שאלה שמטרידה אותי מאוד,

spectacular

New member
שאלה שמטרידה אותי מאוד,

אני מבינה שכדי להתחיל בתוכנית וללכת קדימה, צריך קודם להסתכל לאחור, ולהכנס לפרטים בעבר,שחלק מהם כל כך מרגישים לי רחוקים, כי הרבה שנים לא רציתי לחשוב על הזמנים האלה, במיוחד על הילדות,ובערך 20 שנות חיי הראשונות, שהיו ממש טראומטיות, אני ממש פוחדת להתחיל לדשדש בזה שוב, פוחדת שאני אסחף בזרם,שיהיה לי רע מזה, הכל נעול בהרבה מנעולים וכמו נרקב מבפנים, איך אני מוציאה את זה בלי שאני אתמלא בזה שוב? איך אני מגנה על עצמי? הרי אפילו שהבסיס שלי היה מחורבן,אני עומדת עליו, אם אני אוציא אותו, אולי כל מה שבניתי מעליו והוא טוב, יתמוטט ויפול, מה הסיכון שאני לוקחת? אפשר להעריך את זה?
 

s h i r k u s h

New member
זאת לא תשובה מקצועית...

אבל תשובה מה-
ומקווה שתביני ותקחי משהו מהתשובה הזאת: בחיים חייבים לקחת סיכונים, אם זה בלהיפתח אל אנשים, או בעצם להיפתח אל עצמנו. יש למוח שלנו נטייה להדחיק הרחק הרחק מחשבות וסיטואציות שלא היו לנו נעימות. מטרת ההדחקה היא הגנה על נפשנו אבל לפעמים כן צריך לגעת באותן סיטואציות מהעבר על מנת שנוכל להתקדם הלאה אל העתיד, כי אותן סיטואציות עוצרות אותנו. את מפחדת להתמלא בפרטים האלה מהעבר ולהרגיש רע- אבל אולי שווה לקחת את הסיכון ופשוט לעשות את הצעד הזה עם מישהו שיקר לליבך, חברה או חבר שילכו איתך יד ביד בעניין, מישהו/י שאת יכולה לבטוח שילוו אותך ויהיו שם בשבילך. מקווה שעזרתי
 
כשבונים בית על יסודות שנרקבים

יש סכנה שהבית יתמוטט יום אחד על היסודות שלו, והריח של הריקבון יעלה עד לשמיים. הרבה שנים חשבתי לעצמי, למה בכלל לדוש בדברים שקרו כל כך הרבה זמן. ואכן לא נגעתי בהם עם עצמי. אבל את יודעת מה קרה כשהתעלמתי מהם? הם פעלו את פעולתם הרעה עליי בלי שאני אדע בכלל, וההשפעה שלהם היתה מזיקה בכל תחומי החיים. יש דברים שרצוי לחטט בהם רק עם איש מקצוע, כי הם כואבים מדי להתמודד איתם לבד. אני כמובן לא יודעת מהם הדברים שאת מפחדת לגעת בהם, ולכן אין לי אפשרות להעריך מה מידת הסיכון שאת לוקחת. אני רק יודעת שאני באופן אישי עשיתי את זה, זה אכן הצריך הרבה אומץ והמון כאב, אבל זה היה שווה את הכל. הפיצוי על הסבל, הכאב, הדכאון ונדודי השינה, מגיע בענק אם נוגעים בדברים האמיתיים. ואם את מדברת על המשימה של השבוע, כמו שכתבתי למישהי כאן - את מידת הפירוט את קובעת, את גם לא חייבת להיצמד לכל הסעיפים שאני הצעתי. את יכולה להתרכז בבחירות שבחרת, בהצלחות שהיו לך, ולא בהכרח לשוב ולהיכנס לתוך נבכי העבר הכואבים. ולסיום דבריי אומר לך - שבכל לקיחת סיכון יש גם סיכוי. ויש גם סיכוי שמשהו טוב ייצא ולא רק משהו רע. כשהולכים תמיד על בטוח במקומות שכבר דרכנו בהם (או שמישהו אחר דרך עליהם לפנינו), כנראה שגם אף פעם לא נגיע למקום חדש. בכל מקרה, הבחירה אם כן לעשות או לא לעשות משהו - נשארת אצלך. מפחיד?
 

spectacular

New member
חשבתי על דרך

להסתכל על הדברים שהיו בעבר ובאותו זמן לראות את כל מה ששונה בי היום, לא להכנס למקום של הקורבן, אלא להיפך, מהמקום החזק של היום, ולטפוח לעצמי על השכם על מה שהישגתי, להסתכל על מה שהיה רע אז לעומת מה שטוב היום, ולהעריך את ההישג, אני דוקא אשתדל להנות מהתהליך הזה, אף פעם לא חשבתי כך, יש לי הרגשה טובה בקשר לכל זה...
 
איזה יופי - להסתכל על הדברים מתוך

חוזק ולא מתוך תחושה של אומללות. תספרי איך היה?
 

BU BP

New member
spect -את מגדירה דברים כל כך נכון

לפעמים אני מרגישה שאת כותבת את תחושותי.
 

spectacular

New member
../images/Emo24.gifמה זה עושה לנו

כשעוד מישהו חושב ומרגיש כמונו, ומה קורה כשזה בדיוק ההיפך, אם אני ואת מרגישים אותו דבר לגבי משהו האם זה מקרב אותנו? האם זה מרחיק אותנו אם אנחנו חושבים שונה? הייתי רוצה להתקרב גם אם אני שונה,ובמיוחד אם את שונה, האם תתקרבי אלי גם אם אהיה שונה, מקוה שכן... כי יש לי הרגשה שכך אני ,פוסעת בשוליים, שם פוגשים דברים אחרים,זה מעניין אותי, משעמם לי ללכת בדרך האמצע,
 

BU BP

New member
זה פילוסופי מדי עבורי ...

אין כאן ניסיון להתקרב או להתרחק , ההזדהות , הקלה לי להחליט , אני כל פעם הסתכלתי על העלון וחשבתי האם לפתוח נשכחות כן ?לא? מה זה ייתן? האם זה יעשה לי רע או טוב? ואת עם כישרון הכתיבה שלך ניסחת את הבעד ונגד שעלו לי לראש כל כך יפה שזה גרם לי לשבת ולכתוב האם זה מקרב אותנו? לא ממש מן הסתם אני אקפיד לקרוא את התגובות שלך מאחר והן תורמות לי. מצד שני אני גם קוראת תגובות של אנשים אחרים שדעתם שונה. אני משתדלת לא לסבך דברים יותר מדי, גם כך החיים מסובכים
 

spectacular

New member
../images/Emo45.gifלא אסבך,

לא התכונתי את ואני באופן אישי, אלא שכאשר יש הסכמה ,ברור יותר,ואין צורך להתמודד עם משהו, ודוקא כשאין הסכמה יש מקום לפתוח את המחשבה לאפשרויות נוספות, והשינוי בחשיבה, ההתפתחות תמיד באה לי כשהיה משהו שונה ממולי, סתם כתבתי את המחשבות שלי, האם גם תגובות של אנשים שדעתם שונה תורמת ,
 

spectacular

New member
משתדלת לא להציק...אבל

מי קובע מה הגיוני? האדם ששומע? אולי דוקא מה שלא הגיוני זאת התשובה, אולי, ואולי לא.
 

BU BP

New member
הייתי צריכה לסייג - לדעתי

אבל בגדול... אם יש בדברים לוגיקה, בסיס הגיוני או נורמטיבי. אז למרות שאני לא יסכים אני ינסה להבין ולכבד- לדוג' נושא דת לא מסכימה , אך מכבדת. לעומת זאת , אם אדם יאמר דברים שברורים לי כשטויות או לחילופין שפוגעים או עלולים לפגוע במישהו - אני לא יכבד ואף יביע את דעתי, חד וחלק. כפי שכבר קרה בעבר.
 

spectacular

New member
לפעמים

מה שלא הגיוני ומקובל, פותח דלת לאפשרויות חדשות. יש העזה מסוימת, וצריך אומץ כדי לבחון דרך שנשמעת לא רגילה, מהלא רגיל נפרצת דרך,חדשה ומעניינת, לא תמיד, לפעמים.
 
לדעתי כאשר ישנם תגובות שונות

צריך בשבלם לפתח אינטואיציה חזקה ולדעת לסננן מה טוב לנו ומה לא מה שטוב לוקחים ומה שלא משאירים אינטואיציה זה תמיד עובד תחושות בטן אני פועלת לפיהם הרבה מאוד במהלך כל חיי ועד היום הם לא הטעו אותי כל זמן שהקשתי לתחושות הבטן שלי הכל הלך טוב כשלא האיתי קשובה מספיק אכלתי אותה ולפעמים בגדול .
 

BU BP

New member
../images/Emo45.gif אמרת נכון

מה שטוב לי - אני לוקחת ...מה שלא -משאירה. האינטואיציה שלי לרוב צודקת אבל... לצערי לפעמים אני נופלת בענין, מאחר ובניגוד לאינטואיציה שלי אני משתכנעת להאמין לאנשים - בגדר לתת הזדמנות
 

owolf10

New member
כשקראתי

את שכתבת בתחילה, רציתי לכתוב לך שבכתיבה אולי תגלי איזו דרך עברת, וכמה שאתה חזקה יותר היום ועוד ועוד, ואז קראתי את תגובתך השניה והתברר שכיוונתי לדעתם של גדולים - שלך. אני מוצאת שהגיל מעניק המון יתרונות - ניסיון, יכולת ראיה חיובית, הומור ופרופורציה. וכל אלו מקילים, בדרך כלל, על ההתמודדות עם מטענים ישנים ומכשולים חדשים. מה דעתכם?
 

spectacular

New member
תודה לך,../images/Emo39.gif../images/Emo20.gif../images/Emo39.gif

הגיל לפעמים דוקא גורם מעצורים, אנשים צעירים שלא חוו הרבה כשלונות, מעזים יותר, לוקחים סיכונים יותר בקלות, לטוב ולרע, "אני ואתה נשנה את העולם" זאת אמירה של אדם צעיר,ויש בה המון יופי, יחד עם תמימות מסוימת, אדם מבוגר שוקל יותר שיקולים וחישובים של כדאיות, ומוצא את עצמו נתקע בדרך שהיא נחשבת יותר בטוחה, המטענים הישנים הופכים להיות משא כבד אם לא משחררים אותם, מכשולים חדשים גורמים פחד אם הם דומים לכשלונות וכאבים ישנים, קל יותר להתמודד עם קשיים אחרי שצברנו גם כמה הצלחות, ובכל גיל חשוב להיות מעז, פורץ דרך,מחולל שינוי, כי אחרת נתקעים,ולהשאר במקום זה בעצם ללכת אחורה, אני משתדלת לחשוב כמו אדם צעיר עם יכולת החשיבה שלי כמבוגרת יותר, למצוא את הדרך המעניינת והמתפתחת ולא תמיד ללכת "על בטוח" כי אני כבר יודעת שאין "בטוח".... וטוב שכך...
 
למעלה