אז לדעתי..
יש שתי צורות שאני אוהבת במיוחד לעשות עם החבר.. אחת זה באמת לעשות אהבה ואז שעת לילה כזו אכן נפלאה. להרגיש אותו מתחכך אלי ומתקרב , מן משחק גישושים שכזה ביננו.. המתעצם מרגע לרגע.. השני זו הצורה היותר חייתית של העניין. ואז הזמנים הכי טובים עבור זה זה שניה לפני שיוצאים, כשאין זמן ( תמיד מדהים) או איך שאחד מאיתנו מגיע מהעבודה והשני פשוט מוכיח במעשים: "כאן ועכשיו"! בבוקר אני אוהבת כשאני מעירה אותו ( בעיקר במציצה..) ישר לזה, ואז רק החיוך שמרוח לו על הפרצוף כל היום שווה את זה ( מלבד העובדה שהדבר היחיד שיש לי להגיד לו על זקפת הבוקר הוא : " אל תבזבז זקפתך לשווא"
) אבל אישית אם מעירים אותי בבוקר ( בניגוד לאגב, אם מעירים אותי בלילה) אני נרטבת יחסית די לאט.. תופעה מוזרה אצלי. לא יודעת להסביר אותה