שאלה

[פלוטינוס]

שאלה

האם לדעתכם באמת יש מצב של ``הארה`` (אדם שנמצא כל הזמן לחלוטין בהווה, בכאן ועכשיו, וחווה את הקיום שלו כחופש מוחלט וחווה את המימד הרוחני-אלוהי של הקיום כל הזמן, וחווה את המימד הזה כבלתי נפרד ממנו עצמו ואת עצמו כעוד התגלמות של המימד הזה, והוא מיוצב במצב הזה ולא נמצא באיזה היי תקופתי. בקיצור, מצב שהוא הגשמתה של תכלית הקיום, שיא ההתפתחות האנושית). בקיצור, האם לדעתכם מצב כזה אמנם קיים ואפשרי (ואם כן, מה התנאים להתאפשרותו עבור האינדיבידואל? תודה ויברככם האל.

 

[בן ישי]

תשובה

מצב זה קיים אך תלוי בהתנהגות מאוד מוסרית במשך שנים רבות. אך לא מומלץ לחפש דברים מסוג זה מכיון שיש בזה הרבה אשליות, ורבים הגיעו לבתי חולים פסיכיאטריים מתוך עיסוק רב בענין זה. הטוב ביותר להתקשר לענין ה``אלו-הי`` הוא קיום מצוותיה של תורת ישראל שהיא נותנת לאדם תחושה של חיבור מתמיד לאלו-הים, (כמובן בתנאי שמקיימים בשלמות ובטהרת הלב).

 

[S.M.]

ישות אנושית בהווה

תסלחו לי מכובדי אבל ישות כזאת לא תתכן אנו חיים במעבר המתמיד שבין עבר לעתיד כל צורת חיים אחרת אינה אנושית . היא אלו`הית

 

[morning star]

הגדרה ארוכה

ומילולית מאוד למצב שהוא (אולי לכאורה) מאוד לא כזה... במשך דורות רבים ניסו פילוסופים, אנשי דת ואנשי מיסטיקה לענות על השאלה (גם מדענים, במיוחד כימאים, והמבין יבין (-; ) לאיזה תשובות הגיעו? עוד לא הגיעו. קיימות דרכים רבות ושונות - אך הדרך הטובה ביותר, לדעתי, היא דרך החוויה האישית. כל כל דרך טובה ומתאימה עבור כל אחד. לכן אני נווד, שהרי אני נודד ומחפש נתיבים חדשים - וסולל לי דרך משלי. אני רוצה להאמין כי מצב כזה קיים, כי אחרת אין תכלית חוץ מזו שאנו קובעים לעצמנו (לא שזה רע כל כך, אבל טוב לדעת שיש עוד). תמיד יקפוץ לו מישהו - ``הדרך הזו היא בדוקה, טובה ומוכחת``, כמו הדוידים למיניהם. עוד טרם ראיתי. לא שאיני מעריך - כבודם של הגדולים התורה ובקבלה, עוד מהימים שלפני רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי, דרך הרמב``ם, רמב``ן ורש``י, אחריהם האר``י זצ``ל ורבי נחמן מברסלאו (שאם לא היו הורי אימי ואבי מ``המשכילים`` בודאי והייתי שייך לחסידות ברסלאו, עקב שורשיי) עד לימינו אלה של הרבי מלובאויטש (טוף נו, נכניס גם את הרב עובדיה, שאותו אני אישית לא מחבב במיוחד, יש לו םה גדול לזה), הרב בקשי-דורון והרב לאו. אמנם לא קראתי ולמדתי את כולם, אך הם אינם זרים לי במאת האחוזים. שלך, הולך אל הלא נודע (הולך אל הלך תדע, אם זה טוב או רע...) הנווד

 

[morning star]

תיקון טעות... ~זהירות אירוניה~

ה - ם (מ` סופית) נמצאת ליד האות פ`, אליה התכוונתי. והרי ``ם`` זה הקול שמוציאה מפיה ``עיזה עוורת``, לא? שלכם, בתהומות הנשיה והציניות, מעבר לכל כפרה (``ונשיא בעמך לא תאור``) הנווד

 

[פלוטינוס]

תגובת פלוטינוס לתגובת כוכב השחר

אכן אני מסכים עם חלק מדבריך - זו רק החווייה האישית, המסע האישי, הפנימי והמשוחרר משלטים חיצוניים, שיכולים לקרב אל התכלית הזו (שהצורך לתאר אותה במלים כה רבות הוא בלתי נמנע - שכן המלה הארה היא כה משומשת ובעייתית שיש כן להשתדל לבארה בדייקנות ככל הניתן, למרות שברור שהמצב עצמו הוא של הווייה, לא חשיבה, לא מושגים - חשיבה רק מרחיקה ממנו. אבל להבין צריך). עם זאת, על-סמך מה אתה יכול לקבוע ש``עוד לא גילו את התשובה``? - הרי מספרים לנו שכן היו כל מיני מוארים במשך ההיסטוריה, ושגם היום מסתובבים להם מוארים. אז אני מניח שהם כן יודעים מה התשובה. אם אתה מתכוון, לעומת זאת, שאין תשובה אחת חיצונית שהיא היחידה והנכונה לכולם (כגון ``קיים את מצוות תורת ישראל ואז תתקרב, וזאת הדרך היחידה``), אז אני מסכים (למרות שזו יכולה אולי להיות אחת הדרכים, בתנאי שאני צועד בה באופן אישי-אותנטי ופנימי לחלוטין, כמו שכתב בן-ישי, ולא מתוך איזשהו ``אפקט עדר``). כלומר, עם הרעיון שהחווייה האישית היא כלי הרכב היחידי שיוביל אותנו במסע. עם זאת, אולי כן צריך מורי דרך (חכמים ואמיתיים ולא שרלטניים, לא כאלה שאומרים על עצמם שהם היחידים או שמתעשרים בעזרתנו), אנשים שכבר עשו את הדרך בעצמם ויכולים להציע כלים טובים, להורות את הכיוון, לשמש דוגמא שמזכירה לנו מה אנחנו הכי רוצים במקרים בהם אנחנו קצת שוכחים את זה, וכדומה - זה לא סותר את עניין החווייה האישית. מורה טוב הוא מי שיגיד לך, אל תאמין למה שאני אומר רק בגלל שאני אמרתי, תקשיב לחווייה שלך ואת התשובות תמצא שם. ודרך אגב, עניין הנוודות שלך מסקרן אותי ביותר, אז אולי תספר קצת - מה פירוש העניין? איפה אתה נודד, ממתי, וכד`?

 

[morning star]

וחזרה

את ``עוד לא גילו את התשובה`` ניתן לפרש אכן בשני האופנים ולשני אופנים אלה התכוונתי. שלדעתי אין תשובה אוניברסלית אחת, אולי אמת כן, אבל לא דרך. כמו כן, האם פגשת באדם מואר? רק שמענו וקראנו על כאלה. נכון, פגשתי באנשים בשלבי הארה שונים (כנראה), אך אדם מואר כפי שאתה מתאר? לא. לפחות לא בחיים האלה. נכון, מדריכים הם דבר מצויין, אך עליך גם לבחור את המדריך אשר יעבוד איתך. ``כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע`` אומרת אקסיומה עתיקה. השאלה הנשאלת, מתי אנו מוכנים. ויש תמיד לראות את הצד הנוסף - אולי ``ההארה`` היא עוד אשליה שאנו רודפים, כדי להרגיש טוב עם עצמנו. ספק. ספק בריא - כלי חשוב, לפחות לדעתי. עניין הנוודות? המממ... כרגע איני רוצה לפרט יותר מדי. אך אם עסקת אי פעם בקלפי טארוט (ואני מצטער על עירוב מיסטיקה בפילוסופיה, למי שזה לא מוצא חן בעיניו) ודאי התוודעת לקלף הנזיר. יש בי הרבה ממנו. שלך הנווד

 

[זיוי ברמן]

למרות

 

[נוגעת - לא נוגעת]

aren`t you ``the searcher``? - no. 9

 

[morning star]

וחזרה

את ``עוד לא גילו את התשובה`` ניתן לפרש אכן בשני האופנים ולשני אופנים אלה התכוונתי. שלדעתי אין תשובה אוניברסלית אחת, אולי אמת כן, אבל לא דרך. כמו כן, האם פגשת באדם מואר? רק שמענו וקראנו על כאלה. נכון, פגשתי באנשים בשלבי הארה שונים (כנראה), אך אדם מואר כפי שאתה מתאר? לא. לפחות לא בחיים האלה. נכון, מדריכים הם דבר מצויין, אך עליך גם לבחור את המדריך אשר יעבוד איתך. ``כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע`` אומרת אקסיומה עתיקה. השאלה הנשאלת, מתי אנו מוכנים. ויש תמיד לראות את הצד הנוסף - אולי ``ההארה`` היא עוד אשליה שאנו רודפים, כדי להרגיש טוב עם עצמנו. ספק. ספק בריא - כלי חשוב, לפחות לדעתי. עניין הנוודות? המממ... כרגע איני רוצה לפרט יותר מדי. אך אם עסקת אי פעם בקלפי טארוט (ואני מצטער על עירוב מיסטיקה בפילוסופיה, למי שזה לא מוצא חן בעיניו) ודאי התוודעת לקלף הנזיר. יש בי הרבה ממנו. שלך הנווד

 

[פלוטינוס]

מסכים מאד עם עניין

הספק הבריא ככלי בהחלט הכרחי (אם כי לא ספק שבוחרים להתקע בו, שאני יודע שלא זה הספק שאתה מדבר עליו - ספק דוגמאטי שמהווה סתירה של עצמו. אלא ספק שמקורו ברגישות לאמת, באינטליגנציה, ובשאיפה למצוא את האמיתי ואת חסר הזיוף. לא ספק שיוצא מתוך נקודות מוצא נתונות מראש, כגון - ``את הדבר הזה אי-אפשר למצוא, זה לא קיים``, שהרי אין זה בעצם ספק אמיתי). אז, אני מסכים עם דבריך. על-כל פנים, הרגשתי היא, שההארה שזאת שמושכת אותי אינה אשלייה, אלא ההיפך - היא מצב הקיום האמיתי יותר, הנכון יותר, המחובר לממשות, מצב הקיום היחיד שאינו יחסי, אינו מותנה, אינו משועבד לאשליות (כגון להפרדה האשלייתית בין ``אני`` לבין מה ש``מחוץ לי`` שאותו אני כביכול תופס - וזה שההפרדה הזאת היא אשלייה זה עובדה מדעית, מתחום הנוירו-פסיכולוגיה, כידוע לך בוודאי). יום טוב ומואר שיהיה לך, פלוטינוס.

 

[דז]

תנסה סמים עובד יופי אבל

אל תקח יותר מידי מתחילים להקיא. ואל תתמכר ,זה יקר ובסוף נגמר הכסף,אני אישית ניסית רק פעם אחד ומה שאני זוכרת והצלחתי להבין,היה חוסר הבנה מוחלט של הסביבה המציאותית וזה החופש בזכות עצמו.

 

[פלוטינוס]

חמודה, אני מדבר על

משהו אחר לגמרי. בטח לא על ``חוסר הבנה מוחלטת של הסביבה המציאותית``. (אפרופו פורום פילוסופיה - אפשר כמובן לפתוח פה דיון על ``מהי המציאות``? ועל היחס בין האפיסטמה - ההכרה - לבין האונטיקה - ה``יש``. האם מה שאת תופסת כקיים ``מחוצה`` לך באופן ``אובייקטיבי``, הוא המציאות? והאם יתכן בכלל דבר כזה - האם את תופסת דברים הקיימים מחוצה לך? בוודאי שלא. בשום רגע אינך תופסת דברים חיצוניים לך. זאת אמת שאין צורך לקחת סמים כדי להבין אותה. ודווקא התפיסה שהובלעה בדברייך, היא האשלייה, היא חוסר ההבנה. אבל אפשר עוד לפתח את זה יותר). על כל פנים, המצב שאני מדבר עליו, (ושחוויתי אותו בחיי רק לרגעים, פה ושם, ובלי סמים, ואני חושב שהרגעים האלה היו קיימים יותר דווקא בילדות, וגם אז באופן חלקי בלבד, ולא את כל ההיבטים שלו במלואם), הוא מצב של צלילות מוחלטת, הבנה (חווייתית) מוחלטת (של ה``מציאות``, כמו שאת קוראת לזה, או פשוט של האמת, של הקיום). הוא לא התנתקות - הוא התחברות. וכשאני מדבר על חופש, אין הכוונה לחופש מהצורך להמשיך להתפרנס, להמשיך לאכול וכדומה. אלא על חופש קיומי עמוק יותר. שאנו נוטים לרוב לא להאמין באפשרות קיומו, מרוב שאנחנו מותנים ע``י מאות שנות עריצות חברתית שגרמה לנו להפסיק להאמין בעצמנו ובקיום שלנו, להפסיק לחוש את עצמנו, לחוות את זה שאנחנו קיימים, שאנחנו כאן ממש עכשיו, כ``אני`` טהור, רוחני וחופשי (כאינטליגנציה אנרגטית טהורה), שהתגלם בגוף הזה לא מתוך מקריות שרירותית שצריך איכשהו לקבל אותה ולחיות פשוט כי אין ברירה.

 

[דז]

מבט חדש

הסם גורם לך לשכוח,את כול מה שהכניסו לך בתור המציאות. הוא מנקה מהאמת ומהשקר,ובגלל שבתור אנשים אנחנו לא מבדילים בין אמת לשקר,אז זה הכי קרוב שנגיע. דף לבן. זה כמובן לא פתרון ,אבל זה מכניס מבט חדש. אתה רוצה רגעים של אושר הבנה מלא ,אבל בכלל שחכת מה זה מציאות ואם היא קימת?.אתה בעצמך בעד או לפחות עלה לך לראש לפתוח דעיון על מה המציאות. הסם מבודד אותך מהעולם,משנה את התפיסה שלך ,משהו שונה? שתדע מה המציאות תמא אותה, נויה שעדיין מחפשת

 

[Tangled_Heart]

נויה,

את וודאי מתלוצצת, כלומר..לא יכול להיות שאת רצינית את ממליצה לקחת סמים כדי למצוא אושר מסוג שונה? שלווה מסויימת? שאני אדבר על התמכרות ועל הנלווה לה..? נראה לי שזה מיותר... רוני.

 

[דז]

אני ממליצה

לנסות,אני ניסיתי לא התמכרתי,לנסות כדי לדעת לגלות מה זה ,ולא אני לא מתכונת לנרגילה. תתמכרי או לא זה ענין אישי שלך,אני ממליצה על הבנת החוויה והרגשות שבה ,ומוודה שלדעתי זה חוויה חשובה ,להתמכר אני לא מכורה לקחתי רק פעם אחת,ולא מציע לך להתמכר,אם את לא יכולה לעמד בפתוי אז תיהיה מסטולה שיכורה,חופשי. אבל אז זה לא מה שהצעתי . אני מצייע ללמוד ,מה עושים כמה כימיקלים לראש ,ואיזה מבט מענין,מבט שלרוב לא תוכלי להסיג בצורה אחת. מקווה שלא יהיה לך טריף רע . נויה

 

[Tangled_Heart]

אני כ``כ לא מסכימה איתך...

עברתי מספיק הרצאות כדי לדעת שמספיקה פעם אחת כדי לתקוע אותך באיזה טריפ גרוע לכל החיים...רק פעם אחת וזהו! נדפק לך המח, ובשביל מה? בשביל לספק את אותו יצר מסכן כ``כ? הסקרנות הזאת שתוקפת אותנו? זה דפוק,זה גרוע, זה מיותר.נקודה. אני רק מציגה כאן עוד דיעה כן? זה מובן שאת בעד ואני נגד הדיון יכול להמשך לנצח... אבל עובדתי, מספיק רק טריפ אחד, אחד וזהו. *לא לסמים*, רוני.

 

[דז]

ניסיון

אני לא אומרת לך שאם תקחי אל אס די ,100% שלא יהיו לך תופעות לווווואי להפך,אני יודעת שאפשר להכנס ל``טריף מאוחר`` ולא לשלוט עליו ולטריף גרוע. ואני יודעת שאני אישית אקאתי כמה ימים אחר כך,אבל את יכולה להדרס ממשאית חס ושלום ,או להיות בפיגוע חס ושלום,החיים מסוכנים ,זה חלק מהיופי. בכול מצב זה ניסיון ,ואת לאא צרייכה להכנס לטריף פעם אחרי פעם,את צריכה לזכור מה הרגשת בטריף,ולתת לחשיבה שלך לבדוק ולהכיר את הרגש והמציאות שלך בטריף,ניסיון ,לחזק תקשרים במוח. בכול מצב להתמכר זה שאת לוקחת לברווח מהחיים,שיש לך בעיות ,או שיש לך מצב נפשי . אם את פוחדת להתמכר ,אני מציע שתקחי עם מישהו ,ותפקחו אחד על השני ,תמיד טוב לדעת. נויה שרודפת אחרי הניסיון ,גם אם זה ניסיון לקחת סמים{ניסיו לא התמכרו}. אבל לא רוצה כלום בפנים חוץ מהידע

 

[Tangled_Heart]

אחרי הכל....מה זה פעם אחת?

אוי, כמה אנשים אמרו את זה ונפלו לפח הזה... תודה על העיצה אבל לא, אני לא מתכוונת לקחת, עד כמה שאני סקרנית והכל, אני עדיין משועשעת מהעובדה שיש מישהי שאשכרה יעצה לי ללכת ולקחת סמים : ) רוני.

 

[דז]

העיקר השעשוע

אל תפחדי להתמכר ,המון לא מתמכרים,ואם תתמכרי?,אני לא התמכרתי ,ואני מתמכרת בקלות. אקיצור העיקר השעשוע . ולפנני שאת מדברת על הניסיון תנסי אותו,קופסאות ריקות יש הרבה.