שאלה למה

[עלמה 3]

שאלה ../images/Emo35.gif למה ../images/Emo35.gif

דמותו של האב הטבעי מוצגת כפסווית, חלשה, רעה, נטולת רגש, ברוב מיקרי הגירושין. ואל תרביצו לי, אפשרי רק עגבניות ולא רקובות

 

[הפרי האסור 2003]

אני לא זורקת עגבניות אם כי שוקלד../images/Emo3.gif

זה תלוי אילו אנשים נשואים את מכירה שהגברים במסגרת הזו שהתפרקה מתנהגים כך. אני אומרת שיש כאלה ויש אחרים אך לא ניתן להכריע באיזה צד נמנים יותר.

 

[ophra]

מנסה לענות

תשובה מאד אישית שמתאימה (מן הסתם) רק למקרה שלי... פאסיבי? - כי הוא כזה. מבחירה. בחירה שלו. חלש? - הוא לא. לפחות לא כלפי חוץ. רע? - בוודאי שלא. ממש-ממש לא רע. נטול רגש ? - גם לא. קשה לו לפעמים להביע את רגשותיו, אבל אין לי ספק שהם קיימים. בוודאי כלפי הילדים. לילדים שלי יש אבא טוב. אני לא מתביישת להגיד את זה. לפי תפיסתי הוא עושה טעויות אבל לא משהו שראוי בגללו להשמיץ או להרחיק את הילדים. הפאסיביות שלו בחייהם "הקטנת הראש" בכל מה שנוגע ל"ניהול השגרה" שלהם שהוא בחר בה היא זו שהציקה לי מאד בעבר

וככל שעובר הזמן - פחות ופחות...

עפ

(יש גם יתרונות בלהיות אמא חדורית

)

 

[אסתיהאחד]

פאסיבית לא הייתי אומרת

קל יותר לתפוס את האמא כטובה כי היא נשארת לרוב עם הילדים. הגבר מלא זעם ותסכול או פרש אל חיים חדשים. יש לו את יכולת ההתנתקות מעברו ומילדיו לרוב והוא מתחיל בקלות חיים חדשים. אנו הנשים מגוננות לרוב.מוכנות להקריב וגם מצפים ממנו לזה. מה לעשות גברים הם ממאדים ונשים מנוגה

 

[b4icu]

האב ../images/Emo150.gif

שלום לא להכנס להכללות, אני מרגיש שאני אולי קצת שונה...(הייתי רוצה) אבל: בד"כ הילדים בחזקת האם, האב רק משלם מזונות. המשמעות: האמא עם הילדים רוב הזמן, האב רק ע"פ הסדרי הראיה. האב עדיין משלם חצי על משהו שהוא בד"כ לא רואה ולא מבין למה זה כל כך יקר. אז באה התחושה: "אני את שלי כבר שילמתי מה אתם עוד רוצים ממני". רגש - גבר, ישראלי רגש? ראית איך היית עצוב אתמול כשמכבי הפסידה בחוץ ליוונים? ורגש מנוצל ל-$$$ אז בואו נסתיר אותו כמה שאפשר. וכמו שתמיד אמרתי - האם היית מוכנה להפוך את היוצרות ולבחון את התנהגותך? הגבר יקח חזקה על הילדים, את תשלמי לו מזונות ולך יהיו הסדרי ראיה אתם, ורוב הזמן תהיי לבד ( ל ב ד ). ואת הזמן והריקנות תמלאי בפיצוחים, כדורגל ובירה. עכשיו תראי אילו תכונות ידביקו לך... סתאאאאם, את לא חייבת לשתות

, וגם

יהיה בסדר.

 

[ניצת שושן]

יש בזה משהו

אפילו הרבה ,במה שאתה אומר בפרט שיש הסדרי ראיה קשוחים שלא זזים מהם... יחד עם זה יש אבות שמקבלים מהאם את כל החופש לפגוש בילדיהם מתי שרק ירצו (כמו אבי ילדי למשל) ולא בדיוק מנצלים את החופש הזה... פעם בפורום שלי היה לנו איזה דיון על זה - על הריק שנותר לאבות אנסה להביא קישור ואכן חושבת שזו בעיה כואבת... אני אישית חושבת שמשמורת משותפת היא הפתרון האידאלי לכל הצדדים רק חבל שזה נדיר מאוד במחוזותינו...

 

[אסתיהאחד]

כמו שאמרת לפעמים

אנו נותנים לו את כל החופש שבעולם לראות את ילדיו ואז מתברר לצערינו שהוא לא רץ לנצל חפש זה

 

[עין 3]

לא, רק לא משמורת משותפת!!!!!!!!!!

אצלנו היתה משמורת משותפת. האבא התעקש, העו"ד לא התלהב אבל הסכים, ועד היום הנסיך קרוע בגלל אותם שנים. הפסיכולוגים שוללים מכל וכל את השיטה הזו שממש לא הוכיחה את עצמה. בכל אבחון, בכל שיחה שאליה הלכתי, רק שמעו את המושג "משמורת משותפת" ואמרו אוי ואבוי. ובצדק!!! כשיש לילד שני בתים, בעצם אין לו אף בית. יש הבית של אבא, ויש הבית של אמא, ואיפה הביתה שלי? במצב רגיל ילד הולך לאבא וחוזר הביתה. במשמורת משותפת ילד הולך לבית של אבא ואחר-כך הולך לבית של אמא. הוא לא חוזר הביתה וזו טעות. מעבר לזה שהוא תמיד צריך לסחוב איתו את כל הבית, כי הוא אף פעם לא יודע מה יצטרך מתי. הנסיך שלי היה מסדר ילקוט ביום רביעי בערב ליום חמישי ולוקח את הספרים של יום שישי ויום ראשון. זה מעיק, זה קשה ואי אפשר שיהיה לו מהכל כפול. לא מספרים ומחברות וגם עם בגדים זה בעיה. אם יש לו סט בגדים שהוא אוהב במיוחד והוא נמצא אצל אבא. ביום ראשון בערב הוא מגיע לבית של אמא וביום שני באופן מפתיע מחליטים לצאת לבילוי. עכשיו הבגדים שהוא אוהב ורוצה ללבוש נמצאים אצל אבא! איזה באסה! זה קשה ואני כל כך מצטערת שהסכמתי. ותאמינו לי שגם הנסיך חושב כמוני. כל פעם שקיבל מכתב מבית ספר לגבי אסיפת הורים, מסיבת סיום וכו' הוא היה צריך לקחת שני עותקים ולזכור למסור אחד לאמא ואחד לאבא. זו אחריות גדולה מאוד. אני חושבת שאם לא הסידור הזה לא היו לו היום כאלה בעיות של התארגנות ומשמעת.

 

[אסתיהאחד]

מה עדיף על מה

בעיה של התארגנות ומשמעת או שני הורים זמינים ואוהבים לצידו?

 

[יונה לבנה 1]

אסתי

לדעתי השאלה היא לא הורים זמינים ואוהבים...מפני שהאהבה נמצאת בכל מקרה בשני המצבים. אבל אם משמורת הדדית מביאה לבלבול הילד ,ההשלכות לכך יכולות להיות קשות,ראי דוגמאות של הנסיך של עין. אני חושבת שייציבות חשובה יותר מכל ונראה לי שבית אחד מייצג יציבות הרבה יותר משניים...

 

[אסתיהאחד]

לא ניסיתי משמורת משותפת

ובמקרה שלי גם לא היו נותנים.ואני באמת רואה שהילדים מרגישים שהבית שלהם הוא רק אצלי ואצל אבא זה הבית שלו ושל אשתו. אבל מה שקורה אצלי לפחות שעם השנים הוא הולך ומתרחק ולוקח פחות אחריות ואולי עם משמורת משותפת זה לא היה קורה

 

[יונה לבנה 1]

עין יקרה

תודה על התובנה ,עשית לי סדר בארגון המפגשים. אני חשבתי שכמו בקיבוצים ילד נכנס מתי שבא לו לאבא ולאמא.והחוויה שיש לו שני בתים טובה ובונה,לא ראיתי את הקושי הפסיכולוגי וגם המעשי מהצד שלו. תודה רבה רבה ושבת שלום

 

[ניצת שושן]

אין ספק שאת מעלה כאן

סיפור מורכב ומתוך נסיון על הקשיים הטכניים ניתן להתגבר לדעתי , לגבי הפסיכולוגים? לא יודעת רק מנסה לחשוב ואולי בעצם אין טעם כיוון שזה אף פעם לא עלה על הפרק אצלי... תודה עין על זוית שונה

 

[1נתי 1]

הבית של אמא והבית של אבא

אישית לא הייתי שוללת בכזאת נחרצות מה המשמעות של משמורת משותפת? - 3 ימים אצל אמא 3 אצל אבא? אצלי, כשהילדה היתה קטנה אכן האב היה בא לקחת ולהחזיר אולם לא הקפדנו על ימים קבועים - התגמשנו ולילדה יש חדר אצל אמא וחדר אצל אבא כולל כל הציוד (מחשב/משחקים/בגדים - למעט ספרי לימוד) הגברת הקטנה שלי חגגה ועדיין חוגגת על הנושא- אם לא הכינה שיעורים תמיד היה לה תירוץ - שהשיעורים אצל אבא/אמא

אבל ברצינות - למה שהילדים לא ירגישו אצל האב כבביתם ? כיום, כשהילדה גדולה היא הולכת ובאה כרצונה (הפלוס הוא המרחק הקטן בין מגורינו) היחסים ביני לבין ה

אינם מין הטובים הידברות רבה אין ביננו והמון חילוקי דעות(בלשון המעטה) אולם מעולם לא מנעתי מהילדה ללכת אליו האם זה לא נותן לה ביטחון בנו כהורים, שלמרות שהתגרשנו אנו תמיד כאן בשבילה? האם דווקא ההרגשה שהולכים לאבא לבקר היא לא זאת הגורמת לריחוק במערכת היחסים? נכון שהילדה עושה מניפולציות ומנצלת את אי ההסכמות ביננו אך זה היה קורה גם אם לא היתה חופשיות בביקורים וגם קורה בין הרבה זוגות נשואים

 

[noamic]

אתה כל כך צודק, אבל

אני אפשרתי (למען הילדים) לאקס לבוא אלינו הביתה מתי שהוא רוצה כמה שהוא רוצה איך שהוא רוצה. נו והוא בא ??? וזה היה בשלב שלא היה גבר אחר בסביבה , כל שלא היו תירוצים. ועד היום הוא לוקח אותם מתי שבא לו, איך שבא לו כמה שבא לו וזה מעט מידי ופסיבי מידי. אז יש ויש. והסדרי ראיה הם דבר נורא לאבות שאכפת להם. מסכימה עם תחושותיך.

 

[יונה לבנה 1]

נעומיקי

אני בטוחה שישנם גברים אשר הסדרי הראיה לא מאפשרים להם לראות את ילדיהם כמה שהם רוצים ובזמנים שהם היו רוצים. אך לצערי הרב אני מכירה לא מעט שמתנערים מאחריותם ,ולכן יש צורך לחייב בהסכם ימים קבועים ושעות קבועות,ללא הסדרים ברורים אין אישור הסכם ברבנות. אני מאמינה שהורה במשמורת שאינו מתנקם דרך הילדים מאפשר להפגש עם הילדים באופן חופשי,יש לי הרגשה שלא פעם המשמורן משתמש בהסדרי הראיה ככח נקמה ושליטה,ובעצם פוגע בילדיו. אל לנו לשכוח שכשהילדים קטנים זה דווקא מאד נוח שהם מבקרים את האב/או האם ,ומאפשרים לנו מעט איורור..........

 

[אסתיהאחד]

מצטערת אבל לאפשר

לאקס לבוא מתי שבא לו זה ממש לא התאים לי לפחות.ויש בזה קושי רב נפשית .את יודעת שעל פי היהדות אסור לגור ברחוב של האשה הקודמת.ויש בזה איזשהו הגיון לא?

 

[ניצת שושן]

בעקבות הדיון שלנו כאן

עלתה לי שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן העלתי אותה בפורום הבית שלי וכיוון שברור שגם לכם חברים יש מה לומר אתם מוזמנים.

 

[עלמה 3]

אני חושבת,../images/Emo39.gif

שאני כהורים גרושים ופרודים ונשואים, הם אלו שצריכים ועל אחריותם להקנות את תחושת השייכות ומה זה אומר תחושת השייכות - עין שאם יש משמורת משותפת אז צריך לדאוג (לא הילד) כהורה, שתהיה פינה פרטית כוננית, בגדים, מיטה, מסרק, מברשת שיניים וללא צורך שכל שבוע לארגן תיק , כמו נוודים. עין בהבט הפסכולגי זה אכן פוגם, אך אם אנו כהורים דואגים לעניין הלוגיסטי ונותנים את תחושת השייכות ב- 100% אז לדעתי זה יכול להיות מוצלח.

 

[עלמה 3]

שאני = שאנו - טעות