שאלה
- פותח הנושא KIAVI
- פורסם בתאריך
מממ... לנסות להגדיר בדיוק מה...
התפקיד של העו"ס זה לא פשוט. משתנה מאוד ממקום עבודה אחד לשני... בגדול - עו"ס של קשישים בלשכה אני לא כ"כ מכיר את התפקיד. עו"ס בחברת סיעוד - פוחד שאני טועה ומטעה, אבל דומני שהעיקר הוא בביקורי בתים, מילוי הטפסים ודאגה שהקשיש/ה יקבלו את המטפלת. תפקיד די טכני וקצר מועד אם אני מבין אותו נכון. עו"ס בבית חולים/קופ"ח - זה סביב הסתגלות של הקשיש למצב בריאותי, התמודדות נפשית עם משבר בריאותי, השגת שירותים של שיקום ופנאי שנחוצים לו, עזרה למשפחה להתארגן ולהתמודד, ושוב - לא מעט מילוי טפסים, הרמת טלפונים וסידורים חשובים מאוד. בנוסף, בתחום הטיפולי יותר יש את הפסיכוגריאטריה - כלומר בריאות הנפש של קשישים. במחלקות ןמרפאות פסיכיאטריות שמתמקדות בבעיות נפשיות של קשישים והטיפול בהן: בין אם תרופתי או דרך שיחות ותמיכה במשפחות.
התפקיד של העו"ס זה לא פשוט. משתנה מאוד ממקום עבודה אחד לשני... בגדול - עו"ס של קשישים בלשכה אני לא כ"כ מכיר את התפקיד. עו"ס בחברת סיעוד - פוחד שאני טועה ומטעה, אבל דומני שהעיקר הוא בביקורי בתים, מילוי הטפסים ודאגה שהקשיש/ה יקבלו את המטפלת. תפקיד די טכני וקצר מועד אם אני מבין אותו נכון. עו"ס בבית חולים/קופ"ח - זה סביב הסתגלות של הקשיש למצב בריאותי, התמודדות נפשית עם משבר בריאותי, השגת שירותים של שיקום ופנאי שנחוצים לו, עזרה למשפחה להתארגן ולהתמודד, ושוב - לא מעט מילוי טפסים, הרמת טלפונים וסידורים חשובים מאוד. בנוסף, בתחום הטיפולי יותר יש את הפסיכוגריאטריה - כלומר בריאות הנפש של קשישים. במחלקות ןמרפאות פסיכיאטריות שמתמקדות בבעיות נפשיות של קשישים והטיפול בהן: בין אם תרופתי או דרך שיחות ותמיכה במשפחות.
עבודה קהילתית ופרטנית
כמו בכל אוכלוסיה אחרת אם זה בלש"ח בית אבות או כל מסגרת אחת. אם זה סיעוד בחברה פרטית זה יכול להיות פקוח על מט"בים (מטפלי בית) עבור אוכלוסיה קשישה שמקבל סיוע באמצעות חוק סיעוד. אם זה מעניין אותך, ויש לך כוונות רציניות לכי להתנדב בלשכת הרווחה או בבית אבות שקוב לביתך. בהצלחה
כמו בכל אוכלוסיה אחרת אם זה בלש"ח בית אבות או כל מסגרת אחת. אם זה סיעוד בחברה פרטית זה יכול להיות פקוח על מט"בים (מטפלי בית) עבור אוכלוסיה קשישה שמקבל סיוע באמצעות חוק סיעוד. אם זה מעניין אותך, ויש לך כוונות רציניות לכי להתנדב בלשכת הרווחה או בבית אבות שקוב לביתך. בהצלחה
איך אתה לא יכול למצוא עבודה??
תמוה בעייני,עם כל הכבוד,שאתה "מתבייכן" בפורום על חוסר יכולת עקבית למצוא עבודה כעובד סוציאלי.אני אישית מוצא מדי יום הודעות דרושים ,בלוחות מודעות למינהם,לעובדים סוציאלים.אם לחפש טוב ברשת האינטרנט אפשר למצוא מלא משרות פנויות.ראיתי גם בלוחות מודעות בבתי הספר לעו"ס במכללות ובאוניברסיטאות יש מודעות דרושים.אנני מכיר אותך ולכן לא אוכל לשפוט אותך על חוסר היכולת העקבית שלך להשתלב בתחום.אולי הבעיה היא בעצם בך?? אולי אתה סלקטיבי בקשר לעבודות ולא מוכן להתחיל מאפס?? מי שרוצה מחפש הזדמנויות,מי שלא רוצה מחפש תירוצים.
תמוה בעייני,עם כל הכבוד,שאתה "מתבייכן" בפורום על חוסר יכולת עקבית למצוא עבודה כעובד סוציאלי.אני אישית מוצא מדי יום הודעות דרושים ,בלוחות מודעות למינהם,לעובדים סוציאלים.אם לחפש טוב ברשת האינטרנט אפשר למצוא מלא משרות פנויות.ראיתי גם בלוחות מודעות בבתי הספר לעו"ס במכללות ובאוניברסיטאות יש מודעות דרושים.אנני מכיר אותך ולכן לא אוכל לשפוט אותך על חוסר היכולת העקבית שלך להשתלב בתחום.אולי הבעיה היא בעצם בך?? אולי אתה סלקטיבי בקשר לעבודות ולא מוכן להתחיל מאפס?? מי שרוצה מחפש הזדמנויות,מי שלא רוצה מחפש תירוצים.
תשובה פשוטה.
להסתכל על מודעות בכל הארץ זה מטעה. ראשית, אני גר באיזור תל-אביב ואין לי רכב ככה שלא עוזר לי אם יש עבודה בבית שמש או בנתניה. שנית, רוב המודעות בעיתון הן משרות סיעוד, לא ממש עבודה סוציאלית, ואני לא מתלהב. האם זה פינוק לרצות לעשות משהו טיפולי יותר? עם יותר קשר עם הפונים? אולי... האם אני רוצה משרה בתנאים שאינם ניצול? באיזשהו פיזור של שעות ושכר שמאפשר בסה"כ להתפרנס בכוחות עצמי? כן, זה מה שאני מחפש. אגב, יש הרבה פחות מודעות ממה שחושבים אם לוקחים בחשבון שמאות בוגרי אוניברסיטאות ומכללות מחפשים יחד איתי, ממש עכשיו, את העבודה הראשונה שלהם במקצוע. שלישית, להרבה מודעות נחמדות כאלו כמו שאתה רואה אני שולח קו"ח. הרוב לא חוזרים אלי (אני מניח שיש כ"כ הרבה פניות שהם בוחרים באופן שרירותי את מי לראיין או הולכים לפי ותק, שלי אין מן הסתם). חלק חזרו, לחלק התראיינתי. רביעית, סגנון התבטאות, סגנון התבטאות, סגנון התבטאות, טקט ורגישות, טקט ורגישות, טקט ורגישות. האם אתה עו"ס? סטודנט לע"ס? אני מצאתי את התגובה שלך פוגעת, מעליבה ושיפוטית במיוחד שאינך מכיר אותי. תבדוק את עצמך קודם.
להסתכל על מודעות בכל הארץ זה מטעה. ראשית, אני גר באיזור תל-אביב ואין לי רכב ככה שלא עוזר לי אם יש עבודה בבית שמש או בנתניה. שנית, רוב המודעות בעיתון הן משרות סיעוד, לא ממש עבודה סוציאלית, ואני לא מתלהב. האם זה פינוק לרצות לעשות משהו טיפולי יותר? עם יותר קשר עם הפונים? אולי... האם אני רוצה משרה בתנאים שאינם ניצול? באיזשהו פיזור של שעות ושכר שמאפשר בסה"כ להתפרנס בכוחות עצמי? כן, זה מה שאני מחפש. אגב, יש הרבה פחות מודעות ממה שחושבים אם לוקחים בחשבון שמאות בוגרי אוניברסיטאות ומכללות מחפשים יחד איתי, ממש עכשיו, את העבודה הראשונה שלהם במקצוע. שלישית, להרבה מודעות נחמדות כאלו כמו שאתה רואה אני שולח קו"ח. הרוב לא חוזרים אלי (אני מניח שיש כ"כ הרבה פניות שהם בוחרים באופן שרירותי את מי לראיין או הולכים לפי ותק, שלי אין מן הסתם). חלק חזרו, לחלק התראיינתי. רביעית, סגנון התבטאות, סגנון התבטאות, סגנון התבטאות, טקט ורגישות, טקט ורגישות, טקט ורגישות. האם אתה עו"ס? סטודנט לע"ס? אני מצאתי את התגובה שלך פוגעת, מעליבה ושיפוטית במיוחד שאינך מכיר אותי. תבדוק את עצמך קודם.
מסכימה עם גישתך במאה אחוז
אתה כל כך צודק בכך שאתה לא מוכן לעבוד "סתם" בתפקיד לא טיפולי עם אוכלוסיה שאתה לא מתחבר אליה ובכך שאתה לא מוכן למצא את עצמך מבזבז את כוחותיך בלי להרגיש סיפוק.אני ממש לא רואה בגישה הזאת שלך (ושלי) גישה שנובעת מפינוק. להיפך. גם אני כמוך נאלצת להסביר לכל מיני מעצבנים (שאין להם מושג מהחיים שלהם)כמה סבלנות וכוח צריך כדי לא להתפשר ולמצוא עבודה בע"ס כמו שאני רוצה באמת ולהיות נכונה לעצמי (ונכונה לפונים המיועדים שלי). כמה מרגיז לחזור על עצמך כמו תקליט שבור ולהסביר את העובדות שבשטח שוב ושוב! בן אדם מבלה מספר לא מבוטל של שעות בעבודה וכשמדובר בתחום שלנו זה גם דורש הרבה מאוד אנרגיה שאנחנו משקיעים.וחוץ מזה, ברגע שאתה בוחר בתחום הספציפי בע"ס שהכי מתאים לאישיות שלך כמטפל אתה צריך לדבוק בקו הזה ולא לסטות ממנו. (מה שבטוח לא בתחילת הדרך כשאתה רענן ולא שחוק). אין מנוס מלא לוותר ולהלחם על מנת לצבור ניסיון עם האוכלוסייה הספציפית הזאת. לעשות את מה שאוהבים. כל ניסיון עם קשישים, למשל, לא יעזור לך אם התחום שקרוב לליבך הוא ילדים ונוער.זה פשוט לא עובד ככה.זה גם לא יתרום לך לעתיד המקצועי. מי שהוא מטפל ב"דם" כמונו ימצא את עצמו מרוקן ואומלל בכל תפקיד שלא יאפשר לו להוציא לפועל את המטפל שבו.ולגבי התגובה שקיבלת- זה אכן נאמר בצורה שיפוטית ומעליבה. אהבתי את אופן ההתמודדות שלך עם דבריו. טוב, אני מאחלת לנו בהצלחה. ומי יתן והטובים ינצחו ומי שבאמת רוצה לתת מעצמו ולעזור והוא עו"ס שבחר במקצוע מתוך אידיולוגיה יזכה בעבודה ראויה לו!!!
אתה כל כך צודק בכך שאתה לא מוכן לעבוד "סתם" בתפקיד לא טיפולי עם אוכלוסיה שאתה לא מתחבר אליה ובכך שאתה לא מוכן למצא את עצמך מבזבז את כוחותיך בלי להרגיש סיפוק.אני ממש לא רואה בגישה הזאת שלך (ושלי) גישה שנובעת מפינוק. להיפך. גם אני כמוך נאלצת להסביר לכל מיני מעצבנים (שאין להם מושג מהחיים שלהם)כמה סבלנות וכוח צריך כדי לא להתפשר ולמצוא עבודה בע"ס כמו שאני רוצה באמת ולהיות נכונה לעצמי (ונכונה לפונים המיועדים שלי). כמה מרגיז לחזור על עצמך כמו תקליט שבור ולהסביר את העובדות שבשטח שוב ושוב! בן אדם מבלה מספר לא מבוטל של שעות בעבודה וכשמדובר בתחום שלנו זה גם דורש הרבה מאוד אנרגיה שאנחנו משקיעים.וחוץ מזה, ברגע שאתה בוחר בתחום הספציפי בע"ס שהכי מתאים לאישיות שלך כמטפל אתה צריך לדבוק בקו הזה ולא לסטות ממנו. (מה שבטוח לא בתחילת הדרך כשאתה רענן ולא שחוק). אין מנוס מלא לוותר ולהלחם על מנת לצבור ניסיון עם האוכלוסייה הספציפית הזאת. לעשות את מה שאוהבים. כל ניסיון עם קשישים, למשל, לא יעזור לך אם התחום שקרוב לליבך הוא ילדים ונוער.זה פשוט לא עובד ככה.זה גם לא יתרום לך לעתיד המקצועי. מי שהוא מטפל ב"דם" כמונו ימצא את עצמו מרוקן ואומלל בכל תפקיד שלא יאפשר לו להוציא לפועל את המטפל שבו.ולגבי התגובה שקיבלת- זה אכן נאמר בצורה שיפוטית ומעליבה. אהבתי את אופן ההתמודדות שלך עם דבריו. טוב, אני מאחלת לנו בהצלחה. ומי יתן והטובים ינצחו ומי שבאמת רוצה לתת מעצמו ולעזור והוא עו"ס שבחר במקצוע מתוך אידיולוגיה יזכה בעבודה ראויה לו!!!
כן, אני מניח שבסוף הטובים...
נכנסים למערכת והמערכת מכירה ביכולות שלהם והכל מסתדר, זה הכניסה הראשונה שכ"כ קשה. במיוחד בגלל האופי המאוד נזיל ומגוון להדהים של עבודה סוציאלית חשוב מאוד שלכל אדם יהיה את הגבולות והסייגים הפנימיים שלו כמו לא להסכים לעבוד בלי הדרכה או לא לעבוד בעבודה שאתה משמעותית לא שלם איתה, לא רק עבור עצמך אלא כמו שאמרת גם כי זה ממש לא הוגן או מקצועי כלפי הפונים. כדי להיות נאמן לעצמי ולמידת הרצינות שאני רוצה שהעבודה שלי תעשה אני כנראה בחרתי להתנדב יומיים בשבוע באחת התחנות לבריאות הנפש עם הדרכה וליווי כמובן. זה נראה לי עדיף (עם הכסף אסתדר איכשהו) מאשר לעבוד בחלק מהשירותים בעומס תיקים שישחוק אותי ויפגע בטיב העבודה. בעיקר, חבל לי שאין לנו כעו"סים יותר כבוד מקצועי, לדעתי זה גם קשור לזה שלעומת מקצועות טיפוליים אחרים יש לנו בתור התחלה רק תואר ראשון, זה יוצר לפחות אצלי תחושת צניעות (במקרה הטוב). אמן נשמע בשורות טובות לכל הבוגרים הטריים בע"ס. אולי יהיו בחירות ויתחילו להזרים קצת תקציבים לרווחה
?
נכנסים למערכת והמערכת מכירה ביכולות שלהם והכל מסתדר, זה הכניסה הראשונה שכ"כ קשה. במיוחד בגלל האופי המאוד נזיל ומגוון להדהים של עבודה סוציאלית חשוב מאוד שלכל אדם יהיה את הגבולות והסייגים הפנימיים שלו כמו לא להסכים לעבוד בלי הדרכה או לא לעבוד בעבודה שאתה משמעותית לא שלם איתה, לא רק עבור עצמך אלא כמו שאמרת גם כי זה ממש לא הוגן או מקצועי כלפי הפונים. כדי להיות נאמן לעצמי ולמידת הרצינות שאני רוצה שהעבודה שלי תעשה אני כנראה בחרתי להתנדב יומיים בשבוע באחת התחנות לבריאות הנפש עם הדרכה וליווי כמובן. זה נראה לי עדיף (עם הכסף אסתדר איכשהו) מאשר לעבוד בחלק מהשירותים בעומס תיקים שישחוק אותי ויפגע בטיב העבודה. בעיקר, חבל לי שאין לנו כעו"סים יותר כבוד מקצועי, לדעתי זה גם קשור לזה שלעומת מקצועות טיפוליים אחרים יש לנו בתור התחלה רק תואר ראשון, זה יוצר לפחות אצלי תחושת צניעות (במקרה הטוב). אמן נשמע בשורות טובות לכל הבוגרים הטריים בע"ס. אולי יהיו בחירות ויתחילו להזרים קצת תקציבים לרווחה
?אני מת על התוגובות האלו...
רואים חמש מודעות בעיתון, כמה הצעות ב"שתיל", שלוש-ארבע על הלוח מודעות של הבי"ס לע"ס, שומעים מאיזה חבר על משרה ומסיקים שיש "מלא" עבודה בע"ס. 10-20 הצעות עבודה במקסימום בשבוע בכל הארץ ומאות אם לא אלפי מחפשים. "מלא" עבודה ממש. אז אין. אני מרגיש מגוכח בכלל לנמק ולסנגר על עצמי אבל לגופו של עניןן אני: 1. שלחתי קו"ח וטילפנתי לכל העולם ואישתו, לשכות, בתי חולים, קופות חולים וכו'. 2. מסתכל בעקביות על כל לוחות המודעות וגם קופץ לבי"ס לע"ס בבר אילן ות"א לבדוק את הלוחות מודעות. 3. מנסה לרתום את כל העולם ואשתו. אז אולי במקום לבקר אותי תראה לי כמה מאותן "הצעות עבודה"?
רואים חמש מודעות בעיתון, כמה הצעות ב"שתיל", שלוש-ארבע על הלוח מודעות של הבי"ס לע"ס, שומעים מאיזה חבר על משרה ומסיקים שיש "מלא" עבודה בע"ס. 10-20 הצעות עבודה במקסימום בשבוע בכל הארץ ומאות אם לא אלפי מחפשים. "מלא" עבודה ממש. אז אין. אני מרגיש מגוכח בכלל לנמק ולסנגר על עצמי אבל לגופו של עניןן אני: 1. שלחתי קו"ח וטילפנתי לכל העולם ואישתו, לשכות, בתי חולים, קופות חולים וכו'. 2. מסתכל בעקביות על כל לוחות המודעות וגם קופץ לבי"ס לע"ס בבר אילן ות"א לבדוק את הלוחות מודעות. 3. מנסה לרתום את כל העולם ואשתו. אז אולי במקום לבקר אותי תראה לי כמה מאותן "הצעות עבודה"?
מצטער אם נפגעת....
זו ,גמובן,לא היתה הכוונה בדבריי.כמו שציינתי בהודעה שלי מקודם כי אנני שופט אותך מאחר ואנני מכיר אותך.אני מאמין שאתה עושה מאמצים כבירים למצוא עבודה.מה שעניין אותי יותר זה לדעת מה באמת עומד מאחורי אותם אנשים שבצורה עקבית לא מצליחים למצוא עבודה.אני יודע שלא רק אתה כזה ,ויש עוד הרבה כמוך בכל מיני תחומים אחרים.אולי נימת דבריי היתה טיפה בוטה ואני מבקש סליחה. דבר שני,אני תוהה אולי באמת יש מקום לעבוד בכיוונים"אלטרנטיביים" כגון,משאבי אנוש או בעצם כל דבר שקשור לכוח אדם .אני יודע שעו"ס יכל להשתלב גם בחברות גדולות למינהם במסגרת כוח אדם או מסגרות אחרות.האידיאל זה ,כמובן,לממש את הכלים שלמדת בעבודה טיפולית,אבל אם זה לא מתאפשר בזמן הנתון לטעמי יש מקום "לסטות הצידה לנתיבים אחרים". כך הייתי נוהג. על עצמי,אני מתחיל ללמוד עו"ס באוקטובר הקרוב.אני יודע שלא הכל ורוד,אבל לפעמים אני תוהה מה באמת קורה מאחורי כל אותם הסיפורים אם חוסר יכולת כרונית למצוא עבודה.ולאו דווקא כדי לשפוט או לפגוע אלא יותר בשבילי לעתיד להבין מה באמת קורה. מקוה שאתה מבין.
זו ,גמובן,לא היתה הכוונה בדבריי.כמו שציינתי בהודעה שלי מקודם כי אנני שופט אותך מאחר ואנני מכיר אותך.אני מאמין שאתה עושה מאמצים כבירים למצוא עבודה.מה שעניין אותי יותר זה לדעת מה באמת עומד מאחורי אותם אנשים שבצורה עקבית לא מצליחים למצוא עבודה.אני יודע שלא רק אתה כזה ,ויש עוד הרבה כמוך בכל מיני תחומים אחרים.אולי נימת דבריי היתה טיפה בוטה ואני מבקש סליחה. דבר שני,אני תוהה אולי באמת יש מקום לעבוד בכיוונים"אלטרנטיביים" כגון,משאבי אנוש או בעצם כל דבר שקשור לכוח אדם .אני יודע שעו"ס יכל להשתלב גם בחברות גדולות למינהם במסגרת כוח אדם או מסגרות אחרות.האידיאל זה ,כמובן,לממש את הכלים שלמדת בעבודה טיפולית,אבל אם זה לא מתאפשר בזמן הנתון לטעמי יש מקום "לסטות הצידה לנתיבים אחרים". כך הייתי נוהג. על עצמי,אני מתחיל ללמוד עו"ס באוקטובר הקרוב.אני יודע שלא הכל ורוד,אבל לפעמים אני תוהה מה באמת קורה מאחורי כל אותם הסיפורים אם חוסר יכולת כרונית למצוא עבודה.ולאו דווקא כדי לשפוט או לפגוע אלא יותר בשבילי לעתיד להבין מה באמת קורה. מקוה שאתה מבין.
מה שקורה זה מאוד פשוט:
הממשלה מקצצת ומקפיאה תקנים. לא מתפנים כמעט תקנים חדשים ונוצר לחץ אדיר על כל תקן שמתפנה. גם העמותות שחיות על תרומות ועל כספים מן המדינה (שקוצצו כמובן) במצב איום. מנצלים את כוח האדם שיש עד תום ומעבידים אנשים הרבה מעבר לשעות שמשלמים להם אבל לא מעסיקים אנשים חדשים. בהתאמה, לאור ההיצע הדל של עבודות והמון מחפשי עבודה נואשים, התנאים והשכר נהיים מזעזעים מרגע לרגע. רוצה דוגמה? התראיינתי לאיזה הוסטל, חיפשו עו"ס ברבע משרה אבל שחייב לבוא שלוש פעמים בשבוע, כולל להיות זמין למצבי חירום והתייעצות בכל עת. הוא משקיע 110% אחראיות ומקצועיות וברור שבסוף זה הרבה יותר שעות. והשכר? 24 ש"ח לשעה. כמו שירות לקוחות או אבטחה. ןזה לא מקרה חריג כ"כ כפי שהייתי מקווה - הרבה כבודות כאלו. ולעניין הלעבוד במשהו "קרוב" - אני התמקדתי במהלך התואר בטיפול ישיר בילדים ונוער. יש לי שנות ניסיון בהדרכה וחונכות עם ילד ונוער וגם בבריאות הנפש. מה יש לי לחפש בכוח אדם של איזו חברה? מלבד הכורח "להתפרנס" (אני עדיין לא גר ברחוב, טוב תודה) מה היתרון של זה? ככה גם לא צוברים ותק שהוא מריכב חשוב בשכר (כלומר- בתור עו"ס אתה מקבל עוד 200-300 ש"ח לחודש בערך על כל שנת ניסיון קודמת במקצוע בתקן של עו"ס). שנית, גם צריך ותק בשביל להמשיך לתואר שני ולהתקדם במקצוע. זה בהנחה שאתה רוצה משהו מאוד מסוים כמוני ולא סתם בכלליות תואר שבסופו "תעבוד עם אנשים". בשביל מה למדתי וטיפלתי תחת הדרכה שלוש שנים? בשביל להמשיך לטפל. בשביל זה אני צריך משרה שיש בה מידה נכבדת של טיפול ישיר עם הדרכה. ואני כבר מיואש מספיק בשביל לגלות הרבה גמישות אבל יש קווים אדומים. אז לסיכום - אם כולם מתלוננים כנראה שזה לא סתם. יש בזה גם מידה של כעס על האוניברסיטאות והמכללות שממשיכות להכשיר מאות בוגרי ע"ס כל שנה שרק למיעוטם יש עבודה ובכך גם המעסיקים יכולים לשלם ולהתייחס רע (היצע וביקוש) - פשוט הצפה של השוק בעו"סים. ובניגוד לבוגר פסיכולוגיה למשל אני חרקתי שיניים שנתיים בהכשרה מעשית טיפולית, עבדתי בחצי משרה בחינם בהכשרה, למדתי וגם עבדתי לפרנסתי בכל דקה פנויה. הקרבתי במיוחד בשביל הכשרה מקצועית לבצע משהו מסוים, ואני לא ממהר לוותר על זה. וכן, אני מרגיש מרומה ע"י האוניברסיטה כי גם לי שידרו שיש מספיק עבודה בע"ס ובתנאים סבירים. וזה חבר, לא המצב. המצב בקאנטים חוששני, אם כי נשמע שאולי המוטיווציות שלך ללמוד ע"ס שונות משלי אולי...
הממשלה מקצצת ומקפיאה תקנים. לא מתפנים כמעט תקנים חדשים ונוצר לחץ אדיר על כל תקן שמתפנה. גם העמותות שחיות על תרומות ועל כספים מן המדינה (שקוצצו כמובן) במצב איום. מנצלים את כוח האדם שיש עד תום ומעבידים אנשים הרבה מעבר לשעות שמשלמים להם אבל לא מעסיקים אנשים חדשים. בהתאמה, לאור ההיצע הדל של עבודות והמון מחפשי עבודה נואשים, התנאים והשכר נהיים מזעזעים מרגע לרגע. רוצה דוגמה? התראיינתי לאיזה הוסטל, חיפשו עו"ס ברבע משרה אבל שחייב לבוא שלוש פעמים בשבוע, כולל להיות זמין למצבי חירום והתייעצות בכל עת. הוא משקיע 110% אחראיות ומקצועיות וברור שבסוף זה הרבה יותר שעות. והשכר? 24 ש"ח לשעה. כמו שירות לקוחות או אבטחה. ןזה לא מקרה חריג כ"כ כפי שהייתי מקווה - הרבה כבודות כאלו. ולעניין הלעבוד במשהו "קרוב" - אני התמקדתי במהלך התואר בטיפול ישיר בילדים ונוער. יש לי שנות ניסיון בהדרכה וחונכות עם ילד ונוער וגם בבריאות הנפש. מה יש לי לחפש בכוח אדם של איזו חברה? מלבד הכורח "להתפרנס" (אני עדיין לא גר ברחוב, טוב תודה) מה היתרון של זה? ככה גם לא צוברים ותק שהוא מריכב חשוב בשכר (כלומר- בתור עו"ס אתה מקבל עוד 200-300 ש"ח לחודש בערך על כל שנת ניסיון קודמת במקצוע בתקן של עו"ס). שנית, גם צריך ותק בשביל להמשיך לתואר שני ולהתקדם במקצוע. זה בהנחה שאתה רוצה משהו מאוד מסוים כמוני ולא סתם בכלליות תואר שבסופו "תעבוד עם אנשים". בשביל מה למדתי וטיפלתי תחת הדרכה שלוש שנים? בשביל להמשיך לטפל. בשביל זה אני צריך משרה שיש בה מידה נכבדת של טיפול ישיר עם הדרכה. ואני כבר מיואש מספיק בשביל לגלות הרבה גמישות אבל יש קווים אדומים. אז לסיכום - אם כולם מתלוננים כנראה שזה לא סתם. יש בזה גם מידה של כעס על האוניברסיטאות והמכללות שממשיכות להכשיר מאות בוגרי ע"ס כל שנה שרק למיעוטם יש עבודה ובכך גם המעסיקים יכולים לשלם ולהתייחס רע (היצע וביקוש) - פשוט הצפה של השוק בעו"סים. ובניגוד לבוגר פסיכולוגיה למשל אני חרקתי שיניים שנתיים בהכשרה מעשית טיפולית, עבדתי בחצי משרה בחינם בהכשרה, למדתי וגם עבדתי לפרנסתי בכל דקה פנויה. הקרבתי במיוחד בשביל הכשרה מקצועית לבצע משהו מסוים, ואני לא ממהר לוותר על זה. וכן, אני מרגיש מרומה ע"י האוניברסיטה כי גם לי שידרו שיש מספיק עבודה בע"ס ובתנאים סבירים. וזה חבר, לא המצב. המצב בקאנטים חוששני, אם כי נשמע שאולי המוטיווציות שלך ללמוד ע"ס שונות משלי אולי...
המשפט שפגע הוא:
"מי שרוצה מחפש הזדמנויות,מי שלא רוצה מחפש תירוצים.". זה שיפוטי ומעליב. תיארתי לעצמי שאינך עו"ס כי חלק מהלימודים מיועדים להתבוננות בעצמך על מה שאתה אומר לאנשים ואיך זה משתמע. מתפתחת רגישות ונטיה להיזהר בדיבור. לא שאני חף מ"יציאות" לא רגישות אבל הן מתמעטות בזמן הלימודים.
"מי שרוצה מחפש הזדמנויות,מי שלא רוצה מחפש תירוצים.". זה שיפוטי ומעליב. תיארתי לעצמי שאינך עו"ס כי חלק מהלימודים מיועדים להתבוננות בעצמך על מה שאתה אומר לאנשים ואיך זה משתמע. מתפתחת רגישות ונטיה להיזהר בדיבור. לא שאני חף מ"יציאות" לא רגישות אבל הן מתמעטות בזמן הלימודים.
היי גיא../images/Emo8.gif
אם רק כולם היו מתייחסים כמוך... אולי יוקרת המקצוע הייתה מקבלת את המידה הראויה והניצול המחפיר שקורה בשטח היה נפסק. חבל שלא מכשירים עובדים סוציאלים לפתח גאוות מקצוע כזו שתאפשר להם להתפרנס באופן מכבד ולא מעליב כמו שקורה בשטח. אני מאוד מקווה בשבילך שתמצא עבודה, כל הכבוד על הנחישות!
אם רק כולם היו מתייחסים כמוך... אולי יוקרת המקצוע הייתה מקבלת את המידה הראויה והניצול המחפיר שקורה בשטח היה נפסק. חבל שלא מכשירים עובדים סוציאלים לפתח גאוות מקצוע כזו שתאפשר להם להתפרנס באופן מכבד ולא מעליב כמו שקורה בשטח. אני מאוד מקווה בשבילך שתמצא עבודה, כל הכבוד על הנחישות!
עד כה התייחסות האיגוד היתה
אנמית ומחפירה, ודאגו בעיקר לעובדים הותיקים יותר - למשל לא זכור לי שום התרעה של האיגוד שעובדות לישכה עם 200 תיקים אינן מסוגלות לתפקד וזו סכנה של שחיקה וקהות גם למטופלים וגם לעו"סיות. כנ"ל שכר - העליבות הבלתי יאומנה שלו בולטת במיוחד אצל עו"סים צעירים, בטבלת שכר שהאיגוד השיג מול האוצר. אני מקווה שאולי יו"ר האיגוד החדש איציק פרי יהיה לוחמני יותר מקודמתו וגם יתעל את המאבק אחרת. למחות נגד המדיניות של האוצר לחלשים (או המוחלשים) בחברה זה נפלא. אבל איגוד מקצועי בראש ובראשונה נועד לשמור על תנאי העסקה והתפתחות מקצועית של חבריו.
אנמית ומחפירה, ודאגו בעיקר לעובדים הותיקים יותר - למשל לא זכור לי שום התרעה של האיגוד שעובדות לישכה עם 200 תיקים אינן מסוגלות לתפקד וזו סכנה של שחיקה וקהות גם למטופלים וגם לעו"סיות. כנ"ל שכר - העליבות הבלתי יאומנה שלו בולטת במיוחד אצל עו"סים צעירים, בטבלת שכר שהאיגוד השיג מול האוצר. אני מקווה שאולי יו"ר האיגוד החדש איציק פרי יהיה לוחמני יותר מקודמתו וגם יתעל את המאבק אחרת. למחות נגד המדיניות של האוצר לחלשים (או המוחלשים) בחברה זה נפלא. אבל איגוד מקצועי בראש ובראשונה נועד לשמור על תנאי העסקה והתפתחות מקצועית של חבריו.
תודה, אמן לא יהיה לי יותר על מה
להתמרמר, אני לא נהנה לראות את עצמי במצב "קוטרי" כזה... יהיה בסדר בסוף אני מניח. מקווה. אני חושב שאת צודקת, אנחנו מרגישים לפעמים כמו בנות שירות לאומי שגם עשו איזה תואר ורוצות ל"עבוד עם אנשים" בכל מחיר. שוכחים שאנחנו אנשי ונשות מקצוע וראויים לשכר ותנאים שמכבדים אותנו ואת העבודה. זה באמת ראוי לבדיקה איך עו"סים נוטים כ"כ "לקבל את הדין" בהכנעה ולא להיאבק עבור עצמם... [שיבוא איזה עו"ס קליני ויציע מה פגום בנפשנו הקולקטיבית הרכה]. נו טוב, יהיה בסדר בסוף אני מניח. איפה את לומדת אגב?
להתמרמר, אני לא נהנה לראות את עצמי במצב "קוטרי" כזה... יהיה בסדר בסוף אני מניח. מקווה
. אני חושב שאת צודקת, אנחנו מרגישים לפעמים כמו בנות שירות לאומי שגם עשו איזה תואר ורוצות ל"עבוד עם אנשים" בכל מחיר. שוכחים שאנחנו אנשי ונשות מקצוע וראויים לשכר ותנאים שמכבדים אותנו ואת העבודה. זה באמת ראוי לבדיקה איך עו"סים נוטים כ"כ "לקבל את הדין" בהכנעה ולא להיאבק עבור עצמם... [שיבוא איזה עו"ס קליני ויציע מה פגום בנפשנו הקולקטיבית הרכה]. נו טוב, יהיה בסדר בסוף אני מניח. איפה את לומדת אגב?Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.