שאלה.
הוגש ערעור ע"י נהג אוטובוס ( מעל 10000 ק"ג )על דו"ח שניתן לו על מעבר צומת שלא בנתיב הימני .בערעור טען הנהג כי החיוב לעבור צומת הנתיב הימני הוא על רכב מסחרי בלבד ולא על אוטובוס, כמו כן הוא צרף לערעור את התקנה הרלוונטית .
במהלך קבלת הדו"ח הסביר הנהג לשוטר "כי הוא פונה שמאלה מהנתיב השני מימין ( מתוך שלושה ) מאחר שאם הוא ישאר בנתיב הימני הוא יכנס לנתיב שנוסע לכביש 6 והוא לא רוצה "לחתוך לאחר מכן לנתיב השמאלי "
הנהג לא התייחס כלל לטענת השוטר שהוא חייב לנסוע בנתיב הימני ,מאחר שהוא לא שמע כלל על החיוב הזה ( דבר שהתברר לאחר מכן כלא נכון -ושמתייחס לרכב מסחרי )
הערעור נדחה ע"י המשטרה בטענה " כי דברי הנהג והשוטר שונים " או דבר ברוח זו .
מדוע הערעור נדחה אם יש כאן חוסר אשמה ??? הרי אין כן מחלוקת על העובדות ,מה זה משנה מה השוטר והנהג אמרו זה לזה ,אין יש כאן עניין של חוסר אשמה ?
הוגש ערעור ע"י נהג אוטובוס ( מעל 10000 ק"ג )על דו"ח שניתן לו על מעבר צומת שלא בנתיב הימני .בערעור טען הנהג כי החיוב לעבור צומת הנתיב הימני הוא על רכב מסחרי בלבד ולא על אוטובוס, כמו כן הוא צרף לערעור את התקנה הרלוונטית .
במהלך קבלת הדו"ח הסביר הנהג לשוטר "כי הוא פונה שמאלה מהנתיב השני מימין ( מתוך שלושה ) מאחר שאם הוא ישאר בנתיב הימני הוא יכנס לנתיב שנוסע לכביש 6 והוא לא רוצה "לחתוך לאחר מכן לנתיב השמאלי "
הנהג לא התייחס כלל לטענת השוטר שהוא חייב לנסוע בנתיב הימני ,מאחר שהוא לא שמע כלל על החיוב הזה ( דבר שהתברר לאחר מכן כלא נכון -ושמתייחס לרכב מסחרי )
הערעור נדחה ע"י המשטרה בטענה " כי דברי הנהג והשוטר שונים " או דבר ברוח זו .
מדוע הערעור נדחה אם יש כאן חוסר אשמה ??? הרי אין כן מחלוקת על העובדות ,מה זה משנה מה השוטר והנהג אמרו זה לזה ,אין יש כאן עניין של חוסר אשמה ?