מסכימה ומחדדת
כמדריכה בתחום (בהתנדבות) בבתי ספר אני תמיד מסבירה שעיקור וסירוס הם פתרון גרוע. הפחות גרוע מבין הפתרונות הגרועים שקיימים כיום. חשוב להדגיש את הנסיבות שמובילות לפעילות זו - גורי כלבים שאנו מונעים מהם את הגעתם לעולם שלא יוכל לספק להם את כל צרכיהם, פציעות שלא תמיד מטופלוות עקב תקופת ייחום סוערת (זכרים פוצעים זה את זה, נקבות לעיתים נפגעות במהלך התגרה), מחלות בגיל מבוגר - גידולים ברחם, בשחלות, בפטמות בנקבות, גידולים באשכים לזכרים, בעיות בקע (קילה) ועוד מרעין בישין. אז נכון שמדובר בהתערבות במעשיו של הטבע, אבל חשוב להדגיש שהאדם הוא זה שביית את בעלי החיים וגרם להם להיות תלויים בו ולכן עליו מוטלת האחריות להשגיח עליהם וגם לבקר את מידת רבייתם. חשוב להדגיש שבטבע אצל בעלי החיים הקרובים ביותר לכלבים, הזאבים, מהלך ההתרבות שונה לחלוטין. אצלם (בהכללה), יש זכר ונקבה שולטים (אלפא) שרק הם מתרבים, רק כ- 50% (לפי נתוני הנאשיונאל ג´אוגרפיק) שורדים את שנתם הראשונה וממשיכים הלאה. בקיצור, לא אלאה אתכם בפרטים. אכן מדובר בפתרון גרוע, אבל הכי פחות גרוע מבין כל הפתרונות הגרועים. אז לא לחשוב פעמיים. כל אחד מאיתנו יודע שהכלב שלו הכי הכי אבל שווה לתת צ´אנס גם לכלבים אחרים. בהצלחה לכולנו.