שאלה שאלתית ליום שבת זה

Swicca

New member
אישית נראה לי קצת פישי...

זה כמו הדתיים שמותר להם הכל כל עוד מוסיפים עוד שורה לתנ"ך שאומרת שכך צריך לעשות. >> (בלי להעליב דתיים כמובן.. אבל אני לא חושב שיש לנו יותר מידי בפורום) הם לא שייכים לעצמם, הם שייכים לאלוהים וכל עוד הם פועלים על פי סט החוקים שלו זה בסדר. למרות שאני מבין שאתה לוקח אחריות על המעשים שלך, האנרגטיים, זה לא אומר שהיקום פשוט זורק לך אנרגיה לעשות בה כרצונך. אם זה היה נכון היית יכול לקחת ממני כי לי אין שום שליטה על כך, ולעשות מזה כישוף. בעצם מה אני אם לא אוסף של אנרגיה או מקור מסויים שכל הזמן מייצר עוד ועוד.. האם הרצון שלי מתבטל? כי אני בעצם לא שייך לעצמי(אם זה איכשהו הגיוני?) אלא אנרגיה חופשית של היקום? האם היקום שולח לכל אותם אנשים שלא עוסקים במאגיה אנרגיה בשביל שאותה אישיות שלהם תוכל להתקיים? מה עם הנשמה שלך ארדן? האם היא אינה מייצרת אנרגיה משל עצמה שאתה משתמש בה? מה עם כל הפוטנציאל האנרגטי הזה שקראתי עליו כל כך הרבה מהפוסטים שלך בשאלת הידע והאם צריך לחלוק אותו?! לא יודע... לדעתי כולם עם האנרגיה שלהם.. עד שהם לומדים להשתמש במאגיה. ^^ (אז כמובן כולם מתערבים בדברים שלפעמים הם לא צריכים לגעת בהם) אני מסכים לעומת זאת שיש שיתוף פעולה מסויים בין היקום לבינך כשאתה עושה משהו שמשפיע על הכלל.. אבל זה די חצי חצי. מה לדעתך הרצון שלך עשוי ממנו? מצטער אם אני קצת נשמע עצבני בפוסט הזה.. אבל פשוט בלבלת אותי קצת לגבי הדיעות שלך(ממה שקראתי קודם). Bestat אני כבר יודע שבדרך שלה היא משתמשת בכוחות שלאו דווקא שייכים לה בהסכמה של הדברים שהיא עובדת איתם... כמו ברייקי למשל. בכל אופן, אני אשמח לתשובה שקצת תסדר לי פה את הבלגן לגביך.^^
 

RainBird

New member
זה לא שאלה של שייכות. זו דואליות. צורף אמן למשל, כולם יכולים להתפעל מהפיתוחים שלו בזהב, אבל חומר הגלם עדיין הגיע מהטבע. אז בעצם השאלה היא- מי היוצר האמיתי של האמנות? האמן שמבטא את עצמו- ואת רצונו האמיתי או הטבע על ידי סיפוק חומר הגלם? כשזה זהב זה יותר קל מאנרגיה. אבל מה קורה בתקופת השפל הכלכלי כאשר אין זהב? האם הרצון של האמן מתבטל? אין זהב לעבוד איתו, מה לעשות? הנשמה לא באמת מייצרת אנרגיה. האנרגיה שלנו מגיעה- כולה מהטבע. אתה אוכל (במקדונלדס) ומה אתה חושב שקורה לכל האוכל הזה? כבר נאמר שאין פילוסוף שיכול להמשיך להתפלסף עם כאבי שיניים- וגם אני יש לי עדיין צרכים בסיסיים. ואני מבטיח לך שבלי שינה, אוכל ושתייה אני אהיה בדיוק כמו צורף בלי זהב- חסר יכולת ליצור בצורה הולמת כי כל המשאבים שנותרו ילכו לקיום עצמאי- בצורה די חכמה ראוי לציין. אני מאמין שניצוץ של האלוהי קיים בכל אדם- זו לא ישות מרוחקת ששופטת אותך לטוב או לרע (כי אין דבר כזה) אבל אנחנו בעצם חלקים של מודעות כוללת שמאפשרת את תהליך היצירה. עכשיו, לפעמים אני משתמש בכוח שהגוף\נפש שלי מייצר בעצמו- אבל לפעמים זה גם לא מספיק, אז אני שואב אנרגיה ממקורות אחרים כמו האדמה למשל. אם אני משתמש באנרגיה שהיא לא שלי או לפחות לא כולה שלי אני צריך בצורה מינמלית להבין אותה, ובצורה יותר רחבה להבין את האלוהי שמתגלם בה. זה כבוד שאני נותן בלי שיבקשו ממני. זה לא עניין של חובה, שייכות או חופש. זה עניין של- טיב הקשר עם הטבע והאלוהות, אידיאולוגיה ולא טכניקה. ארדן.
 
למעלה