה, או רואה את זה כתקופה אחרונה שלנו וחושב שחבל להעביר את הרגעים האחרונים בדאגות וריבים.

ואני לא אכנס לפרטים אבל אני לא משאירה יותר מדי מאחור.
בקיצור לא יודעת מה עושים עם זה.. כאב עצום ונוראי לתקופה ארוכה מאוד.
 
הכל יכול להיות

מה שיותר סביר בעניי, שהוא פשוט מתנהג כמו גבר שהכרת לפני כמה חודשים באינטרנט והמפגש הראשוני שלכם פנים מול פנים התרחש אחרי שטסת אליו לגור איתו.
זו סיטואציה לא שגרתית שאולי גם הוא לא כל כך יודע איך לאכול אותה ו/או איך להתנהל או איך את מצפה שהוא התנהל.

יש לי הרגשה שהרגשת נעים ובטוח לפנטז שתטוסי אליו והכל יהיה ורוד כמו באגדות ופתאום המציאות הכתה.

מקווה בשבילך שהכל יסתדר בצורה שתטיב עם שניכם.
 
מאמי קחי את הרגלים ותברחי מפה עוד' מעט פצצה איראנית בום בום טראח טראח, ואת ממילא לא תורמת במאבקנו המוצדק (כגויים) בהתבוללות רבתי.
 

hidden message

New member
דוגמא טובה

למקק אנושי עם מקלדת שאוהב לבלות בפורומים מהסוג הזה. לא איכפת לו מה היא כתבה, הוא לא פה לעזור, הוא רק פה לכתוב הודעה פרובוקטיבית עם הדעות הגזעניות והמכוערות שלו כיאלו הן משמעותיות למישהו חוץ מעצמו.
 
הוא צודק. ושניכם אשמים במצב הזה,

זה לא נולד ונפל עליכם כרעם ביום בהיר. שניכם נקטתם בצעדים
שמובילים לפרידה הזאת בהמשך. את לא יכולה לעשות כלום
כרגע, אז תפסיקי לבכות ולהיות בדכאון כשאת עוד איתו.
זה הזמן לעשות זכרונות שיזינו את שניכם בכח ורצון לפעול
כנגד כל מה שיבוא כדי לנסות להשאיר אתכם פרודים.
אם היית יכולה לעשות משהו, היית עושה אותו כבר. אז תפסיקי לדאוג
ותנסי להיות איתו ונוכחת ברגע יותר. מה מוזר לך? שהוא לא רוצה
להיות בדכאון כשאת עוד לידו? את מקשה עליו לשדר משהו אחר
חוץ מקרירות והדחקה כשאת מתנהגת ככה, זאת לא את שדיברה
איתו במחשב, וזאת לא את של ההתחלה כשנפגשתם לראשונה.
את רוצה לדאוג לעתיד? תדברי איתו ברצינות על שלבים ותהליכים
ששניכם צריכים לעשות כדי לדאוג במציאות על הקרקע שתתאחדו שוב.
אם הוא לא פועל למען זה ואת לא במצב לקחת את עצמך בידיים
אין סיבה שאלו באמת לא הימים האחרונים שלכם ביחד. תני לעצמך
כאפה ותתחילי להניע עניינים.
 
יש גברים

שלא אוהבים לחשוב על מה אם... אלא להיות פרקטיים ולא להתעסק במה שעוד לא רלוונטי מבחינתם. לא יודעת אם זה המצב גם במקרה הזה אבל תחשבי על זה.

ואם אתם מתחתנים זה לא חוסך את כל הבלאגן?
 
כן אני חושבת שזה באמת המצב

וכן זה חוסך את הבלאגן, אבל כל הבלאגן הוא השגת הויזה ויש סיכוי שלא יאשרו וזאת הסיבה שאני כלכך מודאגת.
 
יכול להיות שהוא מודאג

בדיוק כמוך, אבל מה יעזור לכם אם הוא ישב ויבכה ביחד איתך?

כבר יש אותך בשביל לדאוג ולהכנס להיסטריה,
ויש אותו בשביל להגיד שיהיה בסדר, ולנסות להירגע בינתיים.

חלוקת תפיקידים.
 
למעלה