שאלה

gila411

New member
שאלה

הבת של בעלי,בת 4 ,בדרך-כלל מסתדרת איתי טוב אבל לפעמים ,כמה שאני באה עם כל המוטיבציה להיות איתה, היא מקבלת אותי בהוצאת לשון, רוצה לעשות לי דוקא על כל דבר כמו למשל נקנה גלידה לי ולאבא ולגילה לא, אני אתפוס לגילה את המקום שגילה לא תהייה פה-בבכי מפונק וכולי אני מבינה שהיא ילדה קטנה ומנסה אותי מכל הכיוונים במצב כזה בדרך-כלל אני נהיית "עציץ" כלומר מורידה פרופיל ונותנת לה להיות נטו עם אבא שלה בעלי לא מרוצה מזה וטוען שעליי להיות אקטיבית אך לא לריב איתה ולא ללכת איתה ראש בראש כלומר להפוך כל דבר למשחק זה קשה לי כי אני מרגישה שהיא שונאת אותי באותו זמן ואין לי שום רצון להיות איתה ולספוג עלבונות במיוחד לא כאשר אנחנו נמצאים עם המשפחה המורחבת של בעלי מה לדעתכם עליי לעשות כדי לגרום לה להבין שגם אני חלק מהמשפחה שלה ושאני לא תופסת את אבא או את סבתא שלה(שאליה היא מאוד קשורה)?
 

rolan

New member
זאת שאלת המיליון דולר $

והלוואי והיו תשובות לשאלתך, גילה יקרה. אנחנו בדר"כ ייעצנו כאן על הרבה סבלנות וסובלנות ונדמה לי שאין דרך אחת וברורה. את צריכה לנסות להבין אותה, לגלות אמפטיה ורצון טוב, לדבר איתה בשפה שלה - של ילדה בת 4. אתם צריכים, בן זוגך ואת, להציג חזית אחידה, ברורה ומוחלטת שמשלבת בתוכה הרבה רכות ונועם. זה קשה מאוד, אך לא בלתי אפשרי. מחזקת אותך
בהצלחה
 
היי גילה

הייתי בסרט הזה ,אך אצלי הוא נגמר רע,לכן אני מחפשת בשבילך דרך טובה יותר. לדעתי לא צריך לומר דבר ולא צריך להעלב,רק להכין את הקרקע לביטחון של הקטנה. היא בודקת ומנסה בכל דרך לברר היכן מקומה במערכת,כאשר היא תרגיששמקומה לא מאויים היא תתאזן ותשתלב איתכם. מילים לא יעזרו לדעתי רק הרגשה טובה במהלך המשמורת בלי לחץ וחשש יניב תוצאות טובות.(הישארו כמו שאתם בלי רגשות אשם ועם הרבה ביטחון בזוגיות שלכם...היא כבר תבין) בהצלחה
 
לגילה

גילה שלום , הילדה בת 4 ..... והוריה חיים בנפרד כמה זמן ??? ..... ואת ואביה ביחד ממתי ......??? .... והיכרותכם ממתי ???, לא , לא התכוונתי לחטט . אני מניח שהתשובות מהוות חלק , לא מודע , מבסיס התנהגות הילדה . התנהגותה מהווה ביטוי , מן הסתם , לתחושותיה שאת החלפת את אימא שלה או מונעת את חזרתם לחיים משותפים, והיא מה לעשות איננה מאושרת מכך. אגב, הסיבות האמיתיות לפרוד אינן רלוונטיות זו המציאות שלה . מה לעשות ? ראשית לא להיכנס למשחק שלה..... אך בעיקר לגלות סבלנות . סובלנות וארך רוח, היא תלמד להכיר ולהוקיר את הטוב שבך יוסי
 

gila411

New member
אני יודעת

שאני צריכה הרבה סבלנות אני רק לא יודעת אם יש לי כל כך הרבה סבלנות... הילדה לא מכירה מודל של משפחה עם אבא ואמא,הם נפרדו לפני שנולדה, הגרושים היו מכוערים ביותר , נמנע מהאב לראות את הילדה במשך שנה שלמה האב הרבה בעזרת אימו יצר איתה קשר בהדרגה ולילדה כרגע קשר עמוק וחם עם אביה ועם הסבתא אני מכירה אותה מעל שנה ונשואה כחצי שנה בדרך כלל אנחנו מסתדרות רק כשיש לה קריזות לפעמים וגם לי ואין לי כוח למבחנים שלה... ובטח ובטח שאני לא מעוניינת שבגלל ילדה קטנה ידפק לי שלום הבית אני רק רוצה להיות כבר בשלב המאוזן
 

עלמה 3

New member
גילה, צריך הרבה כח וסבלנות

מדובר בילדה בת -4 שמחפשת את מקומה וכן זה מתלווה בהרבה מבחנים, אותם קריזות לא ברורות... מנסיוני, הדרך ארוכה ומפותלת, ואני לא יודעת אם מגיעים למצב מאוזן ! איגרי הרבה כח וסובלנות, קחי נשימות עמוקות.....בכדי שבגלל אותה ילדה קטנה לא תתידפק לך הזוגיות.... וזה לא חשוב שהיא נולדה כשהם פרודים היא בוודאי מכירה מהגן מודל של הורים ומשפחה... שדרי לה אהבה וסובלנות רק בדרכי נעם, זה חשוב עבורה ועבורכם.
 
גילה

תחושת הבטן שלי אומרת שאת כבר פגועה....? אם תחושותי צודקות סמני
לקטנטונת...היא הצליחה לקבל תמורה להתנהגותה. אם היא תגרום לך לכאב או פגיעה היא תמשיך במסלול הזה,אם תשדרי אדישות והיא לא תתצליח במניפולציות שלה סמני לך
. הכי חשוב שלא יהיה לה שום רווח מנסיונותיה לפגוע בך,והרבה רווח כשהיא מתנהגת טוב.
 

*יערית

New member
מצטערת גילה....

בדרך כלל אנחנו מסתדרות רק כשיש לה קריזות לפעמים וגם לי ואין לי כוח למבחנים שלה... ובטח ובטח שאני לא מעוניינת שבגלל ילדה קטנה ידפק לי שלום הבית אני רק רוצה להיות כבר בשלב המאוזן לי זה נשמע מאוד מצמרר,מאוד קר ומנוכר,חוסר ניסיון, מקווה שדבריי לא נשמעים כביקורת..אלא רק פירושים שלי , קוראת מהצד. קריזות=לכל הילדים יש קריזות וכך גם לנו ההורים ,ילדים שבאים מרקע של פרידות קשות וקרע משפחתי מתכנסים בתוך עצמם ובאופן אוטומאטי הופכים קשים יותר כלפי הסביבה. את מכירה אותה שנה...יש אנשים שאחרי חיים שלמים לא הגיעו לאיזון ומערכת יחסים תקינה....חוסר סבלנות למצב הקשה והרגיש הזה יוביל אותך לקבל רק את ההפך. והקשה מכל שקראתי בדברייך..."לא מעונינית שבגלל ילדה קטנה שלום הבית ידפק לי".....שום דבק לא יהרס לך עם תדעי לצעוד בביטחה ועם הרבה אהבה מול ה"חבילה" שהביא עימו בעלך,החשש שלך מועבר אליה, הקטנטונת הזו עברה מספיק סבל בחייה מן הסתם{לא לראות את אביה שנה} ואת רק נכנסת לחייה..כן כן שנה זה כלום! צעד צעד ,את מרגישה שהיא כווצ'ית ולא ממש רוצה בנוחכותך תתרחקי,אל תדרשי זאת בכוח בכדי שיגידו"וואו איך היא מסתדרת עם הילדה ניפלא"..הרצון הזה שיקבלו אותך הן הבעל ומשפחתו דרך הילדה פוגע בדרך ....תגיעי ללב הילדה כי את רוצה,כי את מרגישה שהיא חלק מהחיים שלכם לטוב ולרע...אחרת....לא היית אומרת "ילדה קטנה תדפוק לך את שלום הבית" האם המערכת יחסים שלכם תלוייה בקשר שלך עם הבת? גם בעלך צריך לתת לך את הזמן שלך לקשר הזה,זה תהליך ארוך ולא קל.... אני מקווה שהמטרה אצלך היא הרצון להשתלב לחייה של הילדה ולא לשלב אותה בחייכם...
וכל מה שכתבתי בא אך ורק מתוך קריאה ומסקנות שלי, אינך חייבת להתייחס כלל,ומקווה שלא תיפגעי כי זו לא היתה המטרה... בהצלחה
 
../images/Emo24.gifלעשות לה גבולות../images/Emo132.gif

כמו כח האמהות.ולהבהיר לה שאת מאד אוהבת אותה אבל את לא מסכימה ל... ותני לה להבין שאת תקיפה בעמדתך.והכי טוב שבעלך ישב אתכם ויחזק אותך ויגבי אותך על יד הבעת הסכמתו לדברייך לא קל אבל ניתן לעשות
 

פרח 11

New member
הי גילה

תראי, קודם כל בטח לא להכנס להתנגחויות וכעסים עם הילדה, תביני מאיפה נובעת ההתנהגות הזו וכך יהיה לך יותר קל "לטפל" בבעיה ולהבין אותה. היא בת ארבע מבינה ולא מבינה הכל, חוששת למקומה אצל אביה וסבתה, מצפה שהוריה יהיו יחד ואולי יש עוד... אין ספק שזה לא נעים לעמוד במקום שלך וזה אפילו מוריד לך את המוטיבציה להוציא את הטוב שבך אליה. אני יכולה לומר לך מנסיון שישנן תקופות טובות וישנן לא טובות וזה מה שילווה אתכם לאורך כל הדרך. עצתי היא לא לצבור בליבך דברים רעים עליה, תנסי להיות יותר סבלנית וסלחנית אל תשכחי שיש כאן עובדה שקשה לה מאוד להתמודד איתה. בטח שאין סיבה להיות מאוימת ממנה, תבני עם בעלך קרקע יציבה ליחסים בינכם וזה יעשה את העבודה בקשר לדאגה שלך שילדה בת ארבע לא תפגע בשלום בית שלך. דרך אגב איך בעלך מגיב לדברים האלה שהיא אומרת ועושה? מה שיעזור עוד זה לדבר איתה ולהסביר לה שאין לה מה לדאוג, שאף אחד לא לוקח את מקומה, היא תמיד תהיה הבת והנכדה למרות השינויים וכד'.
 
יכול להיות שכשבן זוגך נמצא

יחד עם שניכם היא לא מרגישה בנוח לגשת אליו כי נניח אתם נמצאים עם דלת סגורה? אולי הוא לא משב לה צומת לב כפי שהיה מעניק לה אילו הייתם לבד? ייתכן כי היא מרגישה שאת לוקחת את אבא שלה וצריך להראות לה שלא. אולי אף לדבר איתה ולשאול אותה מה היא מרגישה יעזור כמובן שזה צריך להעשות על ידי האב.
 
שיחה דווקא עם גילה

טובה יותר לדעתי,גילה היא חלק מהמערכת ולא צריכה לעמוד בצד ולתת לבן זוגה לנהל בשבילה את היחסים,הסמכות גם בידיה ואם הבעל ידבר עם הילדה יש סיכוי שהדברים יעברו אחרת לילדה ושוב גילה תפגע. אני בעד קשר ישיר ונעים. שלא לדבר על כך שהדפוס יכול לחזור שוב ,וכל פעם שתהיה בעיה גילה תרוץ להזעיק את בעלה והילדה תרגיש שבגלל גילה היחסים עם אביה מתקלקלים....הנה עוד סיבה לשנוא את גילה.
 

פרח 11

New member
אני מסכימה עם יונה

כי בעתיד יהיו עוד דברים שגילה תצטרך להתמודד איתם מול הילדה. כמו כן, גילה היא חלק חשוב עכשיו במערכה. גם ישנם דברים שהילדה צריכה לשמוע אותם אולי מגילה עצמה כדי לא להרגיש מאויימת וכדי לדעת שמה שאומרים לה זה אמת.
 
אני חשבתי שהילדה תדבר עם האב

בגלל שאולי יהיה לה נוח יותר לדבר איתו בגלוי אולי כדאי שגילה תשתתף אך תיתן לבן זוגה להוביל את השיחה
 
פרי מתוקה

אולי? גם אני חשבתי כך פעם והתוצאה היתה שכל פעם שקרה משהו שהפריע לי, חיכיתי שבעלי ישוב מהעבודה ויטפל בעניין.....
,לפעמים חשבתי אולי טוב יותר להמתין עד שישוב מעבודתו ונשב לדבר יחד על הדברים אבל זה ממש לא טבעי,גם בבתים רגילים כשיש בעיה מדברים עליה בזמן אמת וזה טבעי . לא פעם ישבנו יחד לדבר על הדברים והרגשתי שזה מאד לא אמין....כאילו בעלי הוא שופט ....מקשיב לי ואחר כך לבנו ובסוף פוסק,ותמיד יש מי שמרגיש נפגע מהפסיקה,והבעל קרוע ביננו. זה מתכון לכישלון.
 

gila411

New member
...

כשאני עם הילדה לבד אנחנו מסתדרות יופי ואם קורה משהו אין לי בעיה להעיר לה או להעמיד אותה במקום,גם אם אנחנו לבד ולא בא לה להיות איתי היא מבקשת יפה להיות לבד -כמובן אחרי הרבה שיחות שהסברתי לה שלא נעים לי שמסלקים אותי וגם אבא שלה דיבר איתה היא מבטאת את הבלבול והקונפלקטים שלה בכעס, ישר שולפת ידיים ורוצה להרביץ הסברנו לה שפה בבית אף אחד לא מרביץ ולא צורח הבעיה היא כשהיא ואני עם עוד מישהו אז היא מעדיפה את העוד מישהו ומסלקת אותי ואני לפעמים מרגישה שהיא נשארת איתי בחוסר ברירה ואני מדגישה לפעמים כי לפעמים היא מסלקת את אבא שלה ורוצה להיות רק איתי
 

rolan

New member
לפעמים אבא ולפעמים אמא

כך זה אצל כל הילדים! גילה, אל תיפגעי - אך נדמה לי שאת לא מבינה עדיין את שפת הילדים, עדיין לא חוויתי הורות בעצמך. אני זוכרת שכאשר הבנות שלי היו קטנות, הסייחה שלי בעיקר, אהבה את אביה ורצתה להיות איתו יותר מאשר איתי. כל הזמן נעלבתי - אני מאכילה, רוחצת, מטפלת עושה ה כ ל ובסוף הקטנה היבחושית הזאת, מעדיפה את אבא. כך זה אצלן - אצל הבנות בעיקר. חוצמזה, אל תשכחי שהיא קטנה ומאוד מבולבלת. תבני איתה יחסי אמון וכבוד בדרכי נועם ותראי שגם היא תלמד לאט לאט.
 

סול11

New member
לשאלה פנים רבות

אנסה לענות לך מנסיוני ומראיתי את הדברים מקריאת שאלתך. ייתכן והקטנה בוחנת את תגובותייך ולומדת מכך כיצד עדיף לה להתיחס אליך. ולחילופין אולי התיחסות היא כאל חברה ולכן הוצאת הלשון וכו'היא משחק. להיות עציץ יש משמעות אחת,אני לא קיים.לדעתי זה נוהג פסול שבסופו של תהליך יגרום לכך שהעציץ יהפוך לנותן השרותים ובסיומם מוחזר לפינה המקשטת את הבית ויקבל מים בדוחק בעת שיעמוד לקמול ועל מנת שיוכל להמשיך ולספק שרותים.בטוחני שלאחר שתבחני את מערכת היחסים הנוצרת ומתגבשת ביניכן תמצאי את שביל הזהב, והכל יבוא על מקומו. הרבה סבלנות ומאמץ מצדך יניב פירות.
 
למעלה