היי עידו
צמחונים לא אוכלים
כלל שיירי בעלי חיים; כלומר לא פרות, כבשים, עגלים ("בשר"), לא תרנגולות ("עוף") ולא דגים. טבעונים לא אוכלים כלל מוצרים אשר היתה כרוכה בהם התעללות ביצורים חיים; דהיינו שיירי בעלי חיים, ביצים, חלב, דבש (שכחתי משהו?). היות שהנך אוכל שיירי בעלי חיים, אינך צמחוני (לאכול "פעם ב-" זה עדיף על לאכול כל הזמן - אך אנו מתייחסים כאן להגדרה). בהודעה אחרת שאלת מה ההתעללות באכילת ביצים או צריכת חלב; לגבי חלב, תוכל לעשות חיפוש בפורום זה, אני בטוחה שתמצא מידע, והנה חומר בנושא ביצים ["ביצי סוללה מול ביצי חופש"], שנלקח משבועון האינטרנט של אנונימוס. (מי שרוצה לקבל אותו ישירות במייל, שישלח מייל ריק לכתובת:
[email protected]) "בגיליונות קודמים של זכויות בעלי-חיים השבוע הבאנו עד כה שש כתבות על תעשיית הביצים. בכתבות אלה מיעטנו לעסוק בהבחנה בין שיטות שונות לטיפול בתרנגולות בתעשייה זו. השבוע נשווה בין שתי שיטות: גידול בכלובי סוללה וגידול ללא כלובים.
מהן "ביצים אורגניות"? "ביצים אורגניות" הן ביצים העומדות בתקן של הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל. התקן קובע תנאים מינימליים הנוגעים הן לבריאות הצרכנים (כגון אי שימוש באנטיביוטיקה) והן לרווחת התרנגולות. צוות אנונימוס ביקר במשקים האורגניים ובדק את תנאי הגידול של התרנגולות. ההוראה העיקרית בתקן האורגני – מתן גישה לתרנגולות לחצר פתוחה – נאכפת בכל המשקים, אך אין בידינו נתונים באיזו מידה נאכפות הוראות אחרות המופיעות בתקן.
מהן "ביצי חופש"? השם "ביצי חופש" הוא תווית, הניתנת תחת פיקוח של עמותת חי-משק (העמותה למען חיות המשק) לביצים שמקורן במשקים, העומדים בדרישות רווחה מסוימות לתרנגולות. "ביצי חופש" עומדות גם בתקן של הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית, אלא שהפיקוח של חי-משק מעט מחמיר יותר לטובת רווחתן של התרנגולות. משקים מעטים בארץ זכאים להשתמש בתווית "ביצי חופש" או "ביצים אורגניות", והם מספקים אחוז זעום (אין בידינו נתונים מוסמכים לגבי השיעור המדויק) מכלל צריכת הביצים בישראל. כל שאר הביצים בישראל מגיעות מכלובי סוללה. אין כל קשר בין "ביצים אורגניות" בכלל ו"ביצי חופש" בפרט לבין מותגים וכותרות פרסומיות כגון "ביצי משק טריות", שהן ביצים מלולי סוללה, על אף הציור המטעה על האריזה.
היתרון ב"ביצי חופש": תנאי הכליאה:
שטח - בכלובי הסוללה דחוסות התרנגולות זו אל זו ולעתים זו על גבי זו (20 ס"מ על 20 ס"מ בקירוב לתרנגולות, ולעתים אף פחות מכך). תקן החקלאות האורגנית מחייב לספק לתרנגולות מבנה הנפתח לחצר (ללא כלובים). בחצר מוקצב לכל עוף חצי מטר רבוע (כ-70 ס"מ על 70 ס"מ), ובתוך המבנה מוקצבת עוד חמישית מטר רבוע (כ-44 ס"מ על 44 ס"מ). כלומר, כל תרנגולת אמורה לקבל שטח הגדול פי יותר מ-12 מן השטח המוקצב בכלובי הסוללה וחופש תנועה נרחב, ללא הגבלה של תקרה.
קרקע - קרקע כלובי הסוללה עשויה תיל, הפוצע את רגלי התרנגולות. החיכוך בתיל גם גורם לנשירת נוצות, לחשיפת הבשר ולעתים גם לפציעות. בלולים אורגניים נמנעות מצוקות אלה לחלוטין, והתרנגולות מרבות לממש את הצורך שלהן להתפלש בעפר. הן גם מרבות לעמוד על מוטות שמספקים להן, בהתאם לצורכיהן.
פרטיות - תרנגולות זקוקות לפרטיות מלאה בעת הטלת הביצים. בכלובי הסוללה הן נאלצות להטיל כשהן חשופות לחלוטין למבטים ולמגע של תרנגולות אחרות. לפי תקן החקלאות האורגנית ניתנים לתרנגולות תאים להטלה. התאים מופרדים זה מזה, עובדה המונעת חלק מן המצוקה, אך מספר התאים קטן ממספר התרנגולות (תא אחד לכל שש תרנגולות), וכל תרנגולת עלולה למצוא את עצמה עם שכנות לתא.
אלימות - כתוצאה מתנאי החיים הקשים נוהגות התרנגולות בכלובי הסוללה לתקוף זו את זו, והחלשות שבהן נפצעות ואף נאכלות בעודן בחיים. תופעה זו נפוצה פחות בלולי "חופש".
שעמום - התרנגולות בלולי סוללה סובלות משעמום רב, הגורם למצוקה ולאלימות. המצב טוב יותר בלולי "חופש", כשניתנת לתרנגולות אפשרות לשוטט, ולחפש ולברור לעצמן את מזונן.
פחד - עם כניסת אדם ללול סוללות מגיבות התרנגולות בבהלה היסטרית, כשהן נחבטות על קירות הכלוב. בלולי "חופש" יש לתרנגולות מרחב לסגת בשלווה, והן פחות פוחדות.
הרעבה - בלולי הסוללות נוהגים להרעיב את התרנגולות בגיל מסוים במשך מספר שבועות. המטרה היא לגרום להן הלם, שבעקבותיו נושרות נוצותיהן, ובגופן מתרחש תהליך המעורר מחדש את יכולת ההטלה שלהן. שיטה זו אסורה לפי תקן החקלאות האורגנית. בעיות המשותפות ללולי "חופש" וללולי סוללות:
הרג הזכרים - כל התרנגולות בתעשיית הביצים בוקעות בהדגרה מלאכותית, וכל סוגי הלולים קונים אפרוחות מאותן מדגרות. במדגרה עוברים האפרוחים מיון, שבסופו נזרקים הזכרים והנקבות ה"פגומות" למכלים, שם הם גוססים באיטיות ומתים מחנק, מעיכה, צמא, רעב, קור או חום.
קיטום המקור - לפני מכירתן (לכל סוגי הלולים) חותכים את הלסת העליונה של האפרוחות באמצעות להב מתכת מלובן (במטרה למנוע מהן לנקר ביעילות זו את זו). החיתוך מתבצע בתוך רקמה העשירה בעצבים. חלק מהן מתות מן ההלם. אחרות סובלות מעיוותי מקור קשים ומכאבים כרוניים. בלולי סוללה נהוג קיטום שני, לפני תחילת ההטלה, אשר אינו נהוג בלולים האורגניים.
עיוות גנטי - בכל סוגי הלולים מנוצלות תרנגולות מזנים, שעברו ברירה מלאכותית אינטנסיבית להקדמת הבגרות המינית ולהטלת ביצים רבות וגדולות במיוחד. מבנה גופן של תרנגולות אלה והפיזיולוגיה שלהן מעוותים, באופן הפוגע בבריאותן.
הטלה מוגברת - השילוב של עיוות גנטי עם נטילת הביצים מן התרנגולות גורם להן להטיל ביצים במספר הגדול פי 20 בקירוב בהשוואה לתרנגולות המקיימות אורח-חיים טבעי. נראה ששיעור ההטלה בלולי "חופש" מעט נמוך יותר מזה שבלולי סוללות, אך לא במידה משמעותית. ההטלה המוגברת שוחקת את אברי ההטלה וגורמת כאבים עזים. בנוסף לכך היא מכלה את מאגרי הסידן בגוף, כך שכל התרנגולות סובלות מאוסטאופורוזיס חמור.
גזלת ביצים - בכל סוגי הלולים נלקחות הביצים מן התרנגולות והן אינן מגדלות צאצאים.
עיוות המבנה החברתי - לא רק כלובי הסוללה, אלא גם לולי ה"חופש", אינם מאפשרים לתרנגולות (שמטבען חיות בקבוצות קטנות) לקיים מבנה חברתי. בלולי ה"חופש" הן מצופפות באלפיהן, וכתוצאה מכך הן מרבות להיאבק ביניהן.
הובלה - "פינוי" התרנגולות שקצב ההטלה שלהן ירד אינו נערך על-ידי הלולנים, אלא על-ידי קבלני מועצת הלול, ולכן אינו כפוף לשיטות האורגניות. ה"מפנים" של מועצת הלול נהגו למחוץ את העופות למוות, ואין בידינו מידע, האם השיטה השתנתה. גם במקרה של הובלה בכלובים להרג בשחיטה, צפויות תרנגולות רבות למסע טראומטי, כשרבות מהן סובלות משברים בגפיים.
מוות בגיל צעיר - תרנגולות רבות מתות כתוצאה משיטות הטיפול האלימות, הצפיפות והמצוקה – כאשר נראה כי התמותה בלולי "חופש" נמוכה יותר. בכל השיטות נשלחות שאר התרנגולות למות כשהגיעו לכרבע מתוחלת חייהן הטבעית (יוצא דופן משק זר בכפר יהושע: לדברי הלולנים שם, הם אינם שולחים תרנגולות למות). כל שיטות ההמתה אלימות ביותר."
(רק לי מותר!) דור