תשובה
למיטב ידיעתי בעל הסולם לא הזכיר בכתביו את העניין הזה, אבל רק מפני שהוא לא הספיק להגיע לפרש את שער הגלגולים של האר"י, ששם מהרח"ו מספר את מה ששמע וראה מהאר"י הקדוש, שפשוט שזו דעתו גם של בעל הסולם, כפי שכתוב מספר מקומות בכתבי האר"י כגון פה: שער הגלגולים הקדמה כב: "...וכבר כמה פעמים הייתי עם מורי ז"ל הולך בשדה, והיה אומר לי, הנה איש אחד הנקרא בשם כך, והוא צדיק ות"ח, ולסבת עון אחד פלוני שעשה בחייו, הוא עתה מתגלגל תוך אבן זה, או צומח זה, וכיוצא בו, וכמו שיתבאר לקמן. ומעולם לא הכיר בו מורי ז"ל, והיינו חוקרים אחר הנפטר ההוא, ומצאנו דבריו כנים ואמיתיים ואין להאריך בדברים אלו, כי לא יכלם ספר. ולפעמים היה מסתכל מרחוק ת"ק אמה בקבר אחד, שבין עשרים אלף קברים אחרים, והיה רואה נפש המת הנקבר שם עומד על הקבר ההוא, והיה אומר לנו הקבר ההוא קבור בו איש פלוני ושמו פלוני, ומענישים אותו עונש פלוני, על עון פלוני. והיינו חוקרים על האיש ההוא, ומצאנו דבריו אמתיים, וכאלה רבות וגדולות לא יכילם רעיון. ונחזור אל הדרוש שלנו, כי הנה אחר פטירת האדם, נפרעים ממנו על חטאתיו, קודם שיכניסוהו בגיהנם, בהרבה מציאיות של עונש, וכלם נקראים גלגולים. רוצה לומר, כי יתגלגל או בדומם, או בצמח, או בחי, או במדבר. וכמעט רוב בני האדם לא ימלטו מלהתגלגל בגלגולים אלה. והטעם הוא, כי אינו יכול לקבל ענשו, עד שיהיה מוגשם בגוף ונפש, ואז בהתגלגלו שם, סובל ומרגיש הצער ההוא, ועי"כ מתכפרים עונותיו. ואמנם כפי ערך חטא האדם, כך בחי' אופני גלגולו, אם בצומח, אם בב"ח וכו'. ולכן אפילו הצדיקים ות"ח, יש קצתם אשר מתגלגלים ע"ד הנז"ל, מחמת שבחייהם בא לידם איזה עון, הצודק כפי עונש הגלגול ההוא, ואח"כ עולים במעלה הראויה להם, כי בהכרח העון צריך להמחק, והקב"ה אינו ותרן, כי הוא תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט. ואע"פ שהוא צדיק גמור, לא יקבל ממנו שום שוחד על מצוה כמ"ש ז"ל, ולא עוד אלא שגם כשירצו להעלותו במדרגה יותר עליונה, חוזרים ומתגלגלים אותו בגלגולים הנז', אם עדיין נשאר להם למרק איזה עון שצריך גלגול כזה. ופעם אחת הייתי עם מורי ז"ל, וא"ל, כ. היה רואה בעיניו איש אחד, מזמן דור התנאים שמגולגל בעז אחת נקבה, לסבת שהיה משמש מטתו לאור הנר, ונודע דהויין ליה בנים נכפים, ונמצא שגרם לבניו שיהיו נכפים, ושימותו בקטנותם, וה"ז שופך דמים ממש. ולא עוד אלא ששופך דם בניו. ופעם אחרת אמר לנו, שהיה רואה בעיניו חכם אחד גדול מדור שלפנינו זה כמה שנים, שהגיע זמנו להעלות עתה למחיצה יותר עליונה ממה שהיה בתחלה, ולכן עתה בעת ההיא עצמה, ראה בעיניו שחזרו להענישו על דקדוקי מצות קלות כנז"ל, כדי להעלותו אל המעלה הגדולה ההיא, כי כפי ערך המעלה שמעלים אותו, צריך שיזדכך יותר, אפילו בדקדוקי מצות כחוט השערה כנז"ל. ומכלל הדברים שהיה נענש אז, לשתי סבות, האחת, על שהסיח עצמו מן התפלין, באומרו יהר"מ שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה, כמו שאומרים אחר קדושת ובא לציון גואל, ולהיותו מכוין בתפלה ההיא, הסיח דעתו מן התפילין, ונענשין על זה הדקדוק הקל. ומה יעשה מי שאינו מכוין בתפלתו, ולא בתפילין שעל ראשו. גם נענש, לפי שיום שבת אחת יצא לרשות הרבים, ונכנס מעט עפר תוך מנעליו, והלך בו ארבע אמות ברשות הרבים בלי כונה. ובזה תבין כי אין מנוחה אל הצדיקים בעה"ב כמ"ש ז"ל על פסוק ילכו מחיל אל חיל. והטעם הוא, כי בכל מדרגה ומדרגה שעולים, צריכים מרוק מחדש כנז"ל."