שאלה

kaner91

New member
שאלה

אינני בקיא בהגותו של ליבוביץ' אך מהמעט שקראתי עד כה הבנתי שהוא מאוד הדגיש שאת עבודת ה' צריכים לעשות לשמה ולא לשם תועלת כלשהי או שכר, האם הכוונ היא רק לתועלת חיצונית או אף פנימית?
למשל-אדם יכול ללמוד לשם קבלת תואר (הנאה חיצונית) או שהוא יכול ללמוד כי נהנה מעצם הלימוד (הנאה פנימית).
הרי בסופו של דבר בני אדם אינם פועלים במרחב רציונלי ריק, הנטיות והצריכים הפסיכולוגים נמצאים בבסיס כל עשייה, האם עבודת האל איננה מספקת, בסופו של דבר, את הצורך לעבוד את האל?
 

kaner91

New member
תגובה

אם הוא עבד את אלוהים סימן שהוא רצה לעבוד את אלוהים מה שאומר שהוא סיפק את הרצון הזה ועל כן הוא סיפק צורך.
 

kaner91

New member
זה עניין של הגדרה

אני למשל מאוד אוהב לקרוא, האם אני מספק צורך כאשר אני קורא או שמא את הרצון לקרוא?
 

kaner91

New member
כמו שאמרתי

אין רצון שאיננו משויך לצורך נפשי כזה או אחר.
אני רוצה לקרוא בדיוק באותו אופן שאני רוצה להיות עם חברה שלי, שניהם באים לענות על צורך נפשי.
 

kaner91

New member
טרמינולוגיה

גם להיות נאהב הוא צורך אך נטול נימוק, תשייך את זה לרצון?
 

kaner91

New member
אוקי

אז אתה מבין רצון כמו שאני מבין נטייה נפשית (כלומר הנאה שהיא פנימית לדבר) אם כך- המחלוקת בינינו סמנטית.
ועל כן, אם ליבוביץ' מבין רצון כמוך אז גם שאלתי נופלת מאליה.
 

kaner91

New member
צורך נפשי.

אך כשאני חושב על זה, השאלה על ל' בעיניה עומדת.
אם עבודת אלוהים היא צורך נפשי: הרצון (כמו שאני מבין אותו) לקיים מצוות בא לענות על הצורך (הרצון כמו שאתה מבין אותו) לעבוד אלוהים.
 
למעלה