שאלה no1: איזה דברים לדוגמא אתם

[o fri]

שאלה no1: איזה דברים לדוגמא אתם

עושים במכוון כדי לייקש את עצמיכם?

 

[o fri]

ואפשר גם

דוגמאות למה אתם עושים באופן אוטומטי ושהייתם רוצים שתהיה לכם בחירה/חופש בו?

 

[o fri]

תשובה ל"ואפשר גם" :

המנגנון האוטומטי בתוכי שמתמרד נגד חוקים ומסגרות על צורותיהן. אם אבין אותו ואשנה אותו אוכל לצעוד בדרך הלוחמים בצורה הרבה יותר שלמה ולעשות כמעט כל דבר בצורה הרבה יותר שלמה. כי הוא גם יהיה איתי. מרגיש לי שזה חלק מאוד קדום ובסיסי בתוכי ושהחלק הזה ת מ י ד רוצה לברוח ממשהו. תמיד מפחד להכבל. והרי כל דבר, כל דבר (בעולם הפיזי) עשוי מהגדרה/ בחירה/ צורה/ מסגרת. והרי ע"י בחירה מודעת, מכוונת, מוגדרת מתאפשר לי חופש אמיתי. החלק הזה בא לשמור עלי מה"כלא", אבל הוא עצמו נהפך ל"כלא", ועוד יותר מכיון שהוא פועל מתוך חוסר חופש ופחד. תודה עצומה ל"אחת בדרך" על הinsight המטורף הזה

 

[אחת בדרך]

חשבתי על עוד משו

לייקש סיטואציה. אם נצא מנקודת המוצא שהלוחם מתכנן את שדה הקרב שלו, חלק מהתכנון צריך להיות התכוננות לסיטואציה שאותה הוא מתכוון לעבור. שמתי לב שאצלי מה שעובד הוא שאני מגלגלת בראש את הסיטואציה, מנסה כמה שיותר "לשחזר קדימה" את מה שעומד לקרות, ומנסה לצפות מראש דברים שאני אזדקק להם, פריצות אנרגיה אפשריות, מצבי רוח שיכולים להועיל או להזיק - בקיצור, מודדת אסטרטגיות. בעבר הייתי עושה את זה רטרוספקטיבית - מה שהיה קורה הייתי מנתחת מוליקולה מוליקולה, ואיך שהוא זה פשוט הפסיק. מהרגע שהסיטואציה ברורה לי, אני פועלת כדי לממש אותה, כשאני יוזמת פתיחה בכיוון מסויים, ומכאן זה כמו משחק שח - אולי יש לי אסטרטגיות בנויות היטב, אבל ליריב תמיד יש הפתעות בשרוול. זה השלב שבו אני (אמורה) להפקיר את עצמי לגורלי. [שוב האלמנט של תכנון ->מגבלות ואח"כ הפקרה ->חופש]. תודה על תשומת לבך אחת בדרך

 

[עמנואל זיטנר]

מצד אחד:

מ"רוח" ההודעה אני מניח שאני די מסכים עם מה שאת כותבת. מצד שני: אם אני משיל מעצמי ידע וקורא את המילים כאדם "ממוצע" ... ההודעה שלך מבלבלת ולא מדוייקת. "אם נצא מנקודת המוצא שהלוחם מתכנן את שדה הקרב שלו" לוחם לא מתכנן את שדה הקרב שלו, הוא בוחר את שדה הקרב שלו... ויש הבדל גדול ומשמעותי בין 2 האימרות. לוחם לא פועל כמו שרוב האנשים פועלים, רוב האנשים בונים מראש בראשם את התגלגלות העיניינים, ומגיבים לתסריט שלהם ולא למה שמתרחש בפועל... יוקש הוא "מומחה להתהגות אנושית"... יוקש הוא מאלתר בכל רמ"ח איבריו. לוחם לא מופתע כי הוא לא מצפה... לוחם לא "מממש" סיטואציה... הוא עובר דרכם ולאחר המעבר הוא מקבל "מתנת עוצמה". 7 העקרונות של היקוש הולכים ביחד עם 4(8) מצבי הרוח, ויחד עם האבסטקט של המיסטורין. אי אפשר לפעול כ"לוחם" אם מתמקדים ופועלים רק על פי עיקרון אחד. "מצפה" להמשך דיון מהנה.

 

[אפרוח של ברזל]

don't hold your breath

 

[אפרוח של ברזל]

כאילו, מה לעזזל אתה מדבר?

סליחה על הקללות, אבל בכל זאת, חשבת פעם לכתוב בעברית? איך אפשר לדבר כשלא מבינים בכלל על מה נושא השיחה?

 

[עמנואל זיטנר]

"סלחתי"

כתבתי בעברית... (דווקא!?!)... אם משהו לא ברור לך למה שלא תשאל/י... אגב שאלות, את/ה טוען/ת שאני לא מבין את נושא השיחה או שאת/ה לא מבינ/ה את נושא השיחה?

 

[אשכר]

התשובה היתה ל"אחת בדרך"

שכנראה כן הבינה מה שנאמר (יכול להיות, אני מנחש שהיא יכולה להבין את הטקסט הזה). אני לא חושב שאפשר לכתוב הודעה שגם כ-ו-ל-ם יבינו, וגם תהיה קצרה וקולעת.

 

[אחת בדרך]

התשובה לאחת בדרך, השאלה למי?

ההודעה שלי הופנתה ללוחמת ספציפית. אני שמחה שכל אחד מבין ממנה ומהשתלשלויותיה מה שהוא רוצה. עמנואל - לא מבינה על מה אמור להתקיים פה דיון. חיפשתי, חיפשתי, ולא מצאתי שאלה בדבריך, רק את דעותיך/אמונותיך ו"ציפיה". תודה על תשומת לבכם אחת בדרך

 

[עמנואל זיטנר]

שאלות

לאיזה "לוחמת" הופנתה הודעתך? לתומי חשבתי שאם כותבים הודעה בפורום היא עבור כל מי שקורא ... האם טעיתי? "פה" אני מניח שהכוונה לפורום, אמורים להתקיים דיונים על דרך הלוחמים... לא? את בנית הודעה שלמה על הנחה שנראית כמו ציטוט, אני מניח שההנחה שלך לא נכונה... אולי נברר איזה הנחה יותר קרובה ל"מציאות"? מצאת בדבריי "רק את דעותיך/אמונותיך ו"ציפיה"".... O.K... הנה השאלה: זה באמת מה שמצאת או זה מה שרצית למצוא?

 

[אחת בדרך]

למה אצלך הכל תמיד סמנטיקה?

 

[אשכר]

"הכל", או "הרוב", או "חלק" ?

 

[אחת בדרך]

שברת אותי, אשכר...

אני אנסח מחדש: האם נדמה לי או שיש לעמנואל נטיה חזקה לסמנטיקה? מזל שיש על מה לתת תשומת לב אחת בדרך

 

[דיפ שינואנו]

קישור מהעבר: בן מנסה להסביר את

השימוש במילים של עמנואל. רצוי כמובן, לקחת הכל בערבון מוגבל, לא לתייחס כנכון וכל השאר.

הנה. (הסבר אפשרי, אולי יעזור, אולי לא.

)

 

[אשכר]

מעניין. אני רואה שם דוגמא ל

דוגמא ל-"כמה מילים צריך בשביל להבהיר כוונה באופן ברור". במיוחד במדיה הכתובה, אדם צריך הרבה מילים כדי להעביר באופן חד משמעי את כוונתו. או בגלל שהוא לא ברור בינו לבין עצמו, או בגלל שהצד ששומע מבין מה שהוא בוחר - ולפעמים זה משהו אחר לגמרי, או בגלל שתי הסיבות. (בגלל ריבוי האנשים בשרשור ההוא, צריך פי כמה יותר מילים כדי להפוך את הכוונה שמאחורי המשפט למשהו חד משמעי, כי כל איש בא עם רקע אחר וכו'.)

 

[nivinivini]

וואו, אין לי מילים...ומי שהבין הבין

ומי שלא, שישלח לי אימייל רשמי עם הסברים מפורטים, רצוי גם תרשימי זרימה. ריספקט. צ'יל אוף.

 

[עמנואל זיטנר]

נדמה לך

 

[אחת בדרך]

ראית כמה דוברים יש לך?

צוות מרשים של מסבירנים, ללא ספק. אתה מחזיק אותם על משכורת או שהם מתנדבים מרצונם החופשי?

 

[דיפ שינואנו]

אולי באמת אני צריך לדרוש כסף.

זו כבר פעם שלישית שאני מקשר את הטקסט לדיון בנושא. (כמובן שהיו עוד עשרות דיונים בנושא שלא קישרתי את זה אליהם

)