בהחלט הגיוני, ואני מאוד מזדהה איתך.
ממש תיארת אותי. גם אני יושב מהבוקר עד הערב מול המחשב [המזל שלי שמסנג'רים אותי לכל מיני עבודות קטנות שזה מציל אותי] ואני מרגיש בדיוק את אותה ההרגשה. ההחלטה שלי כבר באה לפני חודש, לעבור תפקיד. אני הבנתי כבר בתחילת השירות ממש שאני לא אצליח להחזיק מעמד בתפקיד הזה. ההחלטות שאני הסקתי , לעבור בכל מקרה תפקיד. כרגע אני במהלכים להגשת טופס 55. אני רוצה לעבור קורס כלשהו [שהיסכויים להגיע אליו לא גדולים], אם לא אצליח אז אנסה לצאת לקק"צ, ואם גם זה לא יהיה אז אפנה את מירב המאמצים שלי להעלאת הפרופיל כדי להתגייס ליחידה קרבית. אם אחד מ3 האפשרויות הנ"ל לא יצאו לפועל, אז אחליט לצאת מהצבא. אני ממש לא רואה אותי "מבזבז" שנתיים [או שלוש] יושב מול המחשב ולא עושה כמעט כלום. אני לא חושב שאת צריכה להסיק מסקנות כל כך מהר, לפני שאת מחליטה תנסי אפשרויות אחרות, תנסי לצאת לקורס שאת מעוניינת בו, תבקשי לצאת לקק"צ, תיפגשי עם אחראית המתנדבים[אם תצליחי] ותספרי לה על המצב שלך. אני מניח שהיא תציע לך תפקידים אחרים. לצאת לעבוד את עוד תספיקי כל החיים עוד לפנייך, לכן באמת הייתי מציע לך לחפש אפשרויות אחרות לפני שאת מחילטה לצאת מהצבא.
