Missing the point
"אדם המעמיק ברגשותיו מסוגל להעמיק בהבנת חייו". חזק. האם זה "כשאתה כועס...תכעס תן לעצמך להרגיש את הכעס בגופך עד שזה נעלם... (אותו דבר לגבי כל רגש אחר..." באמת? האם לתת דרור לרגשות? האם כל מה שצף צריך לצאת החוצה? אולי, אבל אפשר "להעצים" את דרך הטיפול ברגשות (דרך טיפול לא נכונה גורמת לחלוקה לרגשות "שליליים" ולרגשות "חיוביים"). למה אני מתכוון? מה שאנחנו מרגישים מעיד על עצמנו. הרגש מכיל כמות רבה מאד וחשובה של מידע עלינו ועל התיחסותנו לסביבה ולעצמנו. ומה אנחנו עושים איתו - מוציאים, זורקים, משתחררים והלאה לבא בתור. אם נקשיב לעצמנו היטב, נזהה את מקור הרגש, מהיכן הוא נובע, מה גורם לו לפרוץ, מה העוצמה שלו... נקשיב לו. וכאשר זה יקרה נדע על עצמנו יותר, נלמד לדעת מי אנחנו, אילו "כפתורים" מפעילים אותנו, מה תפקיד כל אחד ואחד מהם. שלא נדבר על כך שנוכל לבטא אותם באופן ברור יותר לנו ולקרובים אלינו. בסופו של דבר כולם "חיוביים".
