שאלה שאלתית
שלום רב , אודה לעזרתכם בסוגיה מורכבת
אני גרוש כבר 3 שנים עם 2 ילדים בני 9 ו 5 , כרגע לא במערכת יחסים משמעותית
הגירושין היו תהליך קשה וארוך מאוד ( מעל שנתיים ) למעשה אני בתחושה שעד היום גרושתי לא השלימה עם הפרידה .
מיום הפרידה הגרושה מיררה את חיי באמצעות הילדים בכל דרך שיכלה .
גם היום אחרי 3 שנים היא מקשה על כל מהלך בלתי שגרתי שאני מנסה לבצע למזלי רוב הזמן שלי עם הילדים וכו' מעוגן בהסכם הגירושין .
הדילמה היא כזו :
בעוד כחודש אני נוסע לחו"ל מהעבודה ויש לי הזדמנות לקחת איתי את הילד הגדול ( בן 9 ) איתי , לילד הקטן הטיול פחות מתאים, כמובן שהאם לא ששה לשתף פעולה ולמעשה לא מגיבה לבקשה שלי .
הפעולה שאני יכול לעשות היא לספר לילד שיש לו הזדמנות לסוע איתי ושהוא יפעיל מנוף על אמא שלו אני די חושב שמהלך כזה יצליח .
מצד שני אני חושש שאם המהלך יכשל זה יפגע בילד שירגיש תחושה של החמצה
תחושה כזו לא תהיה אם אומר לו שנסיעה מיועדת למבוגרים בלבד ואבא נוסע לבד ( ולמעשה אוותר על האפשרות לצרף אותו )
התקשורות עם האמא לא קיימת ומה שהיא תעשה זה מסך עשן גדול עד ליום הנסיעה לילד ולי שזה הכי גרוע מבחינתי .
מה דעתכם הדבר הנכון לעשות ?