מלאכית בזהב
New member
שאלה
למה קשה לנו הנשים לבטא את הרצון המפורש שלנו
כל כך קשה שחלקנו במשך השנים - גם לא יודעות מה הרצון מרוב הדחקה.
לדוגמא אמיתית מחיי:
בסיטואציה חברתית בגיל תיכון המארחת- חברה שואלת מה אני רוצה לשתות והתשובה שלי היא תה ושל החבר - והיא אומרת לי מה אתם כמו זוג זקנים...
ואחרי כמה שנים - כשרציתי תה נוסף - לתה הראשון שנגמר אצל חברה - הבחור שהייתי דלוקה עליו - ממש ירד עליי - שהוא לא ראה כזה דבר - שמבקשים תוספת..
ולגברים פחות אכפת.. אכפת להם מה חושבים עליהם אבל מצד שני יש להם לגיטימציה לבטא מיניות, כעס, קללות, בוטות וכד'. ועדיין לקבל אהדה חברתית
בעוד שאשה צריכה להיראות ולהתנהג כמו בובת פורצלן עדינה- כדי לקבל יחס מכבד
מה דעתכם
למה קשה לנו הנשים לבטא את הרצון המפורש שלנו
כל כך קשה שחלקנו במשך השנים - גם לא יודעות מה הרצון מרוב הדחקה.
לדוגמא אמיתית מחיי:
בסיטואציה חברתית בגיל תיכון המארחת- חברה שואלת מה אני רוצה לשתות והתשובה שלי היא תה ושל החבר - והיא אומרת לי מה אתם כמו זוג זקנים...
ואחרי כמה שנים - כשרציתי תה נוסף - לתה הראשון שנגמר אצל חברה - הבחור שהייתי דלוקה עליו - ממש ירד עליי - שהוא לא ראה כזה דבר - שמבקשים תוספת..
ולגברים פחות אכפת.. אכפת להם מה חושבים עליהם אבל מצד שני יש להם לגיטימציה לבטא מיניות, כעס, קללות, בוטות וכד'. ועדיין לקבל אהדה חברתית
בעוד שאשה צריכה להיראות ולהתנהג כמו בובת פורצלן עדינה- כדי לקבל יחס מכבד
מה דעתכם