שאלה שעלתה בתוכנית "דו"ח אינטימי"
בתוכנית דו"ח אינטימי ששודרה בשבת בבוקר עלתה סוגיה מעניינת והייתי מעוניין לקרוא את תגובותיכם: התוכנית עסקה בשני במאי הקולנוע הצעירים יוסי מדמוני ודוד אופק, בוגרי ביה"ס ע"ש סם שפיגל ומביימי הסרט "המנגליסטים". בתוכנית תועדו מפגשים שלהם עם אומנים ושיחות שסבבו בין היתר סביב השפעות תרבותית על ההוויה הישראלית. אחד המפגשים נערך עם שתי אומניות וידאו-ארט, יוסי מדמוני אמר להן שהוא מעולם לא צפה בוידאו ארט והוא נשאל ע"י אחת מהן אם הוא מבקר בתערוכות ומוזאונים, הוא ענה לה שלא, ואז היא אמרה "אז אתה בכלל לא נחשף לאומנות...". משפט זה סיים את המפגש (חצי דקה אחרי שהתחיל), ונראה שהם לא נפרדו כידידים (למרות לחיצות הידיים). השאלה היא לגבי תחושת הבילעדיות שיש לזוג אומניות וידאו-ארט (סליחה כפול 3 על החוסר בפוליטיקלי קורקט) לגבי אומנות, והפטרוניות של ה"קליקה האומנותית" כלפי מי שאינו "משלנו".
בתוכנית דו"ח אינטימי ששודרה בשבת בבוקר עלתה סוגיה מעניינת והייתי מעוניין לקרוא את תגובותיכם: התוכנית עסקה בשני במאי הקולנוע הצעירים יוסי מדמוני ודוד אופק, בוגרי ביה"ס ע"ש סם שפיגל ומביימי הסרט "המנגליסטים". בתוכנית תועדו מפגשים שלהם עם אומנים ושיחות שסבבו בין היתר סביב השפעות תרבותית על ההוויה הישראלית. אחד המפגשים נערך עם שתי אומניות וידאו-ארט, יוסי מדמוני אמר להן שהוא מעולם לא צפה בוידאו ארט והוא נשאל ע"י אחת מהן אם הוא מבקר בתערוכות ומוזאונים, הוא ענה לה שלא, ואז היא אמרה "אז אתה בכלל לא נחשף לאומנות...". משפט זה סיים את המפגש (חצי דקה אחרי שהתחיל), ונראה שהם לא נפרדו כידידים (למרות לחיצות הידיים). השאלה היא לגבי תחושת הבילעדיות שיש לזוג אומניות וידאו-ארט (סליחה כפול 3 על החוסר בפוליטיקלי קורקט) לגבי אומנות, והפטרוניות של ה"קליקה האומנותית" כלפי מי שאינו "משלנו".
מעולם לא טענתי שיש איזו "אמת" או "מציאות" אובייקטיווית בת-קיימא שהאומן אמור להביא בפני הציבור, כוחה של האומנות הוא בהצגת סימני שאלה לגבי המציאות (הוירטואלית) שתיארתי קודם (זו הניכפית עלינו). ברור שאין מציאות אחת ואסטטיקה אחת, החוכמה היא להראות את זה וללמד משהו על ספקנות. לאמר שיש לטלוויזיה יכולת פוטנציאלית לנקב חורים בבלון זו אמירה צינית מפני שזו חרב פיפיות. המדיום הטלוויזיוני הוא כ"כ פופולארי ולכן הוא הראשון בארסנל הדמגוגיה (מבחר תוכניות: הראשון בבידור, יגאל שילון, ערוץ האופנה, "חדשות", פרסומות, וכו...), כמה אנשים לדעתך רואים את "בולדוג" בערוץ 8 או את "גלובוס" של עימנואל רוזן? מיעוט שבמיעוט! אגב, כל מה שהעליתי כאן הוא דווקא בגנות האומנות ולא בעדה! כמו שאמרו אמק וכהן: כיום זו "סתם כת כזאת מחורבנת של אנשי שוליים חולי נפש", ו-"היומרה הבלתי נסבלת של האומנות" ש"היתה מרחיקה אנשים שאינם סנובים". אמרתם את זה בעצמכם חבר'ה, וזהו גם בסיס הטיעון שלי: אתם צודקים בהגדרת המצב העגום ועל מצב זה אני מצר, חבל שהניתוק בין האומן לבין האדם הממוצע הוא כה גדול. אומנות אישית וצנועה? אדרבה! העיקר שאדם X יראה יצירה של אדם Y בלי שום פלצנות מחד ורגשי נחיתות מאידך, רק שזה יקרה כבר... neoM: לתשובה שלי אליך קוראים "תרבות הצריכה", הפגע הזה מכלה כל חלקה טובה ולא פוסח גם על האומנות (אנדי וורהול, לו רק היית כאן...). אגב, רוב אלו שלא חושבים שקורונה היא הבירה הטובה בעולם "עושים את זה" עם קרלסברג או עם איזה משקה תפל אחר מפרסומת אחרת מלאה באנשים יפים ומאושרים עם המון חברים (אבל בינינו- גינס אכן מנצחת בהליכה...)