שאלה ששאלתי את עצמי היום: למה הזנות נחשבת

גם נשים, דארלינג.

גם נשים.
ושוב, מה שמזכיר לי שמאחורי רצח נשים תמיד יהיה לובי המטיב לזעוק
(בצדק רב) על העוול. בשונה לחלוטין כשהרוצחת היא אשה, לרבות רצח ילדים.
לעולם ינסו למצוא סיבות סלחניות למעשה.
 

Ricca

New member
גם נשים מה? לא הבנתי..

אני די בלונדינית וקצת סתומה.
צריך להסביר לי לאט ואני אשתדל להבין מהר.
 
נדמה לי שהבנת הייטב,

על אף הגוון הזוהר.
ובכל זאת אדגיש, מטרתי היתה פשוטה, לאפשר לבחון את הדברים
כשאל מולנו מוצגת התמונה במלואה, ולא רק כשמתמקדים בפרטים הנוחים לנו
הנשים.
היללת הזו עושה לנו שירות רע, לטעמי. (ואין מדובר בייללת שלך בפרט, אלא ככלל)
היכן האומץ שלנו להביט בחסרוננו, ובחלקנו בנושא הנדון?
לא קיים. ובכן, לא בכל הגברים אשמים, לפחות לא באופן מלא.
 
הזנות בזויה וככזו היא שורשה כבר מן המקרא.

אך, הייתי רוצה להרחיב את הדיון, אם אפשר.
מדוע סחר באיברים שאינם איברי המין כמו נניח סחר בכליה,
נתפס כפחות בזוי מסחר באיברי מין?
וכן, אני מודעת לאפשרות שאיברי מין הנם טאבו מאז ומעולם, ובכל זאת.
 

poseidon111

Active member
לדעתי הסיבה היא, מעבר לטאבו הנכון שציינת,

שהמחשבה הכללית היא שלזונה תמיד יש אופציה לעסוק בעבודה "לגיטימית".
ההוא שסוחר באבריו נתפס כאדם נואש שהגיע לעברי פי פחת, עד שנאלץ לעשות זאת. הוא נתפס כמסכן קיצוני שלא נותרה לו ברירה.
היחס אליו הוא של רחמים בעוד כלפי הזונה יש בעיקר בוז ותיעוב.
 
אני נוטה להסכים איתך, ועדיין שואלת

האם לא נעוצה בכך גם סיבה שמקורה בסטיגמטיות.
כלומר, מדוע מניחים מראש שזונה (משני המינים) יכולה למצוא
כל עבודה אחרת, ונואשותה מוטלת בספק, בעוד סוחר באיברים
נואשותו משכנעת יותר?
ובמילים אחרות, האם באמת ניתן לשקול במאזניים מהי מידת הנואשות?
 

poseidon111

Active member
בעיקרון לא, אך יש מרכיב נוסף והוא "דרך חיים".

המוכר עושה פעולה חד פעמית בעוד הפרוצה חיה את את עבודתה.
אני כמובן מדבר על ההתיחסות הציבורית, לאו דווקא האישית שלי.
 
כן, גם אני מדברת על ההתיחסות החברתית

הנעדרת את זו שלי.
ושוב, אנסה להקשות עליך.
אתה מעלה את מרכיב התכיפות של הסחירה.
אך, פוס. באותה מידה ניתן לטעון שמכירת איבר הוא מעשה טרמינלי
שהרי הוא נעקר פיזית מגוף הסוחר. האם הדבר לא בזוי יותר?
 

Andy Friese

New member
אני לא בטוח שסחר באיברים נחשב פחות בזוי מזנות

אל תשכחי שסחר כזה אינו חוקי באף מדינה מתוקנת, בעוד שהזנות חוקית בחלק ממדינות אירופה.
למעשה, שמעתי יותר קריאות לליגליזציה של הזנות בארץ מאשר סחר באיברים.
 

poseidon111

Active member
אתה מדבר על התיחסות המימסד ומחדד

עוד יותר את הפער בין התיחסות החברה, דהיינו אנשים רגילים, לבין התיחסות השילטונות לשני התופעות האומללות.
 
אנדי, משום שהזנות קודמת לסחר באיברים.

ואגב, אם נקח לדוגמא את מדינתנו הקטנה, הועלו לא פחות הצעות
להסדיר את סחר האיברים בדמות תגמול כספי מסויים לסוחר.
סחר באיברים עובדתית "חדש" יחסית.
והאם באמת הוא בזוי באותה מידה? מסופקתני.
 

poseidon111

Active member
אני הייתי שואל אותו אחרת. האם הוא לא רואה את

המקבילה בין תרומת איבר לבין הסחר בו, לבין "תרומת" סקס לעומת הסחר בו.
המשותף בין שניהם הוא הסחר במשהו שאמור להיות דבר שברצון.
הסרסורים בשני המקרים.
חוסר הבהירות המשפטית.
פלח האוכלוסיה שעוסק בכך.
התדמית של העוסקים בכך.
אני משוכנע שיש עוד אלמנטים משותפים.
 
גם לי לא נראה ממש מוצדק,אבל השאלה אם..

ההתייחסות בארץ אל כל תופעת הזנות,זהה אל ההתייחסות לכך מעבר לים.

אני באופן אישי,די בעד "מיסוד" הזנות ושפחות אראה בתחנה המרכזית הישנה את אותן זונות-מסוממות (לצערי הרב)לפחות זה מה שראיתי לפני כשנתיים,אם משהו השתנה לטובה,אשמח לדעת.
 

poseidon111

Active member
אני לא חושב שזהה. ככל שהמדינה יותר

מודרנית ומפותחת, פחות רואים בהן כאיום לחברה.
כך למשל במדינות סקנדינביה והולנד.

התחנה המרכזית נשארה כשהיתה.
גם אני, כפי שציינתי, בעד להפוך את הזנות לממוסדת עם תקנות ואיזורים מתאימים לכך, במקום לראות אותן ברחובות ובבתים פרטיים.
 


 
ועדיין, גם במדינות הנאורות יותר לכאורה

או שלא, העיסוק נחשב לבזוי בגלל השפעות דתיות מקומיות.
 

רינתי77

Active member
אני חושבת שיש לגשת לנושא הזנות

בצורה מעשית. כל עוד יש ביקוש לדבר מה, תמיד ימצא מי שיספק
אותו תמורת תשלום, כלומר, הזנות לא הולכת להיכחד מהעולם.
לכן, יש לראות בה עסק לכל דבר. כמו בכל משלח יד, יש עצמאיים
ויש שכירים. זה אומר שהיא צריכה להיות חוקית והזונות עצמן יתנהלו
ככל בעל מקצוע המציע את שירותיו. זה ישפיע על הדרך בה החברה מתייחסת לעוסקות בזנות. אז אולי לא יגיע לעולם היום שבו הזנות תחשב
מקצוע ככל המקצועות, אך אולי היא לא תהייה עיסוק בזוי כמו היום.
צריך לזכור שהיו תקופות שלהיות שחקן נחשב לעיסוק נחות, להיות רקדנית
נחשב לסוג של זנות וכמו כן היו תקופות שציירים נחשבו לבעלי מלאכה
ולא לאמנים.
 
למעלה