אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שאלה...
- פותח הנושא ע ד י ו ש
- פורסם בתאריך
שלום, לך
אפילו בעמוד הזה יש כבר מישהו ששאל את השאלה הזאת. תשובתו של mgb היא שיש כמה "מועמדים" - על פי המדרש, כי על פי פשט המקראות מתושלח הוא הזקן ביותר. המועמדים הם: 1) עוג מלך הבשן 2)פנחס הוא אליהו הנביא 3)דוד מלך ישראל חי וקיים 4)שרח בת אשר (בזכות ברכת יעקב שגילתה לו שיוסף חי..) 5)יעקב אבינו (לא נאמרה בו מיתה..) ואני מוסיפה את חנוך שחי 365 שנה, אבל לא מת אלא "איננו כי לקח אותו האלוקים" שניתן להבין שהוא עדין חי.
אפילו בעמוד הזה יש כבר מישהו ששאל את השאלה הזאת. תשובתו של mgb היא שיש כמה "מועמדים" - על פי המדרש, כי על פי פשט המקראות מתושלח הוא הזקן ביותר. המועמדים הם: 1) עוג מלך הבשן 2)פנחס הוא אליהו הנביא 3)דוד מלך ישראל חי וקיים 4)שרח בת אשר (בזכות ברכת יעקב שגילתה לו שיוסף חי..) 5)יעקב אבינו (לא נאמרה בו מיתה..) ואני מוסיפה את חנוך שחי 365 שנה, אבל לא מת אלא "איננו כי לקח אותו האלוקים" שניתן להבין שהוא עדין חי.
סליחה?? ביעקב אבינו לא נאמרה מיתה?
הרי הפסוק האחרון בבראשית מ"ט אומר "ויגווע וייאסף את עמיו". וכל פרק נ' עוסק ביעקב המת. א. הרופאים המצרים חונטים אותו. ("וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים, אֶת-יִשְׂרָאֵל") ב. יוסף קובר אותו במערת המכפלה. ("וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו", וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה", וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו") ג. אחי יוסף פוחדים מגורלם אחרי שאביהם מת. ("וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף כִּי-מֵת אֲבִיהֶם")
הרי הפסוק האחרון בבראשית מ"ט אומר "ויגווע וייאסף את עמיו". וכל פרק נ' עוסק ביעקב המת. א. הרופאים המצרים חונטים אותו. ("וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים, אֶת-יִשְׂרָאֵל") ב. יוסף קובר אותו במערת המכפלה. ("וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו", וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה", וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו") ג. אחי יוסף פוחדים מגורלם אחרי שאביהם מת. ("וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף כִּי-מֵת אֲבִיהֶם")
רגע..אופססס אתה מעיר משהו אחר..
בס"ד טעות כפולה מצידי..גם כן ציינתי וגם לא הבנתי את הערתך.. נכון שחנטו, נכון שקברו, אבל על-פי חז"ל כיוון שלא נאמרה בו מיתה אנו "מסווגים" את יעקב לקבוצה שמבחינה מסויימת הוא חי.. רש"י ויגוע ויאסף - ומיתה לא נאמרה בו ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת (תענית ה): וכבר נשאלה שאלתך זו בתלמוד..: "..א"ל הכי א"ר יוחנן יעקב אבינו לא מת. א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א"ל מקרא אני דורש שנאמר (ירמיהו ל) : ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים" מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים .." בברכה
בס"ד טעות כפולה מצידי..גם כן ציינתי וגם לא הבנתי את הערתך.. נכון שחנטו, נכון שקברו, אבל על-פי חז"ל כיוון שלא נאמרה בו מיתה אנו "מסווגים" את יעקב לקבוצה שמבחינה מסויימת הוא חי.. רש"י ויגוע ויאסף - ומיתה לא נאמרה בו ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת (תענית ה): וכבר נשאלה שאלתך זו בתלמוד..: "..א"ל הכי א"ר יוחנן יעקב אבינו לא מת. א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א"ל מקרא אני דורש שנאמר (ירמיהו ל) : ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים" מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים .." בברכה
ידידי מסורתי הנכבד(לא ציני!)
בס"ד ברור שאתה לא מבין כי אין כאן מה להבין, יש להאמין לדברי חז"ל! הבט, אף אחד לא טען שיעקב אבינו חי לפי מושגים גשמיים רגילים.. אף אחד לא טען שחנוט וקבור, נושם.. רבי יוחנן למד זאת וכך ענה לתלמידו מפסוק וההיקש שבו מזרעו.. מראש ציינתי שמתושלח חי שנים רבות יותר מכל בני אנוש למעט אלה שחיים במושגים שונים!! אגב, למה כבודו לא הקשה על אליהו הנביא, על שרח בת אשר וכו' בברכה
בס"ד ברור שאתה לא מבין כי אין כאן מה להבין, יש להאמין לדברי חז"ל! הבט, אף אחד לא טען שיעקב אבינו חי לפי מושגים גשמיים רגילים.. אף אחד לא טען שחנוט וקבור, נושם.. רבי יוחנן למד זאת וכך ענה לתלמידו מפסוק וההיקש שבו מזרעו.. מראש ציינתי שמתושלח חי שנים רבות יותר מכל בני אנוש למעט אלה שחיים במושגים שונים!! אגב, למה כבודו לא הקשה על אליהו הנביא, על שרח בת אשר וכו' בברכה
סליחה שאני דוגל בפשט של הכתוב...
ומעדיף אותו על מדרשים. (אבל זה ויכוח בינינו שלא התחיל ביעקב ולא ייגמר בו.) לא הקשיתי לגבי אליהו הנביא מהסיבה הפשוטה שהתנ"ך מעיד שהוא לא מת אלא עלה חי לשמיים במרכבת אש. על שרח בת אשר וכו' לא התווכחתי, כי אין לי כוח לריב על כל דבר. יעקב חשוב בהרבה, והטענה שלא מת גם סותרת מקרא מפורש. לטעמי התורה מעידה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שיעקב מת כאחד האדם, וגופתו נחנטה, והוא נקבר. ברגע שגופו פסק מלפעול הוא מוגדר כמת, וזאת בלי קשר האם נשמתו עברה תהליך סטנדרטי של כל מת או שגורלה היה ייחודי.
ומעדיף אותו על מדרשים. (אבל זה ויכוח בינינו שלא התחיל ביעקב ולא ייגמר בו.) לא הקשיתי לגבי אליהו הנביא מהסיבה הפשוטה שהתנ"ך מעיד שהוא לא מת אלא עלה חי לשמיים במרכבת אש. על שרח בת אשר וכו' לא התווכחתי, כי אין לי כוח לריב על כל דבר. יעקב חשוב בהרבה, והטענה שלא מת גם סותרת מקרא מפורש. לטעמי התורה מעידה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שיעקב מת כאחד האדם, וגופתו נחנטה, והוא נקבר. ברגע שגופו פסק מלפעול הוא מוגדר כמת, וזאת בלי קשר האם נשמתו עברה תהליך סטנדרטי של כל מת או שגורלה היה ייחודי.
זהו בדיוק...
בס"ד ערב טוב! (האמן לי שאני רגוע ואיני כועס או מקפיד, כעת המשך לקרוא!) הרי דבריך זוהי תורת הקראים.. זה לא פשט או לא פשט.. זה לא לקבל שתורת ישראל היא לא ספר קריאה רגיל. הבט ידידי ר' מסורתי. הרי זה לא מתבטא רק איך להבין את דבריו ר' יוחנן. אלא האם התפילין(לוקח ממש כדוגמא)שר' יוחנן הניח הם התפילין ה"אמיתיות". ואם כן..איך זה שאותו ר' יוחנן שהבין אין נראו התפילין שה' ציוה את משה בעל-פה בהר סיני..כן..אותו ר' יוחנן מבאר לנו(והוא הבין טיפה יותר ממנו אני מניח שאתה מסכים) את הפסוק.. אגב, אותו ר' יוחנן שיכל עשרה בנים והוא ישב עליהם "שבעה"..אולי נאמר לו: "..ר' יוחנן.. סתתתםם.. הם לא באמת מתו.. הם רק קבורים "כאילו"..אתה מבין ר' יוחנן..למה אתה נצמד לפשט..הרי אתה דרשן..אז תחשוב שהן חיים עוד..מה איכפת לך .." תורתנו אכן היא בנויה גם מפשט.. אבל כשאין לנו באור בפשט מותר להבין שאיננו מבינים את הפשט.. לא בושה.. ואם אנו רואים את חכמת חז"ל בהרבה שטחים.. האם אתה סבור שהם ח"ו שיחקו כאילו? כלום לא היה להם הגיון בריא לפחות כמונו שלא יתכן שאדם נחנט ונקבר והוא חי.. אלא מה?? ישנו רובד משמעות אחר וברובד הזה מובנו שיעקב עדיין חי.. ראיה? הוכחה? בבקשה..אתה . אני, כל עם ישראל חי..(ישראל שנקרא גם יעקב..) ואולי לכך כיוון ר' יוחנן? בברכה חמה ובידידות (ואינני ציני, די עם זה!!)
בס"ד ערב טוב! (האמן לי שאני רגוע ואיני כועס או מקפיד, כעת המשך לקרוא!) הרי דבריך זוהי תורת הקראים.. זה לא פשט או לא פשט.. זה לא לקבל שתורת ישראל היא לא ספר קריאה רגיל. הבט ידידי ר' מסורתי. הרי זה לא מתבטא רק איך להבין את דבריו ר' יוחנן. אלא האם התפילין(לוקח ממש כדוגמא)שר' יוחנן הניח הם התפילין ה"אמיתיות". ואם כן..איך זה שאותו ר' יוחנן שהבין אין נראו התפילין שה' ציוה את משה בעל-פה בהר סיני..כן..אותו ר' יוחנן מבאר לנו(והוא הבין טיפה יותר ממנו אני מניח שאתה מסכים) את הפסוק.. אגב, אותו ר' יוחנן שיכל עשרה בנים והוא ישב עליהם "שבעה"..אולי נאמר לו: "..ר' יוחנן.. סתתתםם.. הם לא באמת מתו.. הם רק קבורים "כאילו"..אתה מבין ר' יוחנן..למה אתה נצמד לפשט..הרי אתה דרשן..אז תחשוב שהן חיים עוד..מה איכפת לך .." תורתנו אכן היא בנויה גם מפשט.. אבל כשאין לנו באור בפשט מותר להבין שאיננו מבינים את הפשט.. לא בושה.. ואם אנו רואים את חכמת חז"ל בהרבה שטחים.. האם אתה סבור שהם ח"ו שיחקו כאילו? כלום לא היה להם הגיון בריא לפחות כמונו שלא יתכן שאדם נחנט ונקבר והוא חי.. אלא מה?? ישנו רובד משמעות אחר וברובד הזה מובנו שיעקב עדיין חי.. ראיה? הוכחה? בבקשה..אתה . אני, כל עם ישראל חי..(ישראל שנקרא גם יעקב..) ואולי לכך כיוון ר' יוחנן? בברכה חמה ובידידות (ואינני ציני, די עם זה!!)
אתה טועה, זאת לא תורת הקראים..
בתור יהודי, אני מחויב לקבל את פסיקת חז"ל (כולל רבי יוחנן) אבל לא את השקפת חז"ל בכל דבר וענין. הקראים פוסלים את סמכות החכמים לפסוק הלכות, ובזה ההבדל בינם לבינינו. עקרונית אני יכול להיות משוכנע מעל לכל ספק שהתפילין ה"אמיתיות" הן טרפז עשוי זכוכית הצבועה בסגול ולא קופסאות ורצועות שחורות. אבל זה לא פוטר אותי מלקבל את הפסיקה ההלכתית שהתפילין הן אלה המוכרות לנו, משום שהחליט על כך פוסק מוסמך ובהליך חוקי. אני ממליץ לך לעיין שוב בפסוקים מהתורה המשמשים כבסיס לסמכות הרבנים והחכמים. "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים י"ז, ח'-י"א) ברור לחלוטין שהחיוב לקבל דברי חכמים חל רק על עניינים משפטיים (קרי: הלכות). בשום מקום לא נאמר שחייבים לחשוב כמוהם ולהסכים לכל השערה או טענה שהם מביעים. אפילו מבחינה דקדוקית מדובר על "יורוך" ו"יגידו לך" ו"יאמרו לך". כולם לשון צווי, שמשמעם היתר ואיסור. דרך אגב, אני גם לא חושב שחז"ל התכוונו למדרשים כפשוטם. הם ראו במדרש כלי חינוכי ולכן הרשו לעצמם לומר דברים שאינם עובדות כפשוטן. ולשמחתי אני נתלה באילן גבוה עד מאוד המוכר בשם הרמב"ם. בהקדמה למשנה תורה פרק "חלק" הוא קבע שהן המאמינים באגדות חז"ל כפשוטן והן המאמינים שחז"ל התכוונו לפשוטם של מדרשיהם - הינם מעוטי דעת. הנסיון שלך לטעון שקיום עם ישראל הוא הכוונה בכל שיעקב חי הוא אולי נחמד אבל לא ממש משכנע. לפי אותו הגיון גם אברהם ויצחק וכל האבות והאמהות לא מתו, שהרי אנו צאצאיהם. אלא שהעובדה היא שנטענה טענה ייחודית לגבי יעקב.
בתור יהודי, אני מחויב לקבל את פסיקת חז"ל (כולל רבי יוחנן) אבל לא את השקפת חז"ל בכל דבר וענין. הקראים פוסלים את סמכות החכמים לפסוק הלכות, ובזה ההבדל בינם לבינינו. עקרונית אני יכול להיות משוכנע מעל לכל ספק שהתפילין ה"אמיתיות" הן טרפז עשוי זכוכית הצבועה בסגול ולא קופסאות ורצועות שחורות. אבל זה לא פוטר אותי מלקבל את הפסיקה ההלכתית שהתפילין הן אלה המוכרות לנו, משום שהחליט על כך פוסק מוסמך ובהליך חוקי. אני ממליץ לך לעיין שוב בפסוקים מהתורה המשמשים כבסיס לסמכות הרבנים והחכמים. "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים י"ז, ח'-י"א) ברור לחלוטין שהחיוב לקבל דברי חכמים חל רק על עניינים משפטיים (קרי: הלכות). בשום מקום לא נאמר שחייבים לחשוב כמוהם ולהסכים לכל השערה או טענה שהם מביעים. אפילו מבחינה דקדוקית מדובר על "יורוך" ו"יגידו לך" ו"יאמרו לך". כולם לשון צווי, שמשמעם היתר ואיסור. דרך אגב, אני גם לא חושב שחז"ל התכוונו למדרשים כפשוטם. הם ראו במדרש כלי חינוכי ולכן הרשו לעצמם לומר דברים שאינם עובדות כפשוטן. ולשמחתי אני נתלה באילן גבוה עד מאוד המוכר בשם הרמב"ם. בהקדמה למשנה תורה פרק "חלק" הוא קבע שהן המאמינים באגדות חז"ל כפשוטן והן המאמינים שחז"ל התכוונו לפשוטם של מדרשיהם - הינם מעוטי דעת. הנסיון שלך לטעון שקיום עם ישראל הוא הכוונה בכל שיעקב חי הוא אולי נחמד אבל לא ממש משכנע. לפי אותו הגיון גם אברהם ויצחק וכל האבות והאמהות לא מתו, שהרי אנו צאצאיהם. אלא שהעובדה היא שנטענה טענה ייחודית לגבי יעקב.
ראה מה כותב החזו"א באגרת.
בס"ד הדברים קשים אבל אני מביא אותם להראות שהבנתך איננה נכונה והסתמכותך על הרמב"ם שגויה לחלוטין כולל הבנתך את דבריו בהקדמתו לפיה"מש לפרק חלק". זהו היסוד שכל גדולי ישראל נשענו מאז ומתמיד ולא רק החזו"א. מפאת חולשתי(לא מרגיש טוב..) אינני יכול להאריך ועוד חזון למועד.. בברכה
בס"ד הדברים קשים אבל אני מביא אותם להראות שהבנתך איננה נכונה והסתמכותך על הרמב"ם שגויה לחלוטין כולל הבנתך את דבריו בהקדמתו לפיה"מש לפרק חלק". זהו היסוד שכל גדולי ישראל נשענו מאז ומתמיד ולא רק החזו"א. מפאת חולשתי(לא מרגיש טוב..) אינני יכול להאריך ועוד חזון למועד.. בברכה
תגובה...
ראשית, זו לא הבנתי את הרמב"ם אלא הבנתו של פרופסור אליעזר שבייד את הרמב"ם. עיין בספרו "הפילוסופים הגדולים שלנו" בעמוד 176. שנית, החזון איש גם קבע ש"חדש אסור מן התורה". אז הוא חושב כך ואני חושב אחרת. מכיון שאיני חרדי, איני מחויב לפסיקתו בעניינים הלכתיים שאינם מוסכמים על כל זרמי היהדות הדתית. (האם אני כופר ומין בגלל שאני מסתפק בכשרות של הרבנות הראשית?) לא כל שכן שאיני מחויב לחשוב כמוהו בשום דבר וענין, כל זמן שלא מדובר בענייני היתר ואיסור. ודעתו על דברי חז"ל אינה ענייני היתר ואיסור. חוץ מזה, אני לא מטיל ספק בדברי חז"ל בהלכה ובאגדה. בענייני אגדה אני מטיל ספק במה שהחרדים של היום חושבים שהם דברי חז"ל. חז"ל בכלל לא התכוונו לטעון שהמדרש מציג עובדות. הרי מכך התחלנו את הדיון ואת הפרשנות של דברי הרמב"ם. חז"ל טענו X, ולצורך ההמחשה הביאו מטאפורה Y. החרדים אימצו את Y כעובדה (במקום כמשל ומטאפורה), ועכשיו מאשימים אותי שאיני מקבל את "דברי חז"ל" Y אלא רק את X. אגב, סתם בתור הערה... התפישה התיאולוגית שלי חסינה יותר משלך מול ביקורת השכל והמדע. הסוברים כמוך נאלצים כל הזמן להתגונן מול מתקפת הטוענים שחז"ל טעו מבחינה מדעית בכל מיני דברים (החל בעטלפים המטילים ביצים וכלה בכינים הנולדות מן העיפוש), וכדי לשמור על "אמיתות" דברי חז"ל אותם חוגים חרדיים מגיעים לידי כפירה במדע. לי אין שום ריב עם המדע, וכאשר מציגים לי ראיות שחז"ל טעו בעובדות בגלל חוסר ידע מדעי - תשובתי היא "נכון. אז מה?" הרי המחויבות שלי לפסיקתם נובעת מסמכותם ולא מהיותם צודקים או טועים. בדיוק כפי שאני חייב לציית לחוקי הכנסת בלי קשר להיות הח"כים צודקים בחקיקתם. והכי חשוב... שתהיה בריא.
ראשית, זו לא הבנתי את הרמב"ם אלא הבנתו של פרופסור אליעזר שבייד את הרמב"ם. עיין בספרו "הפילוסופים הגדולים שלנו" בעמוד 176. שנית, החזון איש גם קבע ש"חדש אסור מן התורה". אז הוא חושב כך ואני חושב אחרת. מכיון שאיני חרדי, איני מחויב לפסיקתו בעניינים הלכתיים שאינם מוסכמים על כל זרמי היהדות הדתית. (האם אני כופר ומין בגלל שאני מסתפק בכשרות של הרבנות הראשית?) לא כל שכן שאיני מחויב לחשוב כמוהו בשום דבר וענין, כל זמן שלא מדובר בענייני היתר ואיסור. ודעתו על דברי חז"ל אינה ענייני היתר ואיסור. חוץ מזה, אני לא מטיל ספק בדברי חז"ל בהלכה ובאגדה. בענייני אגדה אני מטיל ספק במה שהחרדים של היום חושבים שהם דברי חז"ל. חז"ל בכלל לא התכוונו לטעון שהמדרש מציג עובדות. הרי מכך התחלנו את הדיון ואת הפרשנות של דברי הרמב"ם. חז"ל טענו X, ולצורך ההמחשה הביאו מטאפורה Y. החרדים אימצו את Y כעובדה (במקום כמשל ומטאפורה), ועכשיו מאשימים אותי שאיני מקבל את "דברי חז"ל" Y אלא רק את X. אגב, סתם בתור הערה... התפישה התיאולוגית שלי חסינה יותר משלך מול ביקורת השכל והמדע. הסוברים כמוך נאלצים כל הזמן להתגונן מול מתקפת הטוענים שחז"ל טעו מבחינה מדעית בכל מיני דברים (החל בעטלפים המטילים ביצים וכלה בכינים הנולדות מן העיפוש), וכדי לשמור על "אמיתות" דברי חז"ל אותם חוגים חרדיים מגיעים לידי כפירה במדע. לי אין שום ריב עם המדע, וכאשר מציגים לי ראיות שחז"ל טעו בעובדות בגלל חוסר ידע מדעי - תשובתי היא "נכון. אז מה?" הרי המחויבות שלי לפסיקתם נובעת מסמכותם ולא מהיותם צודקים או טועים. בדיוק כפי שאני חייב לציית לחוקי הכנסת בלי קשר להיות הח"כים צודקים בחקיקתם. והכי חשוב... שתהיה בריא.
תפיסה
למסורתי שלום אהבתי את תפישתך וניסוחה בתגובות בשירשור הנ"ל. עם זאת, לטעמי חסר בתפיסה את ההדגשה שמקור סמכות הפסיקה של חכמים הוא אלוקי, להבדיל בדיוק מפסיקת חברי הכנסת. חברי הכנסת אמורים להיות מחוייבים להלוך רוחות משתנה זשל הציבור, בעוד חכמים מחוייבים להבנתם בתורה ובפסיקת קודמיהם במסורת.
למסורתי שלום אהבתי את תפישתך וניסוחה בתגובות בשירשור הנ"ל. עם זאת, לטעמי חסר בתפיסה את ההדגשה שמקור סמכות הפסיקה של חכמים הוא אלוקי, להבדיל בדיוק מפסיקת חברי הכנסת. חברי הכנסת אמורים להיות מחוייבים להלוך רוחות משתנה זשל הציבור, בעוד חכמים מחוייבים להבנתם בתורה ובפסיקת קודמיהם במסורת.
מקור סמכות הפסיקה ברור מאליו...
בלי שאדגיש אותו. הרי הבאתי את הפסוקים בתורה שמסמיכים את החכמים לפסוק. (ואם התורה היא המצאה של סופר או כהן, הרי שלאותם פסוקים אין שום משמעות מחייבת. ומכיון שהנחתי שהפסוקים מחייבים, המסקנה לגבי המקור ברורה...) הטענה לא היתה שסמכות הכנסת נובעת מאותו מקור של סמכות החכמים. האנלוגיה היתה במחויבות לציית לחוק בלי קשר לקבלת הנימוקים שמאחוריו.
בלי שאדגיש אותו. הרי הבאתי את הפסוקים בתורה שמסמיכים את החכמים לפסוק. (ואם התורה היא המצאה של סופר או כהן, הרי שלאותם פסוקים אין שום משמעות מחייבת. ומכיון שהנחתי שהפסוקים מחייבים, המסקנה לגבי המקור ברורה...) הטענה לא היתה שסמכות הכנסת נובעת מאותו מקור של סמכות החכמים. האנלוגיה היתה במחויבות לציית לחוק בלי קשר לקבלת הנימוקים שמאחוריו.
מה יש כאן להתלבט?
עד כמה שהצלחתי לבדוק, שרח בת אשר נזכרת רק בשמה פעמיים במקרא (פעם ב"בראשית" ופעם ב"במדבר" ברשימת צאצאי אשר). אז ליעקב היתה נכדה ושמה שרח. מן הסתם היא חיתה כמה שזכתה לחיות (80-70 שנה אם היה לה הרבה מזל) ומתה. בשום מקום בתנ"ך לא נאמר שחיתה מאות שנים או שהיתה האשה מתבץ או דבורה וכיו"ב.
עד כמה שהצלחתי לבדוק, שרח בת אשר נזכרת רק בשמה פעמיים במקרא (פעם ב"בראשית" ופעם ב"במדבר" ברשימת צאצאי אשר). אז ליעקב היתה נכדה ושמה שרח. מן הסתם היא חיתה כמה שזכתה לחיות (80-70 שנה אם היה לה הרבה מזל) ומתה. בשום מקום בתנ"ך לא נאמר שחיתה מאות שנים או שהיתה האשה מתבץ או דבורה וכיו"ב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.